מתוך למעלה מן הזמן של ארז משה דורון
יום אחד בשנה שהוא "יום שלו", של הקדוש ברוך הוא לבדו. יום שמעל לזמן, שבו בניו מתעלים
ומתנקים מכל קשר לעולם החומר והבליו. פורשים מאכילה ושתיה, ממלאכה ומכל תענוג, ועוסקים היום
רק בתפילה ותשובה.
וכשם שאנו "עולים למעלה" ביום הזה, הקדוש ברוך הוא מצידו "יורד למטה", ונושא בכנפיו טהרה וסליחה, כפרה ומחילה
לכל החפצים להיטהר, שכן "עצומו של יום מכפר" , עצם היום מכפר
כמו שלמדו חז"ל מן הפסוק:"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם" זהו חלקו של השם
והמשך הפסוק הוא חלקנו:"מכל חטאותיכם לפני השם תטהרו"
רבי נחמן כותב: שעל ידי תקון התענית, שאדם מענה את עצמו ומחיה ימיו המתים
זוכה גם לשמחה כמו שכתוב(תהילים צ) "שמחנו כימות עניתנו" עניתנו לשון תענית
היינו שתהיה השמחה כימות התענית, כי כפי ימי התענית, כן מחיה הימים הראשונים במצוות ומעשים טובים שלו
וכן נבנה השמחה