היסטוריה של הגזע
כלבי הרועים הבלגיים הורבעו על ידי חקלאים בחוות בבלגיה. בשנת 1891 הוקם מועדון הגזע והחלו בהכוונת הגידול. קיימים ארבעה גזעים של כלבי רועים בלגיים, כולם בעלי אותו האופי ומבנה גוף, כאשר השוני הוא בצבעים ובסוגי הפרווה. לגזעים השונים שמות של כפרים בלגיים השוכנים בסביבת בריסל. הטרוורן קיבל את שמו מהכפר טרוורן. בכפר זה גידל חובב כלבים בשם קורביל כלבי רועים. הוא הרביע כלבים בצבע חום בשם טום ופוא, אשר נחשבים לאבותיהם של הטוורנים המודרניים. כתוצאה מההרבעה שביצע נולדה מיד, כלבה חומה שהורבעה עם כלב בצבע שחור בשם דוק דה גרוננדל. מזיווג זה נולד הכלב מילזרט, שהיה בשנת 1907 לאלוף הטרוורן הראשון. בתחילת הדרך היו ידועים צבעים שונים והיו דעות שונות בנושא. היו שהעדיפו כלבים חומים לגמרי והיו שהעדיפו כלבים חומים עם "מסכה" שחורה. אחרים העדיפו כלבים בצבע אפור-כסף.
רק לאחר מלחמת העולם השנייה החל הגזע להתייצב. זכר דומיננטי בשם "ווילידה לה גרד נואר" (בן לגרוננדל) היה משובח וזכה במועמדויות באירופה ואליפויות בינלאומיות בבלגיה ובצרפת; הוא התפרסם גם כזכר מרביע דומיננטי.
גם כיום מרביעים גרוונדל (צבע שחור) עם הטרוורן כדי לשפר את שניהם.
הגזע משמש כיום ככלב רועים וככלב משטרה חזק ואמין.
בצה"ל משמש הגזע בעיקר ככלב מרדף וכלב חיפוש חנ"מ

מבנה כללי
גובה הנקבות בין 56 ל-61 ס"מ. הזכרים - 61 עד 66 ס"מ. משקלם בין 24 ק"ג ל-29 ק"ג. פרוותם ארוכה וישרה בגווני חום עד אדמדם, בעל מסיכה שחורה, לעתים בשילוב של אפור כסף ושחור. תוחלת חייהם נע בין 12 ל-15 שנה.
  • גרוננדל: פרווה ארוכה וישרה בצבע שחור, לפעמים עם כתם לבן בחזה.
  • מלינואה: בעל פרווה קצרה וישרה, בגווני חום עד אדמדם, ומסיכה שחורה על פניו.
  • לאקן / לקנוואה: בעל פרווה מקורזלת וזיפית בגווני חום עד אדום.
אופי
הרועה הבלגי נאמן מאוד ומסור לבעליו, מסוגל בקלות מאוד לזהות את מצב רוחו ולהיות מושפע ממנו. אם יצטרך, יגן הכלב הבלגי על בעליו ואף יקריב את חייו. הוא נקשר מאוד ודורש הרבה תשומת לב, אבל מסוגל להתמודד עם שעות של היעדרות של בעליו. קל יחסית לאלף אותו, והוא בעל יצר שמירה מאוד חזק: לזכרים יש יצר טריטוריאלי, ואם אולף נכונה - לא ייתן לאדם זר להתקרב אל בעליו ואל אזור מחייתו.