הוא אמר לי להושיט לו את היד, וככה עשיתי,
מיד הוא הניח בידי חופן של סוכריות קרמל ,מהסוג שאהבתי.
לאחר מספר רגעים בהם הבטתי על אותו עובר אורח בפליאה, הוא אמר שזאת מתנה ממנו אליי, לכבוד החג, ואם היה לו קצת יותר כסף היה קונה לי גלידת חלב מתוקה.
הרגשתי מוזר, חוץ מלהודות לו לא ידעתי מה לעשות או להגיד, נשארתי דוממת.
הוא החליק ידו על שער ראשי ושאל אם אני רוצה שהוא ילווה אותי הביתה, הנהנתי בראשי לשלילה. למרות שדיברתי עם זרים אף על פי שאמא אסרה זאת עלי, היה גבול לפתיחות. הוא כנראה הבין ועמד בתחנת האוטובוס הקרובה לאחר שנפרד לשלום.
כל הדרך הביתה חלפה בראשי תמונת פניו של האיש, לא יודעת למה הוא השאיר בי חותם מסוים.
לא יכולתי לשמור הסוד לעצמי, וסיפרתי על כך לאמא, כמובן שהיא גערה בי, אבל לאחר מכן נשקה למצחי, אמרה העיקר שאני פה ובסדר, וביקשה שהתחיל לעזור לה בעריכת שולחן החג.
לאחר ארוחת החג אמא הגישה לכל האורחים קינוח, גלידת חלב מתוקה.
לא יכולתי למנוע, במוחי שוב עברו מחשבות על אותו איש עובר אורח, גלידת חלב מתוקה אמרתי לעצמי די בלחש.
חופשת החג עברה מהר, ושוב מצאתי עצמי בשעת בוקר מוקדמת בדרכי לבית הספר.
בעודי הולכת ומהרהרת נתקלה רגלי בדבר מה, הבטתי מטה והבחנתי באיש שרוע על הרצפה ליד הגלידרייה,נבהלתי במעט.
האיש התרומם מעלה והתיישב, כנראה הפרעתי שנתו, הביט אליי וחייך.
הוא הפחיד אותי במקצת הלבוש היה די בלוי והריח שנדף ממנו לא היה הכי נעים.
במקום להמשיך את דרכי לבית הספר עמדתי ובהיתי בו, משהו בו נראה לי מוכר.
הוא אמר לי שלום, ושטוב לראות אותי שוב.
שוב?? חשבתי לעצמי, אני לא מכירה אותו, כנראה שהוא מתבלבל או שהוא סתם שיכור.
הרמתי ראשי וראיתי שלט המעיד על מבצע בגלידת החלב המתוקה – כעת היא בחצי המחיר,
שוב בראשי נזכרתי בעובר האורח שפגשתי כמה ימים קודם לכן.
חשבתי לעצמי שבשביל אותו אדם השרוע על הריצפה אני עכשיו עוברת אורח,
נכנסתי לגלידרייה וקניתי גלידת חלב מתוקה בדמי הכיס השבועיים שאבי נתן לי.
שיצאתי מהגלדרייה אותו איש לא היה ישוב על הריצפה, ראיתי אותו הולך לכוון תחנת האוטובוס הישנה.
בלי לחשוב פעמיים, ובלי לזכור בכלל שאני בדרכי לבית הספר רצתי אחריו
מחזיקה בחוזקה את גביע הגלידה שלא יפול מידי, כשהיתי במעט קרובה אליו קראתי לעברו "אדון, אדון."
הוא הסתובב וחייך אליי, אמר לי שלום ושטוב לראות אותי שוב.
שוב?? נו טוב חשבתי לעצמי הרי הוא ראה אותי לפני כמה דקות, חייכתי אליו וביקשתי שיושיט לעברי את ידו, וככה הוא עשה.
מיד הנחתי בידו את גביע גלידת החלב המתוקה ואמרתי לו שאם היה לי קצת יותר כסף הייתי קונה לו גם סוכריות קרמל מתוקות.
שבת קודש =]
שמרו על עצמכם!
דגנית.