יתושים (Culicoidea) הם על-משפחה של חרקים בתת סדרת יתושנים בעלי כנפיים עם קשקשים, זוג בוכניות, גוף צנום ורגליים ארוכות. משפחת היתושים מכילה כ-3500 זנים בשלוש תת קטגוריות שונות. רוב מיני היתושים הם ליליים.

תכונות
היתושים הם בעיקרם אוכלי צוף. אצל רוב מיני היתושים הנקבות מוצצות דם מבעלי חיים אחרים כדי להשיג את החלבונים הדרושים ליצירת ביציה, היות שמזונותיו של היתוש (צוף ומיץ פרי) לא מכילים חלבון. לנקבות אלו חוש ריח מפותח, הן רגישות בעיקר לפחמן דו-חמצני המתנדף בתהליך הנשימה, כמו גם לחומרים הנמצא בזיעה כדוגמת חומצת חלב. יתושים מסוגלים לזהות חום, ובכך מוצאים בעלי חיים חמי-דם בקלות רבה ברגע שהם קרובים מספיק. בגלל צורת התזונה היתושים אינם זקוקים לשיניים כלל.
עקיצת יתוש תופחת בדרך כלל לאחר מספר שעות, והיא יכולה לגרד ימים. עקיצות אלו יכולות להעביר מחלות כמו מלריה ווירוסים כמו וירוס מערב הנילוס, ולכן רשויות באזורים רבים בעולם נוקטות צעדים כגון יבוש ביצות כדי למזער את אוכלוסיית היתושים.
הטלת הביצים של היתוש נעשית במקום עם מים עומדים, ולכן אוכלוסיית היתושים היא גבוהה באזורים של ביצות, נהרות ובקרבת חופים. במטמורפוזה של היתוש ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם ויתוש בוגר - תהליך אשר תואר תחילה על ידי אריסטו. בניגוד לחרקים אחרים אצל היתושים יש לגולם כושר תנועה (החיוני כדי להגיע לפני המים לצורך נשימה) רוב מיני היתושים אשר מחוץ לאזור הטרופי מעבירים את החורף כביצה. בצורת הזחל, רוב זני היתוש ניזונים ממיקרואורגניזמים הקיימים בבריכות המים העומדים

נוגדי יתושים
שיטות אפקטיביות להרחקת היתושים:
  • התקנת רשתות בחלונות כדי למנוע את כניסתם של היתושים.
  • הפעלת מאוורר - יתושים לא אוהבים אוויר זז.
חומרים פעילים המשמשים לדחיית היתושים בתכשירים:
קרדיט לויקיפידה