במקור פורסם על ידי
animor
אני אעשה קצת סדר:
יש שתי הגדרות שונות של מסכי מחשב.
response time - זמן התגובה של המסך, כלומר כמה זמן לוקח לגבישים הנוזליים של ה-LCD להפוך צבע. נמדד ב-MS (אלפיות שנייה).
refresh rate - קצב הריענון של המסך, כלומר כמה פעמים בשנייה הוא ירענן את התמונה שלו. נמדד ב-HZ. זה נתון שנשאר מימי המסכים השמנים (CRT), שהיו צריכים לרענן את התמונה כדי למנוע הבהוב. מסכי LCD לא באמת צריכים לרענן תמונה, משום שהם מבוססים על תאורה אחורית קבועה (backlight).
לכאורה, מסך LCD היה אמור לרענן את המסך לפי כמה שזמן התגובה שלו מאפשר לו. למשל, מסך עם 4MS זמן תגובה, היה צריך לעבוד בקצב רענון של 250HZ. בפועל, זה לא קורה וקצב הריענון של מרבית מסכי ה-LCD כיום מוגבל ל-60HZ, נתון שאתם יכולים לראות בקלות בווינדוס. זה נובע מכמה סיבות. 2 סיבות עיקריות: החיבור DVI לא מסוגל להעביר יותר ברזולוציה גבוהה ובעומק צבעים מלא. סיבה שנייה - יצרני המסכים משלים אותנו באופן בו הם מודדים זמן תגובה. הם אמורים למדוד שינוי צבע של שחור-לבן-שחור, אבל מודדים בתכל'ס אפור-לבן-אפור. לכן הם מגבילים את קצב הריענון שלהם כך שתמיד המסך יעבוד כשורה, מבלי תקלות נראות לעין.
FPS - זה נתון שלישי, שאומר כמה פעמים בשנייה כרטיס המסך שולח פריימים (מעין תמונות סטילס) למסך. אבל, אם המסך שלכם עובד ב-60HZ, זה יהיה המקסימום קצב ריענון שתראו על המסך, אפילו אם ה-FPS יהיה גבוה יותר. להפך - FPS גבוה יותר יכול לגרום לבעיות סינכרון עם קצב הריענון של המסך ולגרום ל"קריעת תמונה". זה בדיוק מה ש-VSYNC ו-tripple buffering באו למנוע.
לסיכום: הסיבה היחידה לשים FPS גדול יותר מ-60 בקוד4 הוא הבאג של כוח המשיכה. מבחינת איכות התמונה, היה עדיף להפעיל VSYNC ולהגביל את ה-FPS ל-60. בכל מקרה, ההבדל היחידי שהעין שלכם תראה הוא אם תתרחש אצלכם קריעת תמונה או לא.