מציג תוצאות 1 עד 7 מתוך 7

אשכול: פנינים לפרשת בשלח

  1. #1
    Orixd Orixd מנותק עתיק
    תאריך הצטרפות
    29/08/08
    שם פרטי
    אור
    הודעות
    5,349
    קיבל לייק
    3 פעמים

    פנינים לפרשת בשלח

    פנינים לפרשת בשלח
    ''זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ'' (טו ב) מנין שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא?




    ''נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם'' (יד כו)
    כתב רבינו הרא''ש: שמעתי מפי אבא מרי ע''ה שקריעת ים סוף לא נעשית במטה, לפי שהיו ליצני הדור מלעיבים ומלעיגים על משה מלאך ה' צבאות והיו אומרים: ''מה כוחו ומה טיבו, הלא אף הקטן שבנו אילו היה מטה האלקים בידו היה עושה נסים ונפלאות כמוהו'', אז ראה והשקיף יושב בשמים וצוה למשה עבדו: ''וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ'', פירוש: הפרישהו ממך (מלשון תרומה), ''וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ'', כלומר: ''אֶת יָדְךָ'' דוקא בלא המטה וכן עשה. וזהו שאמר הפסוק: ''וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּו'', שאז הרגישו את היכולת שהיה ביד משה בלא מטה האלקים וחזרו והודו על הראשונות.
    ומצאתי סעד לדברי אבא מרי ע''ה במדרש 'תהלים' על מה שאמר דוד: ''הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר'' ('תהילים' קיד). ואחר כך אמר: ''מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס'', משל למלך שאחד משריו נכספה נפשו לטייל באחד מהפרדסים ובקש מאת המלך שימסור לו המפתח מהפרדס, מסר לו המלך טבעתו שיראה לשומר הפרדס וינוח שמה, השר ההוא הלך אל השומר והראהו טבעת המלך, אולם השומר מיאן מלהרשותו ויאמר לו: ''סור מעלי כי כבר הזהירני המלך לא לפתוח הגן לשום אדם'', חזר השר בפחי נפש אל המלך ויגד לו כל אשר קרהו וישנס המלך מתניו בעצמו וילך עמו ויהי כאשר ראהו השומר רעדה אחזתהו, אמר בלבו: עתה יהרגני על אשר פיהו מריתי ולא עשיתי בעבור טבעתו, מיד החל בורח מפניו ויהי כראות המלך את השומר בורח מפניו קרא אותו בקול גדול: ''מה לך שומר כי תנוס, הנך נאמן בכל ביתי כי שמרת מצותי הראשונה שצויתי לך על הגן לשומרו, אך מעתה תעשה עבור זה עבדי אשר חפצתי ביקרו, כמו שתעשה בשבילי גדולה וקטנה''.
    כך משה רבנו הלך אל עוזא שרו של ים ו ''מַטֵּה הָאֱלֹקִים בְּיָדוֹ'' אשר חקוק בו השם המפורש וימאן השר לפתוח לו מימיו, אמר לו: ''אין אני נכבש מפני ילוד אשה'', לסוף נגלה אליו הקב''ה בכבודו ומיד כשראהו הים החל לנוס מפניו ויקרא אליו הקב''ה ויאמר לו: ''מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס'', אל תירא כי אתה שומר נאמן ושמרת דרך פקודי אשר הפקדתיך מששת ימי בראשית שלא לפתוח מימיך, אכן לזה משה משרתי אשר ''בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא'' ('במדבר' יב) שמור ואל תמר בו ואין הוא צריך אות ומופת ''כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ'' ('שמות' כג). מיד לעין כל הבקיע הים ויזובו מימיו מזה ומזה בידו החזקה.


    ''אָז יָשִׁיר משֶׁה'' (טו א)
    אמרו חז''ל במדרש: 'אמר משה לפני הקב''ה: ''יודע אני שחטאתי לפניך ב''אָז'' שנאמר: ''וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה'' ('שמות' ה). והרי טבעת אותו לים, לכך אני משבחך ב''אָז'''' הה''ד: ''אָז יָשִׁיר משֶׁה''' (שמו''ר כג ג).
    וכמובן שהדבר טעון ביאור; מה הענין שתיקן בשירה במה שנאמרה בלשון ''אָז'' לתקן מה שחטא בתיבת ''אָז'', מה ענין זה לזה בכדי לתקן לשון עבור לשון?
    וביאר את הדברים היטב רבינו ה'בית הלוי' בספרו ואלו דבריו: הנה מי שהוא בצער חלילה והקב''ה עוזרו ומצילו, כשהוא מודה להקב''ה על הטובה שעשה לו, בדרך כלל שמחתו היא על הטובה הבאה אליו בהצלתו מן הצער ועל זה הוא שמשבח ומודה להשי''ת, אבל לא תגדל שמחתו יותר מאילו לא היה לו צער מקודם כלל, שעיקר שמחתו היא רק על ההצלה מן הצער שמקודם ואדרבא היה שמח יותר אם לא היה מגיע לצער זה שיהא צריך להיוושע ממנו.
    אבל השירה שאמרו משה וישראל, לא היה עיקר שמחתם על זה שנצולו מיד המצרים, אלא היתה עיקר שמחתם ע''ז שזכו להיות כלי חפץ אשר על ידם נתגדל כבודו יתברך, שעל ידי הצלתם ממצרים נתפרסם שמו, כמו שאמרו בהתחלת השירה: ''אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה'' ('שמות' טו). נמצא א''כ שהשירה נאמרה גם על השעבוד הקדום כמו על הגאולה, שאלמלא השעבוד לא היה מקום לגאולה ושמחו בהשעבוד הקדום כמו בהגאולה של עתה.
    ומעתה יתבאר הדבר היטב, שעל זה אמר משה רבנו 'חטאתי לפניך ב''אָז'', היינו: מה שאמרתי ש''מֵאָז בָּאתִי לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה'' '' (שמות ה) כלומר: שקודם לכן התרעמתי על כובד השעבוד שהוטל על עם ישראל ואילו עכשיו הריני מודה אף על השעבוד שגרם לקדוש השי''ת לעין כל, על זה אמר משה: 'אני משבחך ב''אָז''', פירושו: שאני אומר את השירה גם על אז, היינו: על השעבוד הקדום כמו על הגאולה של עכשיו, לפי שעכשיו אני מודה על השעבוד שהביא את הגאולה ושנתקדש שמו יתברך בכל הארץ.
    ולפי זה יתבאר עוד מה שאמר דוד המלך ב'תהלים': ''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה'' (קיח). היינו: כי אני נותן לך הודיה אף על הענוי הקודם, לפי שעל ידי זה באה לי הישועה ונתקדש שמך ברבים על ידי, על שניהם כאחד אני מודה לך ושניהם כאחד טובים הם.
    מיהו יש מבארים: ''עֲנִיתָנִי'' מלשון: עניה ולא מלשון: ענוי, [עיין בפירוש ה'אבן עזרא' ל'תהילים' קיח כא], כלומר: ''אוֹדְךָ'' ד' על שענית לי בשעת הצרה כשזעקתי לפניך, ''וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה'', כלומר: הושעת אותי בקבלת תפילתי לרצון לפניך.


    ''זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ'' (טו ב)

    פירש רש''י: 'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים', דכתיב: ''זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ'' והוא מדברי הגמרא והמדרשים וצריך לבאר, מנין הוציאו חז''ל דבר זה מן הפסוק, שאף השפחות ראו על הים ואמרו ''זֶה קֵלִי'', שמא היו אלו דוקא ישראל ולא השפחות?
    ומצינו ביאור נפלא בשם הגאון מוילנא: על פי מה המבואר ('בכורים' א ד) ש'גֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: ''אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ''', שהרי אבותיו היו גוים ולא נחלו את הארץ וכמו כן עבד ושפחה פטורים מקריאה מהטעם הזה.
    ומעתה נבא לישב, מהיכן הוציאו חכמינו ז''ל ש'ראתה שפחה על הים', שגם כאן היה קשה לחכמינו ז''ל השינוי בפסוק שבתחילה כתוב: ''זֶה קֵלִי וְאַנְוֵהוּ'' ולבסוף כתוב: ''אֱלֹקֵי אָבִי'', מדוע מתחילה נקט הכתוב בלשון: ''זֶה קֵלִי'' ואילו לאחר מכן אמר הכתוב: ''אֱלֹקֵי אָבִי''?
    אלא בהכרח שאת התחלת הפסוק אמרו השפחות שאינם יכולים לומר אלוקי אבותינו, משום כך אמרו: ''זֶה קֵלִי'' ואילו את סוף הפסוק: ''אֱלֹקֵי אָבִי'' אמרו ישראל, ממילא אנו למדים מכך ממה שהשפחות אמרו: ''זֶה קֵלִי'', ש'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים'.


    ''תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ'' (טו יב)

    כתב רבינו הרא''ש: שמעתי טעם מפני מה זכו לקבורה, לפי שהם נתעסקו בכבוד קבורת יעקב אבינו והקב''ה שאינו מקפח שכר כל בריה ובריה, לא קיפח שכרם בזה ושקל להם במדה כנגד מדה שיזכו אף הם לקבורה.


    ''נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ'' (טו יג)

    כתב רבינו הרא''ש: יש לדקדק ממקרא זה אסמכתא ורמז למה שאמרו חכמינו ז''ל במסכת 'אבות': 'עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים' (א ג).
    שלשת המידות הנעלות הללו נרמזות בפסוק זה היטב: ''נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ'' זו 'גְּמִילוּת חֲסָדִים'. ''נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ'' זו היא 'הַתּוֹרָה', ש'אין עוז אלא תורה, שנאמר: ''ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן'' ('תהילים' כט) (ילו''ש 'תהילים' כא)'. ''אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ'' זו עבודת הקרבנות הנעשים ב''נְוֵה קָדְשֶׁךָ'' היינו: בבית המקדש.

    ''נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ'' (טו יג)

    רבינו מאיר שמחה בעל ה'משך חכמה' כותב: שממקרא זה הוציאו חז''ל ('שבת' קיט מה ש'אמר ר''ל משום ר' יהודה נשיאה: ''אין מבטלין תנוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש'' ' דכתיב: ''מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז'' ('תהילים' ח). וזהו: ''נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ'' זו היא התורה של תינוקות בית רבן, ''אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ'' זה בהמ''ק, כלומר: שאף בזמן שהנך עסוק ''אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ'' בבנין בית המקדש, מ''מ אתה משאיר את ה''נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ'' היינו: את למוד התורה של התינוקות של בית רבן.
    וכמו שאמרו עוד חז''ל (שם): 'ואמר ריש לקיש לרבי יהודה נשיאה: ''כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך, כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה'' ' דכתיב: ''מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם'' כלומר: שאם תשב''ר אין לומדין תורה אז יש ''אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם'' חלילה ודו''ק. וזהו ג''כ מה שנאמר כאן בכתובים: ''נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ'' אז יתקיים ההמשך ש''שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן''.

    ''ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'' (טו יח)

    רבינו מאיר שמחה בספרו 'משך חכמה', כותב לבאר מה שאנחנו אומרים מידי יום בנוסח תפילת 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ': 'וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה'.
    'והענין הוא, כי כל אדם הוא עלעקטריי אלקי, כאשר יתנוצץ במוחו המחשבה לעשות זה, מיד ילך זאת ההרגשה אל האיברים באמצעות הלב לעשותו ותיכף יעשה זה היד או הרגל או איזה אבר כפי מה שיעלה במחשבתו, לא כן אם הוא דבר המזיק אל איזה אבר לא יתנוענע האבר תיכף לעשות זה, רק צריך להתעמק במחשבה מאד עד כי יתרצו לזה האברים.
    לכן אמר שיקבלו כולם את העול, היינו: מי כשיתנוצץ הרעיון לאיזה מצוה לאיזה דבר אלוקי יתעוררו תיכף כל האברים והחושים והעורקים בלי מפריע למלכות שמים ולא יפריעו איש איש מעבודתו'.


    ''וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן... עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן'' (טז לה)

    פירש רש''י: 'כשמת משה בז' באדר פסק המן מלירד ונסתפקו ממן שלקטו בו ביום עד שהקריבו העומר בששה עשר בניסן'.
    והקשה הגרי''ז מבריסק: איך הותירו את המן למחרת והלא נאסר להם הדבר באיסור לאו ש''לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר'' ('שמות' יב)?
    ותירץ: שלפי הנראה לאו זה לא היה נוהג אלא בשעה שהיה המן יורד, אבל משפסקה ירידת המן פסקו גם כן דיניו ושוב לא היה עוד איסור להותיר ממנו, או שאפשר שכאן היה הדין מיוחד על פי הדבור שישאירו ממנו ולכך לא היה הדבר אסור להם.

    ''וַיָּבֹא עֲמָלֵק'' (יז ח)

    רבותינו בעלי ה'תוספות' תמהו: למה איחר עמלק להלחם עם ישראל עד עכשיו ולא בא מיד כשירדו למצרים שלא היו רבים כל כך כי אם ''שִׁבְעִים נָפֶשׁ'' ('שמות' א)?
    וביארו את הדבר: לפי שאמר הקב''ה לאברהם אבינו ''וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה'' ('בראשית' טו). וכשמת אבינו אברהם ע''ה הטיל הקב''ה את החוב על יצחק בנו ממשיך דרכו וכשמת יצחק הוטל החוב על יעקב ובניו.
    לפיכך אמר עמלק הרשע בלבו, אם אכרית עתה את יעקב וזרעו, הלא ממילא יהיה החוב מוטל עלי, שאני אשאר מזרעו של יעקב, לכך המתין עד שיצאו ממצרים שכבר נפרע מהם את חוב השעבוד כולו ואז בא להלחם עמהן.


    תהנו יהודים יקרים.


  2. #2
    הסמל האישי של rOxX
    rOxX rOxX מנותק ג'וניור
    תאריך הצטרפות
    17/02/07
    הודעות
    278
    קיבל לייק
    2 פעמים
    תודה אחי!

  3. #3
    הסמל האישי של rOxX
    rOxX rOxX מנותק ג'וניור
    תאריך הצטרפות
    17/02/07
    הודעות
    278
    קיבל לייק
    2 פעמים
    קטלני!@0111

  4. #4
    הסמל האישי של rOxX
    rOxX rOxX מנותק ג'וניור
    תאריך הצטרפות
    17/02/07
    הודעות
    278
    קיבל לייק
    2 פעמים
    קטלני!@0111

  5. #5
    Orixd Orixd מנותק עתיק
    תאריך הצטרפות
    29/08/08
    שם פרטי
    אור
    הודעות
    5,349
    קיבל לייק
    3 פעמים
    למה אתה מאספים ?

  6. #6
    DarkLake DarkLake מנותק תואר כבוד
    תאריך הצטרפות
    21/02/08
    שם פרטי
    בן
    הודעות
    7,707
    קיבל לייק
    568 פעמים
    rox פעם הבאה תשים לב, תודה אור

  7. #7
    הסמל האישי של rOxX
    rOxX rOxX מנותק ג'וניור
    תאריך הצטרפות
    17/02/07
    הודעות
    278
    קיבל לייק
    2 פעמים
    טעות !!

נושאים דומים

  1. היום תימסר גרסת שולה זקן לפרשת הולילנד
    על ידי Reporter בפורום מבזקי חדשות ואקטואליה
    תגובות: 0
    הודעה אחרונה: 20/04/10, 23:10
  2. דרשת הרב אמנון יצחק לפרשת יתרו
    על ידי Orixd בפורום יהדות ותורה
    תגובות: 3
    הודעה אחרונה: 15/02/09, 09:49
  3. דרשת הרב אמנון יצחק לפרשת בא
    על ידי Orixd בפורום יהדות ותורה
    תגובות: 1
    הודעה אחרונה: 12/02/09, 17:21
  4. פנינים לפרשת יתרו
    על ידי Orixd בפורום יהדות ותורה
    תגובות: 2
    הודעה אחרונה: 12/02/09, 17:15
  5. דרשת הרב אמנון יצחק לפרשת בשלח
    על ידי Orixd בפורום יהדות ותורה
    תגובות: 2
    הודעה אחרונה: 12/02/09, 12:58
eXTReMe Tracker