אם אתם מוכשרים. כותבים שירים יפים מעוניינים שאחרים יגיבו על השירים שלכם זה המקום בישבילכם.
נישמח לשמוע את הכתיבה והשירה שלכם, ואת הכישרון כתיבה שלכם
הגיב לשירים שלכם
בהצלחה,תהנו.
שלכם, בן.
תואר כבוד
אם אתם מוכשרים. כותבים שירים יפים מעוניינים שאחרים יגיבו על השירים שלכם זה המקום בישבילכם.
נישמח לשמוע את הכתיבה והשירה שלכם, ואת הכישרון כתיבה שלכם
הגיב לשירים שלכם
בהצלחה,תהנו.
שלכם, בן.
"לא נשארת"/ דגנית פ.
אולי אני אחזור, אך הכל תלוי,ולא בך.
אולי אני אברח ולא תראוני יותר, לא אתה ולא הם.
ששמש תשקע מבעד הרים רחוקים,כל שישאר זה זיכרון.
תמונות מהעבר יעברו בראשך כמו שידור חוזר,ולא יעזבו.
לא יעזבו את המחשבה, יעוררו געגועים ורצון להשיב לתחייה את מה שאבד.
אתה תדאג, תרגיש אשמה- תרצה לשנות הכל ולעשות אחרת,אך זה כבר יהיה מאוחר.
מאוחר מדי, כבר לא ניתן לחזור צריך להתקדם והלאה לעבור.
נכון, אתה תרגיש כאילו פקק חונק את שלוותך,אבל זאת אהובי כבר אשמתך.
אתה במו ידיך הרסת,שברת הכל,ניפצת את ליבי ואת ליבך כביכול.
אני לא שונאת אותך, באמת, אני שולטת בחיה הרעה הזאת לא נותנת לה לצאת ולנשום אויר.
מה שהיה בנינו הפך לענייני, נחתם הסימן קריאה, תמה המשיכה.
עשית טעות,אתה מודע לזה, כל רצונך עכשיו זה להתכסות בבד שחור כדי להצהיר על הבושה.
אתה מזיל דמעה,אך אני כבר לא קונה את זה, אתה שוב תפגע אחרי שתקבל את המחילה.
ששמש תעלם משמיים וירח יתפוס מקומו,
יחתם לו עוד יום שישוב למחרת
ואהבתנו מנגד תחתם לעולם.
תואר כבוד
אהבתי יפה מאמי : )
תואר כבוד
"מצטער \ בן .מנהל פורום "מה שבלב
מצטער שהשארתי אותך בבית כך
שאני אם המחשבות שלי ואת לבד
מצטער על הדמעות שירדו מעייניך
הייתי צריך להיות יותר ויותר לצידך
את אמרת שאת רוצה אותי
ושתגשימי את כול משאלות ליבי
מצטער כול-כך ורוצה אותך מאוד
ועל השטות שלא נתתי לך כבוד
מצטער על כול המילים ,נערה שלי.
תמיד בליבי היית כול עולמי
בלילות מתהפך אני מצד לצד
לחבק אותך ולהיות איתך לעד
אני הסיבה לכאב שלך..
מצטער על הכול..ועכשיו את אינך.
ומאז אני לא מצליח לחייך.
אף אדם לא מושלם וכולם טועים
תשאלי אפילו את אלוהים
יפה =]
ממש עמוק הקטע הזה
טירון
יפה מאוד השירים גם אני כותבת שירים חחח
טירון
דרכם של אוהבים
השמש שוקעת בדמי הארגמן .
קסמה קיסמה לי כיופייך .
לחיים בצבע אודם עיניים תכלת כים במבטך.
או אהובי תרדמת השמש כקיץ היום
מאירה לי באורך כקיץ חלום.
אינני יודע אם זה אמת או חלום , אך אם זה חלום אינני רוצה להתעורר .
לעולם שונה לעולם אחר .
לעולם של כפור לעולם של דממה .
הרי את יודעת שאני נושא אותך בכל נשימה אוהב אותך עד כלות הנשמה .
אהובי אינני יודעת אם הינך חולם אך נידמה לי ששנינו חולמים את אותו החלום לעולם לא אשלחך לעולם הכפור אתה האש הבוערת בעצמותיי אתה מותי אתה חיי אוהב אותך עד סוף ימי.
יהי נשמתינו צרורות לנצח בצרור החיים .
אהובה אך מה את מעדיפה אהבה של גבר או אהבה של משפחה ?
אני כבר לא יכול לכתוב דבר מרצוני המילים חברו כנגדי לכתוב את צווי הלב .
רק דבר אחד אני יודע אעדיף אלפי מיתות מלחיות את החיים בלעדייך זה זה המוות ההכי אכזרי והכי כואב.
אין לי רצון בחיים אלו שותה את היין ( רעל) .
בלעדייך חיי אינם חיים אקח חרב זו ואשים קץ לחיי חרב זאת תמתק לי דקירתה כאלפי פגיונות הנועצים בליבי ביודעי שאתה איתי .
בחיים ובמוות תמיד ביחד הם רואים את החושך ך בקצה המנהרה יש אור מאיר דרכים .
דרכם של אוהבים.
תואר כבוד
שיר יפה תמשיכי כך יש כישרון.....: )
את כותבת יפה
ממש יפה =]
טירון
דבר קטן שקוראים לו אהבה
את לא אומרת מילה שוב אותה שתיקה ישנה ומוכרת מפעם הזמן לא שינה אותך ואולי לא יצליח לשנות אף פעם.
אך בעינייך נערה אותו עצב נוגה שעוטף אותך כבד קטיפה .
אומרים שהעיניים הן ראי הנפש אך דמעותייך הן טיפות הגשם של הנשמה .
אותן טיפות שחורות שזולגות בלי הפסקה איי נערה התמכרת לטיפה המרה .
לא לאלכוהול שמטשטש את החושים ומשמש כים להטבעת הצרות נערה התמכרת לאהבה לרגשות.
אך האהבה בגדה בך מאותו היום שאותו הנער פגע בך הוא ניגן על מיתרי ליבך למנגינת ליבו.
לפעמיים היית רוצה לא להרגיש דבר כדי לשכך את מכאוביי הלב אך מה לעשות שהחיים אינם פועלים כרצונך.
מאותו היום החלטת לסגור אית שעריים ליבך ולשים שומרים שיגנו ביטחונך.
ואני כל רצוני היה כמו מים לחלחל לליבך לזכך נשמתך.
לגלות אותך כמו פרח עלי כותרת אחר עלי כותרת ולגלות בך צבעים נסתרים שאפילו את לא ידעת שקיימים .
לגלות את מהותך את מהותי שנגלה ביחד מי זאת את ומי אני.
אך לעולם לא הבחנת בקיומי ואני לא גיליתי לך דבר על אותו הרגש הארור והנסתר.
ארוכות ומפותלות הן דרכי החיים לעולם לא נדע לאן יובילו אותנו ומה ישתנה , אך בליבי מהדהדת תפילה חרישית קטנה .
שיצטלבו דרכנו אולי בעולם הזה אולי בעולם הבא.
ואם פעם תשאלי אותי מדוע לא התוודעת על אהבתך אענה לך תמיד את אותה התשובה בגלל דבר קטן שקוראים לו אהבה.
אומנם זה לא שיר
אבל קטע ממש יפה.
כתיבה סוחפת.
"עוד לילה"/ דגנית פ.
כבר לילות רבים עוברים ללא שינה,
עיניי לא נעצמות אפילו לא לשניה.
בקרבי מסתתרת האימה
לא עוזבת לא מניחה.
כבר לילות רבים של מחשבות מעיקות,
נושאים שלא קשורים אליי, נדבקים נתפסים בבגדיי.
פושטת, נשארת ערומה, חשופה לכל.
הם לא מניחים, כמו מליון ידים על גופי
מנסים להסתיר אותי, כנראה שמפני החיים.
כבר לילות רבים שאני לא מצליחה להזיל דמעות
הן תקועות להן שם, מפחדות מהפחד עצמו,
מפחדות לצאת ולהראות,מפרות שלווה.
כבר לילות לא מוצאת את עצמי,
מביטה במראה ולא רואה את דמותי,
רק צל ללא צורה מוגדרת,
אני חושבת שזו דמותו של הפחד
הפחד שלא מניח לנפשי לצאת לחופשי,להרגע.
כבר לילות רבים שאני מנסה לפרוק
אך ללא אפשרות, מוחי כבול במחשבות מעיקות,
לא מרפות הן ,לא מרפות.
רוצה לברוח, אך אין מי שיתן פקודות.
כולם מפחדים ממנו, הוא לא עוזב אותי,
לא עוזב אפילו לשניה, הצילו אותי, אני צריכה עזרה.
כבר לילות לא מוצאת את עצמי,
מי יעזור לי לחלץ את נשמתי,
מסתכלת במראה ולא רואה דמותי
רק את צלו, הוא בקרבי מכסה נשמתי.
לנצח אשאר אבודה, וכנראה אחווה עוד לילות רבים,
לילות רבים ללא שינה, כי צלו מכסה ולא מניח לי
מסתיר את קיומי, לא נותן גם להם לראות דמותי.
טירון
יהפ מאוד השיר
תואר כבוד
באמת יפה דגנית : ) קראתי אותו פעמיים
תודה
תואר כבוד
כתב : CryDEviL \ ליבי מדבר
----------------------
חולם להגשים לך תחלומות
להיות איתך המילים רק אומרות
מחפש אני תקווה רבה בליבך
תגידי לי מה אומרות לי עייניך
שמלה לבנה נשיקה ראשונה
וכינור שמנגן הרבה צלילי אהבה
ומילים שנכתבות ישר מתוך ליבי
בתוך לב קטן חמים ואמיתי
כוכבים מנצנצים גבוהה בשמיים
יושב אני אם תמונתך ולוגם כוסית של יין
עננים חולפים להם בשמיים
ואור קורן יוצא שאני מביט מהעיניים
להגיד לך מה ליבי לך אומר
פועם חזק הוא בישבילך לא מוותר
הרוץ מליוני קילומטרים בישבילך....
כי את אהובתי ולא רוצה אישה אחרת
הולכת בדרכים ובי ניזכרת
אהבת אדם עלינו הומה
ונימצא ביחד את התקווה
מרוץ לעבר אהבה / דגנית פ.
אות הזינוק ותחילתו של מרוץ.
תקווה בלב ממריצה הנפש,
אתה רוצה להגיע ראשון.
טיפות הזיעה על מצחך מראות
את גודל הכמיהה.
אתה רואה שסיכוייך קטנים,
ישנם המון מתחרים,
הניצחון הוא ליחיד.
התחלת להתנשף, כוחותייך אופסים,
גורמים חיצונים משפיעים אף הם.
הייאוש מתחיל לשכון בקרבך,
אינך נלחם בו אלא מזניח,
טיפות הזיעה נמחות אט אט ממצחך,
מפנות מקום לקרירות האכזבה.
ממשיך במרוץ אך ללא מטרה
אבד מקרבך הרצון.
נדמה לך שהניצחון רחוק,
חושב שההפסד נמצא בידך.
הגעת לסוף, אך לא הראשון.
הבעת פנים מיואשת,
האכזבה מתחילה להראות סימניה.
חבל שאתה לא מבין,
שלא כמו במרוץ,
באהבה לא תמיד הראשון הוא הזוכה.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדגנית פ.
תואר כבוד
כתב : CryDEviL \ געגוע
על תעמידי פנים שאת מצטערת כי את לא
יש לך תכוח להחליש אותי מבפנים
אני לא יכול לדמיין חיים בלי אהבתך
את כול כך רחוקה את אינך
בכול פעם שאני לוקח אויר לריאות
ליבי פועם חזק עבורך
אולי ליבי שוקע בים של אכזבות
כי רק איתך רוצה להיות
אולי אני חולם על חוף מבטחים
אני לא צריך עוד דרך חיים
רק את יכולה להציל אותי ואת לא רואה
אני לא יכול לדמיין חיים בלי אהבתך
מעדיף להשאר בודד כשאת אינך
אופקים רחוקים ושמיים כחולים
ליבי מלא הרבה געגועים
ובכול פעם שאני לוקח אויר לריאות
ליבי פועם חזק עבורך
רק את יכולה להציל אותי
מלטבוע בים של אכזבות
רק על תשקחי שלב אחד פה
מתגעגע אלייך מאוד
שיר יפה מאמי
טיפות החיים והאושר/ דגנית פ.
מבט מוזר הנשלח לעברי,
ננעץ בזיכרוני לעולמים,
חיוך קטן שובר האימה שהותיר.
מגע יד על שערי החלק,
מעביר בי רכות מתונה,
מעודדת הנשמה לשוב ולפרוח.
מתרוממת מהקרקע,
אליה הפילו אותי בעבר,
מוחקת כל זיכרון מר,
מחזירה האושר לקרבי.
מנביטה עצמי מחדש,
עם כל טיפה של אור,
המתקבלת מחיוכי הסובבים,
הם מאושרים באושרי.
עד שבא האלמוני,
וקטף אותי מגינת ביתי,
והניח באגרטל ביתו.
ודעכתי, כי היתי רחוקה,
היה לרגלי חוסר בטיפות,
טיפות מים שימישכו הליבלוב.
והלב קמל, יחד עם חלוף הימים,
ולא נותר ממני דבר,
רק שלד חום קודר,
קודר עד שמרתיע מגע, מרתיע מבט.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדגנית דיגי פ.
הירשם כדי להגיב לנושא