העתקתי מהפורום והבאתי לפה
רוני לוי הביתה
''חיכיתי לכתוב את זה.
מהרגע הראשון לא אהבתי אותו. בתור שחקן הוא עשה עבודה טובה אבל אף פעם לא היה חביב הקהל. שחקן אפור וקשוח, מה שמתאר בדיוק את אופיו כמאמן. מה שמסביר בדיוק מדוע אף פעם לא היה חביב הקהל גם בתור האיש על הקווים.
לפני 1710 ימים החליטו במועדון הכדורגל של מכבי חיפה לשדרג את תפקידו של רוני לוי, אז מאמן קבוצת הנוער, למאמן קבוצת הבוגרים של המועדון הירוק. מנכ"ל הקבוצה, איתמר צ'יזיק הודיע לכולם: "לא מדובר בברירת מחדל". מה שהתכוון באמת להגיד האיש החזק בזמנו בקבוצה: "לא מצאנו מאמן בזמן, אז העלנו אחד מהנוער". בבקשה, אל תעבדו עלינו.
העונה החלה והקבוצה האהובה שלנו הצליחה להחזיר את האליפות לאחר עונה שהקבוצה ההיא מתל אביב הצליחה לגנוב לנו את התואר. למרות זאת, את מה שכמעט כל אוהדי מכבי חיפה יזכרו מאותה עונה, זה את המשחק המקולל מול רוזנבורג, משחק שלטעמי מסמל את מכבי חיפה של רוני לוי ב-5 העונות האחרונות: קבוצה פחדנית.
אחרי עוד 2 עונות בהן ניצל את חולשתה של הליגה (מצטער בפני כל מעריצי הדיקטטור), בהן הצליח לשכפל את בזיון רמת גן ולספוג שער שיוויון מקבוצה שבדית אנונימית שהדבר הכי יפה בכדורגל שלהם אלו הכוסיות ביציעים, רוני לוי נאלץ להתמודד עם מכשול חדש: קבוצה ברמה נורמלית בליגה. הפחד הכניס את רוני לוי ללחץ בלתי רגיל שהמאמן הצעיר (והבן זונה) לא יכל לעמוד בו והוא סיים אי שם במרכז הטבלה. ים של תירוצים יכולנו לשמוע, על כדורגל טוב למרות הפסדים, על חוסר חיבור בקבוצה חדשה (אעלקקק) ותמיד על "אנחנו משתפרים".
מה שרוני לוי לא הבין אף פעם זה שהפסד כזה או אחר לא מעניין את אוהדי מכבי חיפה (טוב נו, חוץ מהפסד לשפעת העופות התל אביבית). הוא שכח, שכמעט כולנו, קהל האוהדים הגדול בארץ (וימצוץ לי מי שחושב אחרת) הגענו למכבי חיפה מתוך אהבה למשחק. מתוך התשוקה של הגולים, מתוך האהבה לדאבל פסים והעברות בין הרגליים ומתוך חלומות בלילה על מספרות, עקבים וטילים מ-74 מטר לחיבורים של אובארוב. אוהדי ביט"ר (רובם, לא כולם) הגיעו לקבוצה בעקבות גן מסתורי במוחם שנוטה לבצע פעילות גופנית מרובה כנכד אנשים אחרים. לא סתם אוהדי הפועל תל אביב ברובם שמאלנים ואצל אוהדי הצהבת תמיד תמצאו שורשים גרמנים במשפחה של כל אוהד. אף אחד, לא בא לשום מקום סתם. למזלנו, רוב אוהדי הכדורגל בארץ אוהבים כדורגל.
הבעיה היא, ולכן המספר המועט של האוהדים שכן מחליטים לבוא בסופו של דבר לקרית אליעזר, היא שמכבי חיפה של רוני לוי היא לא מכבי חיפה. היא מכבי תלאביבירושליםאשדודפתחתקוה חיפה. קבוצה שבכל משחק מזכירה לנו קבוצה משעממת אחרת מהליגה שלנו. זה לא משנה אם נחטוף בראש, נשחק בונקר, ננסה לצאת למתפרצות או נמשיך לשחק 68,148 דקות רצוף בנסיון של הבלמים למצוא שקר כלשהוא ברחבה. זו קבוצה בלי זהות, בלי שם וכמובן, בלי כוח ההרתעה האדיר שהיה לה.
ואז? אז הוא שוב גורם לכולנו לרצות להתניע את האוטו לדרוס מישהו מאוד מוכר (שהוזכר כאן לא מעט בכתבה) למחרת בבוקר, ע"י אימרות של "יש עתיד" ו-"ראו שיש כדורגל". אמא שלך זונה בת זונה.
ולי נמאס.
נמאס, נמאס, נמאס ואין שום דרך אחרת לתאר את זה. פשוט נמאס לי. נמאס לי לראות את הפרצוף *אין גזענות בפורום* שלך כל פעם שהמצלמה מצלמת אותך דבוק למקום שלך בספסל. נמאס לי לראות את הקבוצה שלי משחקת במשך עונה שלמה מתפרצות מול קבוצות חלשות ממנה ב-10 דרגות ולאחר מכן לשמוע תירוצים עלובים. נמאס לי לראות 90% מזמן המשחק את הכדור בגובה של 30 מטר עושה את הדרך מהרחבה של דוידוביץ' לכיוון השער המקביל. איך לדוידוביץ' לא נמאס? איך לך לעזעזל לא נמאס?!?!?!?
נמאס לי לשמוע שחקנים מדברים עלייך כ"כ בחוסר הערכה ולראות עד כמה אפילו הם שונאים אותך. אני לא מגלה פה פרטים שלא ידעתם, אבל כן, הייתי עיתונאי במשך 7 שנים ויצא לי לדבר עם לא מעט שחקנים, גם היום. לא מפליא אותי לשמוע כל פעם מחדש עד כמה קפטן הקבוצה שלך מתעב אותך (רמז: אני לא מדבר על חרזי קשישא). לא מפליא אותי לשמוע שחקנים שעזבו את המועדון מדברים עלייך כמישהו שהיה חלק מרכזי בעזיבה שלהם. ולא מפליא אותי לראות איך במו ידייך אתה הורס לליאור רפאלוב את הקריירה, כמו שעשיתי לצעירים אחרים. אתה פשוט לא יכול לראות אותם מצליחים. אתה מחכה רק לרגע הקטן שהם יכשלו ואז אתה פשוט מעיף אותם או למקום האחרון בספסל, או ליציע או לקבוצה אחרת ולעיתים גם בליגה אחרת.
כי זה אתה.
אתה מעל כולם. אתה תנהל את מכבי חיפה בדיוק כמו שאתה רוצה ובדיוק כמו שאתה. אתה אפור, אתה משעמם, אתה שחצן, אתה יהיר, אתה לא מבין בכדורגל, אתה שנוא על כולם ואתה אוהב שליטה. אבל דבר אחד אתה לא.
אתה לא מכבי חיפה.
ואתה יודע מה? אולי ראובן עטר הוא לא קאפלו ולא פרגוסון. אבל דבר אחד הוא כן. הוא אחד משלנו ואפילו על הקווים בנתניה כואב לו לראות את הקבוצה שהוא כ"כ אוהב משחקת ככה במשך כ"כ הרבה זמן. אולי עם עטר לא ניקח אליפויות (לא לדאוג חברים, זה רק אולי), אבל מה שבטוח עם האליל המתולתל שלי חוזר לקבוצה, אני מוכן לקנות מנוי גם ב-10,000 שקל. כי אז אני סוף סוף אזכה לראות את הדבר הכי חשוב לי חוזר לחיים.
ראובן עטר, באמת, אבל באמת באמת שאני אוהב אותך.''
הירשם כדי להגיב לנושא
במקור פורסם על ידי Crazy Death
