מציג תוצאות 1 עד 1 מתוך 1

אשכול: Yamaha R6 Vs honda CBR600 Vs R600 Vs ZX6

  1. #1
    Brave Brave מנותק גורו
    תאריך הצטרפות
    12/08/05
    הודעות
    2,528
    קיבל לייק
    0 פעמים

    Yamaha R6 Vs honda CBR600 Vs R600 Vs ZX6

    ההבדל בין קטגורית ה-600 הספורטיביים כיום לבין זו מלפני שנים אחדות, הוא הבדל משמעותי מאד. בקטגוריה זו כיום, עוד יותר מכל שאר השוק העולמי, בולטת התופעה של התמקדות; של אופנועים שנבנים למטרה מחודדת יותר, ורב-גונית פחות. לא עוד אופנוע 600 ספורטיבי כלבויניק איתו עולים על מסלול ולמחרת נוסעים לעבודה, אלא כלים ספורטיביים למהדרין. רוצים לנסוע לעבודה? אפשר, עדיף עם אופנוע אחר. ה-600 הספורטיבי הקלאסי הפך לספורטיבי במובן הצר והחד-מימדי של המילה. הקשת הרחבה של הרוכבים שבחרו בעבר את ה-CBR600F הישן והטוב למשל, יכולה עכשיו להחליט בין הורנט, שני דגמי CBF600, F5 או RR. רוצים ימאהה? בבקשה, יש צמד פייזרים ו-YZF600R לבחירה, במקביל ל-R6. איזה רוטב תרצו עם הסלט שלכם?
    השוק העולמי הצביע ברגלים, והפופולאריות של הכלים ההגיוניים כדוגמת הפייזר או ה-Z750 החדש למשל, מדברת בזכות עצמה. עובדה זו מותירה את האחים ספורטיביים עם ציבור ה"הארד-קור"; עם הרוכבים שמחפשים את הכלים החדים והממוקדים ביותר (והפוזה, כמובן). התחרות על כיסו של הרוכב הפכה לתחרות אחרת וקשה עוד יותר. אותה תחרות בשוק ה-600-ים לא החלה אתמול. למעשה, היא החלה לתפוס תאוצה רצינית כבר לפני עשור, עם הצגת ה-ZX6. אחרי שנתיים הצטרפה גם סוזוקי, וב-98 הוסיפה ימאהה את ה-R6 לקלחת, והכל התחיל להיות מסובך ותחרותי עוד יותר. לפני שנתיים התעוררה קוואסאקי עם ZX6 חדש לגמרי, והונדה טרפה את הקלפים עם ה-RR החדש.
    לקראת 2005 מציגים שלושה מתוך ארבעת היצרנים דגמים חדשים - מי יותר, מי פחות - אשר מציגים את מיטב הטכנולוגיה ומנפנפים בביטויים השיווקיים הרגילים. המאבק הצמוד מאי-פעם השנה, שכנע אותנו בפול גז, שאין מה לבחון כל אופנוע בנפרד. החלטנו לקפוץ למים הקפואים ביחד עם כל הארבעה, במבחן השוואתי מקיף שכלל את הכבישים האופייניים - אבל לא רק - בהם מככבים אופנועים כאלו. לקחנו את ארבעתם למבחן בן מאות רבות של קילומטרים בכבישי הבקעה, רמת-הגולן ובכבישי הצפון הפתלתלים. רק אחרי שתי יממות ארוכות ומתישות, בהן נלקחו האופנועים למגבלות ונבדקו לעומק, יכלנו לתת מסקנות ברורות. על אף אחד מדגמי ה-2005 לא רכבנו טרם המבחן, מה שהבטיח לכולם נקודת זינוק שווה. * * *
    הונדה משיקה לקראת 2005 דגם מעודכן של ה-RR. ב-2003 הוא היה חדש לגמרי מהשקית, שניגן היטב מהרגע הראשון. ה-RR של 2005 כולל מספר שיפורים, וכמיטב המסורת בהונדה - הכל נעשה במידה ובמנות מדודות. למרות הנחיתות היחסית בהספק, השיפורים במנוע נעשים כדי לספק כוח בצורה חלקה, ונשלטת יותר. יותר חשובה עקומת מומנט ישרה כפלס מעוד 3 כוחות-סוס בשיא. סעפת היניקה שונתה, המחשב קיבל מפת-הזרקה חדשה והבוכנות הוחלפו. בנוסף לכך, המזלג בפרונט "התהפך", ואילו הבלמים הם עתה רדיאליים. המשקל הכללי ירד בכ-7 קילוגרמים, ומסכת החזית דומה עתה עוד יותר לאח הגדול במשפחת ה-CBR.
    אופנוע המבחן שלנו היה היחידי שנצבע בגווני כחול-אדום בולטים. מזל, אחרת כמעט והיינו מפספסים אותו. לעומת כל האחרים, ה-CBR הוא הקטן ביותר, ועם הצבע האדום נראה כתלמיד-תיכון זאטוט בין חבורת עורכי-דין חמורי-סבר. ברגע שעולים על ההונדה, נעלמת תחושת השובבות, והעסק מתחיל להרגיש רציני הרבה יותר. עדיין מדובר על אופנוע קטן ואף דחוס, אבל הכל נעשה בו בהקפדה יתרה. שום דבר ממה שפרוס לפניכם, אינו מקרי. לוח השעונים לא יזכה בתחרות עיצוב, אבל הוא ברור וקריא (יש גם מד-דלק, אשר אגב - "רץ" הכי מהר למטה), ולוקח בערך 3 שניות כדי להרגיש מיודדים עם ה-CBR כאילו זה הרגע רכבתם עליו יום שלם.
    ובאמת ידידותיות היא התחושה הראשונית שמשדר האופנוע. המנוע לא יפתיע בשום שלב, וגם לא ירעיש יותר מדי, והגיר מדויק, ומאד מהיר. המתלים יספגו הכל בצורה שהמלה "מושלם" כנראה לא מספיקה כדי לתאר. הבלמים יגיבו מייד וישרו בטחון עם פידבק מצוין (היחידי פה ללא משאבת-בלם רדיאלית), מיגון הרוח יהיה סביר ואפילו המושב הקשה יהיה נסבל. אלא שתסלחו לנו, לא באנו להתידד פה, אלא פנינו למלחמה. באנו לתקוף כבישים מפותלים בפול-גז, אז ברשותכם נחליף הילוך.
    אז אם רוצים ב"פייט" - או.קיי., את זה יודע הזאטוט של הונדה לעשות מצוין, אבל לא נגד הרוכב, אלא יחד עימו. הדבר הבולט ביותר בהונדה, ובפער מורגש, הוא שוב אותה עבודת מתלים מופלאה. אותם מתלים שסופגים ברגיעה, לא מתרגשים גם ממוד קרבי מוחלט. נהפוך הוא - ככל שעולה הקצב, משתפר התפקוד כאילו מדובר בתוכנת מחשב שלומדת ומתחקרת עצמאית. ה-CBR לא מכיר מושגים כמו "לזוז מהקו" או "להלחם ברוכב"; זה לא בלקסיקון שלו. גם הפידבק יהיה טוב, אבל יגיע מנוטרל-משהו. מה שמדווח ישירות לאצבעות מהפרונט של הג'יקסר למשל, יבלע על ידי ה-CBR. "היה פה באמפ? באמת? לא הרגשנו כלום".
    ההיגוי בהונדה הוא הזריז והקל מכולם. רוצים 10 ס"מ הדוק יותר? בבקשה, אין בעיה. אגב, אם אתם חושבים שזה יגיע עם נדנודי-כידון עצבניים ביציאות אגרסיביות מפניה, כמו שקורה ב-R6 למשל, חשבו שוב - זה לא יקרה. גם מנוע ההונדה הוא הלינארי והחלק שבחבורה, ומזכיר מנוע חשמלי - מפתיחת מצערת בסרק, ועד לסחיטה מלאה. להתנהגות-כביש מחושבת - לינאריות זה מצוין, אבל אל תצפו שבשלב מסוים תגיע בעיטה או נביחת מפלט עצבנית, כי הם לא יגיעו. לצערנו גם לא הריגוש, הפחד והזיעה קרה. תלמיד התיכון המיומן שלנו לומד במכינה לרפואה. הוא משתמש בסכין מנתחים ושומר על סטריליות. לטוב ולרע. "אופנוע מ-א-ו-ז-ן", סיכם הכרוב את ההתרשמות מהחבילה הכוללת. "ייקה-פוץ", זרק עזרא "השדון" ("הארץ") בהתכוונו לדיוק החולני של התנהגות הכביש.
    גם ה-R6 מקבל מספר עדכונים ל-2005. מבחינת ההספק הסופי, שומר מנוע הימאהה על מקום טוב באמצע העדר. כדי לשפר את מהירות התגובה, הוא מקבל גופי-מצערת מוגדלים וסעפת יניקה חדשה. גם מפת-ההזרקה חדשה. בדומה להונדה, גם הימאהה מקבל השנה מזלג הפוך ובלמים רדיאליים, אך בנוסף גם משאבת-בלם רדיאלית חדשה. זווית ההיגוי קהתה בחצי מעלה (וכנ"ל גדל המפסע), וגם בסיס הגלגלים התארך ב-5 מ"מ, ועדיין הוא הקצר מכולם. הצמיג הקדמי מקבל פרופיל 70 במקום ה-60 בדגם הקודם.
    כולנו הגבנו באופן דומה, כשאביעד גלש לתחנת הדלק עם ה-R6 בתחילתו של המבחן. בהתחלה דממה שמלווה במבט חודרני, ולבסוף "ווואוו!" אחד ארוך. ה-R6 הוא אופנוע יפה, לא רק אל-מול האחרים במבחן, אלא גם בכל קנה-מידה אחר. הפרונט המחודד עם הפנסים החבויים והקווים המלוטשים של מיכל הדלק והזנב המדהים - למרות המפלט המכובד שתלוי בצידי האופנוע. האופנוע נראה כמו תכשיט יקר-ערך, אבל גם תכליתי ועם כוונות ברורות. ה-R6 נראה גם הגדול והגבוה מכולם (לא רק נראה). כשמתישבים עליו הוא היחידי שמרגיש אופנוע "פול-סייז" ולא צעצוע כמו ה-CBR, למשל. המשקף הגדול מקדימה מסתיר לוח שעונים מצוין וקריא, ומספק את הגנת הרוח הטובה ביותר בחבורה. המושב עצמו כמעט ונופל להגדרה של נוח, ולרגע אפשר לחשוב שנפלנו על ספורט-טורינג שטעה בדרך.
    אבל אז מושכים את המצערת עד למקסימום, והתמונה מתבהרת. נכון שעל הנייר יש ל-ZX יתרון נפח והספק, אבל המנוע האהוב ביותר על כולנו, היה זה של הימאהה. כבר בסל"ד הנמוך מתקבלת משיכה שהולכת וגוברת באזור הביניים, והוא רק מבקש שיתנו לו לצרוח ב-13,000 סל"ד. המנוע הזה חי ופועם, מושך, מגיב בתזזיתיות לכל נגיעה, ומפיק צליל שהוא שני רק לסוזוקי, ובמקביל מטיס את האופנוע קדימה בטיל. הוא חלק, אבל לא סטרילי כשל ההונדה, וגם מעביר דגדוג קל בגוף, שמזכיר שמדובר באופנוע ספורטיבי מגרה ומלהיב. לשלילה נציין מדרגה בפתיחת גז מסרק, שמחייבת רגל על הברקס בקטעים איטיים ומפותלים. הגיר קצר, מדויק ומעט נוקשה, וכל היחידה כולה מזכירה עד כמה יודעת ימאהה לעשות מנועים מדהימים. כשרוצים לעצור, מתפקדים הבלמים באופן מושלם, מה שמקנה הרבה בטחון ותחושת שליטה טובה. "ה-600 הכי ליטר שאני מכיר", סיכם עזרא את ההתרשמות של כולנו מהמימדים והמנוע.
    גם המתלים עובדים בצורה טובה מאד. לא, זה לא ה-CBR המושלם-פלוס, והפער מורגש למרות שהמרחק לא מאד גדול. ברכיבה מהירה מאד, יש אפילו תחושה קלה של רכות מסוימת מהמתלים, למרות שבשום נקודה הם לא מאבדים צורה או מתחילים ל"טייל" על הכביש, ובסך-הכל יש תחושה טובה מאד של שליטה. ההיגוי גם הוא לא זריז ומדויק כמו של ההונדה, ולעומת זאת ביציאה מאד חזקה מפניה יש לעיתים נדנודי-ראש קלילים. הזנב יושב מושלם על האספלט אבל הפרונט עצמו נוטה לעמימות מסוימת, שאצל אביעד למשל, גרמה לתחושת חוסר בטחון. את שאר הבוחנים זה לא הפחיד, ואפילו היווה חלק מאותו גורם לא ממש מוגדר שכולנו כינינו בשם "נשמה". כן, יש לו הרבה אופי, ל-R6. לדוגמן שבחבורה יש לא רק מעטה שרירי וסקסי אלא גם כוח, יכולת ואפילו מוח. מראהו המלוקק (אבל לא רק) יגרום לכם לסובב את הראש פעם נוספת אחרי שתקשרו אותו בחניה ותתרחקו. יפה, כבר אמרנו?
    הסוזוקי הוא היחיד בחבורה שלא עודכן השנה. הג'יקסר זכה לחבילה הסטנדרטית של שדרוגים כבר בשנה שעברה. הוא מגיע למבחן כשהוא מצויד בבלמים רדיאליים (וגם משאבת-הבלם רדיאלית) ובמזלג הפוך. גם בסעיף העיצוב אין יותר מדי חדש, ובזמן שכולם עומדים ומתפעלים מה-R6 המדהים, ה-ZX החדשני או ה-CBR הפצפון, נותר הג'יקסר מבויש בצד. אין בו חידושים, והוא נראה אגרסיבי, מחודד וחוצפן, עם שילוב צבעים מאד... אה... מאד ג'יקסרי.
    במהלך המבחן הוא כבר לא התבייש בצד, להיפך. בעצירות הקבועות לביצוע רוטציה בין האופנועים, ניסינו כולנו לתחמן כדי לקבל את מפתחות הסוזוקי. השיא היה בהחלפה שבוצעה ביציאה מצפת לכיוון צומת שבע, כשהכרוב סרב לרדת מהג'יקסר וברח קדימה. כזה הוא הג'יקסר - מופרע, מטורף וכזה שיוציא מכם את הילד הרע וחסר האחריות. הג'יקסר מגיע אורגינל מהמפעל, עם מורשת בת 20 שנה של מרוצים, טירוף, פסיכוטיות וחייתיות, שאף אחד מהאופנועים האחרים פה לא כולל. הג'יקסר יגרום לכם לשכוח שיש לכם משפחה בבית, ואת העובדה שביומיום אתם בסך-הכל אנשים די נחמדים וסימפטיים, שאפילו עוצרים לזקנות במעבר-חציה.
    אבל לעומת זאת, כשתגיעו עם הג'יקסר למעבר-החציה, תתחילו לפמפם גז בחוסר שקט. המפלט ינבח מאחורה כמו אופנוע GP, ואתם בכלל בחרז, מחכים לתת לרוסי בראש - "אני אקרע אותך ולנטינו!". אבל כשהרמזור מתחלף אין לכם ברירה, כי אם המנוע לא צורח בסל"ד אסטרונומי, הוא לא ישמור על קצב כמו שאר הכלים פה - הכוח האמיתי מגיע רק בקצה הסקאלה. אחרי כמה מאות מטרים אתם מאטים לקראת הרמזור הבא תוך כדי מכות-גז נבחניות בהורדות ההילוכים (עם התיבה הטובה ביותר פה), ומספיק ליטוף עדין של הברקס כדי לאבד את שארית המהירות בשליטה מוחלטת, ולהתחיל את המרוץ הבא. אלוהים, איזה פרא!
    תנוחת הישיבה על הסוזוקי קיצונית (פחות מההונדה, אגב) אבל מרווחת באופן מפתיע; "קטן מבחוץ, גדול מבפנים" אמר עזרא בעצירה הראשונה. גם מיגון הרוח יעיל למדי, אבל המראות מאד מווברצות. לוח השעונים שלו מצוין, אבל לא תסתכלו עליו הרבה, תאמינו לנו - בג'יקסר עסוקים באיסוף מטרות לאורך הכביש, לא בבדיקת הסל"ד.
    באופן דומה למנוע, גם ההיגוי וגם המתלים משדרים שאינם מיועדים לכביש הציבורי. האופנוע לא יושב יציב באותו אופן כמו ה-CBR, וגם אין בו את החציצה ששם ה-R6 בין הרוכב לכביש. הג'יקסר לא יפסיק להזרים לכם אינפורמציה לידיים ולישבן. "הנה פס בכביש... הנה באמפ מיקרוסקופי...". הוא לא יתפרע סתם, אבל יחייב אתכם לשיתוף פעולה מתמיד. גם ההיגוי כזה. הוא מעט כבד, אבל מאד יציב, ומחייב כוח ועבודה, עבודה, ועוד עבודה.
    הג'יקסר הוא הפרא-אדם, או שמה ה"פרא-אופנוע", שבחבורה. כדי לשמור אותו בקצב נמרץ, תאלצו לבחוש בגיר ולמשוך כל הזמן ביד ימין. הראש לא יפסיק לעבוד, והידיים לא יפסיקו לכוון אותו, להפעיל אותו, ולרסן את אופיו המופרע. מהרגע שעליתם עליו ועד לרגע שעפתם לתוך התעלה והתפוצצתם. רק אז, באמבולנס, אתם נזכרים שיש חיים מחוץ למסגרת הקטנה של המטורף הזה, ויש לכם משפחה שמחכה בבית. עכשיו נכון שרק מלקרוא על הג'יקסר התעייפתם ועלה לכם הדופק? תחשבו מה זה לרכב עליו. אופנוע מסלול טהור ואמיתי.
    ה-ZX6 עבר את מקצה השיפורים הנרחב ביותר מכולם, לקראת 2005. המנוע קיבל בוכנות חדשות ושיפורים משמעותיים במערכת היניקה ותיבת ההילוכים שופרה וקיבלה גם קלאץ' מחליק. המפלט נע אל מתחת לזנב, ויש גם כמה שיפורים אווירודינמיים. מאחור, הוחלף המתלה האחורי הסופר-קשה של הדגם קודם במתלה רך יותר, וקוואסאקי מצהירים שלמעשה מדובר בדגם חדש לגמרי. ה-ZX הוא היחידי ש"מתחמן" עם נפח מוגדל, והנתון המוצהר עומד על 134 כ"ס, שמגיעים ב-14,000 סל"ד; 1,000 מעל לכל השאר. נשמע מבטיח מאד.
    ואכן, המנוע בנינג'ה החדש בהחלט ראוי למבטי-הערצה. הוא חזק מאד, בשרני, אין בו כמעט בורות, וכבר בסל"ד נמוך הוא מתחיל לדבר. אבל לא רק שהוא מדבר, הוא לא שותק, ואפילו מנג'ס ולעיתים גם מציק. בניגוד לג'יקסר, לא מדובר בנביחות מרתיחות-דם, אלא בצליל קבוע, אחיד ואפור-משהו, שמהדהד בקסדה. המנוע הזה עובד בסל"דים מטורפים לחלוטין, וגם אם אתם לא ממהרים, המנוע הזה כל הזמן רוצה התייחסות. "תראו, אני כאן, אני עובד!". הוא רועש ומזמזם, ולא מנגן ומרטיט. אז זה היה בסדר ומקובל, אבל ברול-און שבצענו מול ה-R6, נשמרה קרבה מדאיגה בין השניים, ובסופו של דבר הם נעו במקביל.
    עיצובו של ה-ZX מרשים למדי, אבל הדעות עליו היו חלוקות. אין ספק שיש פה "פנינות עיצוב",כהגדרת עזרא, אבל צביעת האפור המתכתי ניטרלה כמעט כל תשוקה שיכלה להתעורר בזכות קווי הפיסול היפהפיים. הכרוב טען לאבדן האגרסיביות בעיצוב הזנב, אבל אביעד מאד אהב אותו, וטען שהוא סקסי וזורם. כולנו הסכמנו: נינג'ה? רק בירוק או בשחור, בבקשה.
    ברגש שמתיישבים עליו, למרות המושב הנוח מכולם, ישר נכנסים למוד קרבי, כי רק שכיבה על המיכל מאפשרת לראות את לוח השעונים המעצבן, עם מד הסל"ד הלא-קריא שלו. גם רק בתנוחת שכיבה תקבלו איזשהו מיגון רוח סביר. תיבת ההילוכים שופרה לעומת הדגם הקודם, אבל עדיין לא ברמה של האחרים פה - מהלך ארוך ותחושה מעורפלת מדי. אכזבה נוספת היא בסעיף הבלמים, שהתבטאה בכמה שברירי-שניות של בהלה אצל כל מי שעבר אליו במהלך סשן קרבי משותף. אולי זה רק באופנוע המבחן, אבל נדרש מהלך ארוך בצורה מוגזמת כדי להפעילם, ואז מתקבל פידבק סביר, ולא יותר.
    ה-ZX הקודם היה פרובוקטיבי מאד. אופנוע חי, בועט, ועם הרבה אופי, אבל היה לו מתלה אחורי קשיח בצורה מוגזמת לכביש הציבורי. בדגם החדש זה כבר סיפור אחר. הזנב רך ונעים הרבה יותר, אבל גם התנהגות האופנוע שונתה מהותית. לא עוד אופנוע זריז ומופרע, שרק מחפש איפה לבעוט לרוכב באחוריו ומתי להמריא למעלה, אלא אופנוע יציב, שתול, מודבק לכביש, עם היגוי כבד יותר שיודע גם להלחם. אם לא תלחצו עליו חזק והחלטי, תעופו ישר החוצה. הזריזות והפראות התחלפה בהתנהגות צפויה, מתונה ובוגרת יותר. עם ההתנהגות של הסבא-נינג'ה שכאן היינו מסתדרים, אבל זה מגיע במחיר של פרונט מעט מעורפל וקצת חסר את הדיוק והאינפורמציה שאנחנו כל-כך אוהבים בקוואסאקים. אפשר לחזור דגם אחד אחורה? * * *
    יצאנו למבחן ההשוואתי עם מטרה ברורה: לקבוע מי הוא אופנוע הספורט 600 הטוב ביותר לכבישי ישראל ל-2005. הפער בין הכלים השנה הוא קטן מאד, ומדובר על משימה סבוכה וקשה, אבל לא רק בגלל הפערים הכה מזעריים אלא גם בגלל שלקבוע מי הוא "הטוב ביותר", מחייב קריטריונים מאד ברורים. אופנועי ספורט, עוד יותר מאופנועים "רגילים", הם כלים שפונים מאד אל הלב והרגש, וקשה לבחון ולבסוף לקבוע, מי עולה על איזו מדרגה מהפודיום. גם לנו, לבוחנים בפול גז, היו העדפות אישיות שונות שנבעו אצל כל אחד מאיתנו מסיבותיו הסובייקטיביות. ובכלל, כשמדובר בתחושות ובדברים שקשה לכמת, כל אחד מהכלים הללו יכול להיות הבחירה הנכונה. אין לנו בארץ מסלול שיאפשר מדידת זמנים אבסולוטית, וגם אם היה, לא בטוח שזה מה שהיה עוזר בדירוג. הפערים בין האופנועים הללו הם מאד מזעריים, וגם המקום האחרון לכאורה, הוא אופנוע מופלא ומשובח, לא פחות.
    הקריטריונים שלנו היו ברורים. חיפשנו אופנוע ספורטיבי שיהיה חבילה שלמה, כך שמכלול כל תכונותיו יהיה הטוב ביותר. לא מספיק שיהיה רק המרגש ביותר, או בעל התנהגות הכביש הטובה ביותר, אלא דרשנו שהאופן בה כל המרכיבים יעבדו ביחד, ייתן את האופנוע הטוב, היעיל, והמהיר ביותר, ולא פחות חשוב - מרגש וממריץ. הבחירה כאמור לא הייתה קלה, ולא מין הנמנע שבסיטואציה אחרת, עם צוות בוחנים שונה ובכבישים אחרים, היו מתקבלות תוצאות אחרות.
    למקום הרביעי מגיע ה-ZX6. לא מדובר בחבילה לא מספקת או לא טובה, נהפוך הוא, הנינג'ה הוא אופנוע מעולה. יש לו מנוע מדהים, יציבות מופלאה, והוא נראה ומשדר קרביות. בסוויפרים מהירים הוא יודע לתת פייט קשה מאד לכל השאר, וגם גדולים ממנו יאכלו ממנו קש בכמויות. בכל זאת, כמה דברים לא ממש הסתדרו לנו. התחושה מהפרונט מעט מעורפלת מדי, המנוע עסוק ומעסיק את הרוכב יותר מדי, הגיר מחוספס והבלמים (לפחות באופנוע המבחן שלנו) בינוניים. הנינג'ה הוא קוואסאקי ברמ"ח אבריו שיודע בדיוק לאיזה רוכבים הוא פונה, אלא שמבין הרביעיה הנבחנת כאן ולאור הקריטריונים שלנו, השלושה האחרים מעט טובים ומתאימים יותר.
    במקום השלישי נמצא ה-GSX-R. הסוזוקי הוא כלי מטריף ומטורף; ג'יקסר אמיתי שנאמן למורשתו. מבחינת כולנו, היווה הג'יקסר את אופנוע-המסלול-החוקי-לכביש של המבחן, ולא בכדי כולנו חשקנו בו בכל הזדמנות. אין בסוזוקי נסיעות סתמיות וכל רכיבה היא מרוץ אל עבר דגל-השחמט. המנוע רוצה להיות כל הזמן בפול-גז, השלדה רוצה להיות בפול-הטיה, וגם זה לא מספיק. "אולי עוד קצת? מה'כפת לך?", הוא דורש. האם זה אופנוע הספורט הטוב ביותר לכביש הישראלי? עם כל כמה שאהבנו אותו - לא, כי יש שניים שקצת יותר טובים ממנו למטרה הברורה הזו. למנוע שלו חסר את האגרוף של ה-R6, והתנהגות הכביש שלו לא מושלמת כשל ההונדה. הג'יקסר הוא לרוכב המורעל, המכור, עם כמה שנות ניסיון, לפחות.
    במקום השני ובפער מזערי, מתמקם ה-CBR600. אביעד דירג אותו ראשון בזכות הבטחון בו ניתן לרכב עימו במהירויות מדהימות. גם אני הייתי פונה לכיוונו של ההונדה הקטנטן, בעיקר בגלל העבודה המושלמת שעושים ביחד המתלים, השלדה וההיגוי. פאר ההנדסה והמחשוב מיפן. הכל בהונדה מאד מעודן, נשלט, מבוקר וניתן לתכנון. הרכיבה עליו הופכת למשהו שעושים בחלוקים לבנים עם פינצטה וזכוכית מגדלת. לא מצאנו מגרעות בהונדה, אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים חליפות-עור וקסדות, ואפילו קצת להתלכלך בפיח וזיעה. אותן תחושות מעט סטריליות בהונדה מצד אחד, והמנוע העדיף של הימאהה מצד שני, עוזרים לנו בבחירת המנצח. בפער קטן, כובש ה-R6 את המקום הראשון.
    ההחלטה לא הייתה קלה, אבל ה-R6 הוא החבילה הטובה ביותר, אשר משלבת לא רק מרכיבים שעובדים יחד בצורה יעילה וטובה, אלא גם המון, המון כיף ואופי. המנוע שלו הוא פנינה שאחרי רכיבה מהירה מאד, תרצו לנשק באהבה. יש למנוע הימאהה כוח מתפרץ ו"חי" וסאונד נפלא. התנהגות הכביש שלו נופלת מזו של ההונדה, אבל לא בפער קיצוני. גם ברכיבה על הקצה, וגם ברכיבת "70%" מהירה וכייפית, עובדים המתלים בצורה מצוינת. אין בו את החייתיות של הג'יקסר, אבל אופי לא חסר, ועם גז עד הסוף - תוציאו ממנו לא מעט רוע ופראות. הוא גם לא נדבק ויציב כמו הנינג'ה, אבל מפצה בפידבק מדהים מאחורה. הבלמים שלו הם הטובים ביותר, ותוסיפו לזה מיגון רוח טוב, מימדים נוחים, מושב טוב, ועיצוב עוצר-נשימה, ותבינו את הבחירה שלי.
    נערך בפעם האחרונה על ידי Brave : 30/10/07 ב 16:18

נושאים דומים

  1. 4on4 exc VS. dhero | exc VS. cVc 6on6
    על ידי L1@R בפורום Tactical Ops
    תגובות: 23
    הודעה אחרונה: 02/08/09, 09:25
eXTReMe Tracker