כבר מימים קדומים – בציורי קיר ופסיפסים בתרבויות יוון ורומי מופיעים כוכבי הים כמייצגי החי המוזר המאפיין את הים. חרף המראה ה”פלגמטי”, של יצורים שכל גופם מורכב מזרועות ה"נמרחות" על גבי המצע, כוכבי-הים הם גמישים ומוצקים על פי דרכם וטורפים נועזים בתזונתם. למעשה, הם קווצי-העור היחידים שהם טורפים מובהקים או אוכלי פגרים. הם נפוצים בכל הימים, ממים רדודים ועד לעומק הים. נקראים כך, בכל השפות, על שום צורתם הדומה לכוכב.

מבנה

להבדיל מקיפודי-הים, ששלדם יוצר מסגרת המקיפה את כל הגוף, שלד כוכבי-הים מורכב מעצמיות (ossicles), שהנן לוחות העשויות גיר, הטבועות בעור (דרמיס), ויוצרים מבנה תת-עורי מוגדר היטב, מה שנראה אך ורק כאשר מתפוררת הרקמה החיה של הגוף. למשל, מערכת רגלי המים, איבר התנועה האופייני לקווצי-עור בכלל, בכוכבי-הים מיוצבת על ידי שני טורי עצמיות אמבולקרליות, שביניהן יוצאים החוצה רגלי-המים.

החלק הרך של מעטה הגוף, מכיל כאמור עצמיות טבועות ורקמה שחלקה שרירי וחלקה רקמת חיבור, שמרכיבה העיקרי הוא קולגן משנה צמיגות. חלבון זה נתון בקווצי-העור לבקרה עצבית ומסוגל להקשיח כהרף עין - בתגובה על גירוי חיצוני - ולהישאר “נעול” למשך זמן רב. ברצותו למוש ממקומו, מרפה כוכב-הים את רקמת הקולגן ואז נענה גופו לשריריו. תכונה זו מאפשרת להם לגחון במשך שעות על טרף,צדפהשנעלה עצמה בתוך הקונכייה או אלמוג שהתכווץ לתוך גביע האבן שלו. אילו נזקק כוכב-הים לכוח שריריו בלבד, לא היה מסוגל לבצע זאת.


עורו של כוכב-הים מכוסה לרוב זיזים או בכמה מינים אף בקוצים חדים. ביניהם גם קוצבתים, קוצים קצרים הנושאים צבתות זעירות בקצותיהם, שתפקידם הגנתי.

חלל הגוף מורכב נוזל הקרוי נוזל הצלום (Coelomic fluid). מרכיבו העיקרי של הנוזל מי-ים, המכיל תאים אמבואידים (דמויי עמבה) הנעים בנוזל חלל הגוף ומעבירים חמצן ומזון לחלקי הגוף הפריפריים. במשטח העליון של הגוף מצויה גם לוחית נקבובית, שהיא מעין מסננת מים של מערכת רגלי המים (לעתים יש כמה כאלה).

מערכת עיכול

הפה של כוכב-הים מצוי בחלק התחתון של הגוף, במרכזו הגיאומטרי. הקיבה המרכזית, זו שמעל הפה, קצרה, כהתאמה לטריפה, ולתוכה נבלע הטרף הקטן. לקיבה שלוחות כפולות של סעיפים פילוריים (כמספר זרועותיו של כוכב-הים), החודרים אל כל אורך הזרועות ובהן נעשה העיכול הסופי. מעל הקיבה מעי קצר המסתיים בפי הטבעת במרכז צדו הגבי (ברוב מיני כוכבי-הים חסר פי הטבעת). רוב מיני כוכבי-ים מסוגלים לשלוף החוצה את חלקה הקדמי של הקיבה, ולכרוך בה את הטרף, אם הוא גדול מדי לבליעה, או לפרוש אותה על פני טרף שאינו ניתן להפרדה מהמצע (כמו אלמוגים). המזון הלא מעוכל – כמו קונכיות ושרידים לא מעוכלים - נפלטים מהפה.


במערכת העיכול נכללת גם מערכת של תעלות רדיאליות המקיפות את פתח הפה וחלקים חשובים בגוף ובזרועות, שבה מוזרם, באמצעות איבר אקסיאלי, נוזל דמוי דם, המספק בעיקר חומרי הזנה מומסים לחלקי הגוף ואיברים שונים.

קרדיט ויקיפדיה ואחר


תמונות