היסטוריה של הגזע
אבותיו הקדמונים של האמסטף טופחו לצורכי מלחמות כלבים על ידי הכלאה בין טרייר לבולדוג. אבותיו של האמסטף שימשו החל מהמאה ה-19 ככלבי חווה באמריקה, הן לשמירה והן לצייד. החל בשנות ה-30 של המאה ה-20, חל מפנה בטיפוח הגזע בעזרת רבייה סלקטיבית, והוא הפך לבן לוויה ולצורכי תצוגה, והורחק מהמורשת של כלב מלחמה. גזע כלבים זה הוכר רשמית ב-1936.

מבנה כללי
גופו של האמסטף חזק ומוצק, הגולגולת רחבה, האוזניים בדרך כלל נחתכות, האף שחור, הזנב קצר, שרירי הלחיים מודגשים והלסת התחתונה חזקה במיוחד.
שיערו של האמסטף קצר וזיפי והוא מופיע בצבעים מלאים שונים, ושילוב של שניים עד שלושה צבעים (מנומר).
גובה: זכר 46-48 ס"מ, נקבה 43-46 ס"מ.
משקל 30-18 ק"ג.
האמסטף סומן כגזע מסוכן על ידי ממשלת ישראל ולכן חויבו כל מגדלי האמסטף לעקר או לסרס את כלבם כדי למנוע רבייה ובכך להביא לחיסול הגזע בארץ.

אופי והתייחסות בחוק
האמסטף הוא גזע עקשן ונחוש. זהו כלב עירני מלא בסקרנות וידוע באומץ ליבו ובדבקותו במטרה. עם זאת מדובר בכלב בעל כוח רב, שקשה לצפות את התנהגותו, ועלול להיות מסוכן לבני אדם ובמיוחד לילדים.
בשנים האחרונות, נקשר שמו של כלב זה בתקיפות של בני אדם. בישראל, ידוע על מספר מקרים בהם נשך כלב מסוג זה ילדים או מבוגרים, עד שהביא לפציעה קשה ואשפוזם‏‏.בעקבות שורת מקרים קשים, ובהן מותה של ילדה בת ארבע בתל אביב שנגרם מנשיכת כלב המשפחה, נחקק בשנת 2002 חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שקובע שהאמסטף ביחד עם 7 גזעי כלבים נוספים, הוא כלב מסוכן, שחלה שורה של הגבלות על החזקתו בישראל, ביניהם איסור לייבאו, להרבותו, וכן למוכרו או למוסרו לזולת. תקנות אלו נועדו להכחיד את הגזע בסופו של דבר באזור ישראל, בדרך שאיננה אקטיבית