בס"ד

מעשה בשני עלים שעוד בהיותם על שתיל קטן אהבו אחד את השני, עברו ביחד את ימי החורף הקרים, ואת ימי הקיץ החמים, ינקו יחד זמן רב מאותו השורש עד שהקשר והאהבה בינהם היו ללא גבול. יום אחד הגיע ילד שובב עם כובע טמבל לעץ הגדול ותלש ממנו ענף שעליו היה אחד העלים. חברו המחובר לעץ נחרד, וצעק: ''אחי לאן אתה הולך?''.
למחרת נשבה הרוח והעלה התלוש מגיע עם הרוח ליד העץ שעליו גדל חברו הטוב. הבחין בו וקרא לו בשמחה: ''שלום אחי! מה שלומך? ומה עשו לך? ענה לו חברו התלוש: ''אני מרגיש מצויין, חופשי ומאושר וטוב לי, סוף-סוף משוחרר''- אמר ונעלם. לאחר מספר שעות שוב מגיע העלה במשב רוח אחר, רואה את חבירו הטוב וקורא לו בשמחה ובהתלהבות: ''אחי שלום! אני כאן! וקודם הייתי שם, איזה יופי, סוף-סוף לא מחובר!''
וחברו המחובר מתבונן בחברו המתלהב, ודואג, וכואב על סופו המר הקרב ובא. ובאמת למחרת מגיע שוב העלה התלוש עם הרוח אבל הפעם פניו צהובות, וקולו נחלש, אמר בשקט: ''אחי, שלום אחי, מה שלומך...''. והשמש ממשיכה לשלוח קרניה בעלה המסכן ללא השורשים עד שהתייבש, והעוברים והשבים דרכו עליו, והרוח שוב העיפה אותו, עד שהתפורר ולא נשאר מהעלה המסכן דבר.


יהודים יקרים! 3500 שנה ינקנו מעץ החיים. אנו שייכים לגזע של אברהם, יצחק ויעקב. אנו קשורים לשורש של קדושים וטהורים, עד לפני 54 שנה כאשר הגיע הילד השובב עם כובע הטמבל ותלש ענף שעליו נמצאים אחינו ואחיותינו האהובים, ואותם אנו מבקשים.

למעלה ממליון ילדים יהודים אינם יודעים ''שמע ישראל'', אינם יודעים מהו כבוד אב ואם, ועלולים חס ושלום לא לדעת כיצד לבנות בית יהודי אמיתי, שמושתת על אמון הדדי, שלווה ושלום. יהודים רבים אינם מכירים תחושה של שבת-מנוחה מהי, נרות שבת, חלות של שבת, משפחה שלווה ומאושרת סביב לשולחן השבת.
יהודים יקרים לא עת לשבת בחבוק ידיים- עלינו מוטלת החובה לגשת למשפחה ולחברים, לקרובים ולרחוקים ולבקש ולדבר, ולתת קלטות וחוברות בנושא חינוך, ולהסביר על הזכיה הגדולה שיזכו כל אב ואם שיתנו לבניהם ולבנותיהם את החינוך המקורי האמיתי, שיחברו את ילדיהם לשורשים של קדושים וטהורים, לחזור ולהתחבר עם הגזע העבה של האבות והאמהות. לחזור ולהתחבר עם התורה הקדושה אשר למחזיקים בה היא עץ החיים.


איך להפיץ יהדות?
http://www.olam-jew.com/hafaza/eich-lehafich-yaadut.htm