בסרט "אנחנו לא מלאכים", שון פן אומר את המשפט שהיה אמור להיות אחד הגדולים באנושות, אבל למעשה מציג את הצד התמים שחסר בדתות ובאמונה בכלל.
הוא אומר : " אם אתם רוצים להאמין במשהו, זה לא כל כך נורא !! ".
ואני גם חושב כך. אם בנאדם רוצה להאמין במשהו, אז תפאדל. שיהיה עם עצמו או עם הקבוצה שלו ושיאמינו ביחד עד כלות. הבעיה צצה, כשפתאום כל האמונה הזאת, התחילה להפוך לכפייה כלפי חוץ. ומתוך הכפייה היא הפכה לצורת התנהגות שגררה איתה איומים.
אנשים פתאום מצאו את עצמם כבולים לצורת אמונה מסויימת גם אם לא ממש הרגישו שלמים איתה. היום כבר קוראים לזה - דת.
לא משנה איזו דת זו. לכל דת, מעבר לצדדים היפים והמעניינים שיש בה, יש את הכפייה שלה. האיומים שלה. האמונות שלעיתים נראות מוזרת וגוררות איתן התנהגויות לא מוסברות (כמו הטבלה למשל, ברית מילה, שחיטות שונות, סקילה...).
איך הגענו למצב הזה ? זאת מה שנקראת : האנושות ?
מישהו קבע שהשבוע חוגגים את פסח. למה עשרות מיליוני אנשים חייבים להיות כפופים לו. למה אם אני לא רוצה לאכול מצות, אני צריך לחיות תחת איומים של המגזר הדתי, שריפת פחים, מכוניות, קללות, פולסות דינורות למיניהן, תרנגולות שנשחטות, קמיעות שמיוצרות, מים שקובעים אותן כקדושים, ואלפי נרות שנזרקים לדוד גדול (לא דיברתי על כך שחותכים גם בולבולים כדי להשתייך לדת הזאת)... . בדתות אחרות שוחטים חיות גדולות יותר בגלל שהיה פעם "ברוגז" בין משפחות, נקמות דם, קוטעים ידיים לגנבים, עושים ברית מילה לנשים, מבטיחים 70 נשים יפות אם תמות למען מטרה נעלה,מטבילים אנשים בתוך בריכה שחצי עולם השתין לתוכה, יש עוד כלמיני דברים שקשורים לכל מיני שבטים בשאר העולם.... זה נשמע לכם שפוי, כל העסק הזה ? להסתובב עם נר לאורך כל הבית כדי למצוא פרורי לחם ?
אמונה היא כבר מזמן לא עניין של "אם רוצים להאמין במשהו, זה לא כל כך נורא...", זה עניין של "אם אני רוצה להאמין במשהו, אני צריך לחשוב טוב לפני שאני בוחר, כי שקט נפשי לא יהיה לי מהסביבה ואז זה איום ונורא !!"
האמונה בכלל והדתות בפרט, הפכו את האנושות לחצוייה (למרות שכולנו נראים אותו הדבר ואז מה אם מישהו בעל צבע קצת אחר), גזענית, כל מחנה הופך לפנאטי בכל הקשור ל"אלוהים" שלו, "גאוות היחידה" של כל דת הופכת את מאמיניה לחיילים שלא ירחמו על חייל שיפול במחנה הנגד. הפחד זרוע אצל כולם. הפחד מפני הלא נודע. הלא נודע שכולם יודעים מהו.
אמונה זה לא דבר רע. הרבה אנשים ניצלו בגלל האמונה. אבל הרבה אנשים גם מתו בגללה. בגלל הצד המכוער שבה. בגלל אנשים אחרים שדבקות בדת ובאמונה, היא אצלם משנית, אלו אנשים שכל מה שהם רוצים שהאמונה הזאת תשרת את עצמם.
אם לא היו דתות בעולם, אני מאמין שהיינו צריכים לחיות ביחד. אני מאמין שלא היו מסווגים אותנו כיהודים, מוסלמים, נוצרים. היו מסווגים אותנו כ.... בני אנוש. יצורים שרוצים רק לחיות כדי לחיות. ולא לחיות כדי להרוס או לכפות.
זה עולם שאנחנו אמורים לחיות בו. יש אנשים שמעולם לא היו בירושלים והיו מוכנים להרוג למענה. היו גם מוכנים למות למענה. יש כאלו שמוכנים להיכנס לאוטובוס ולהתפוצץ (לחשוב שאני מפחד מזריקות...), בעבר אנשים הסתובבו עשרות של שנים בעולם, כדי להילחם על דת. במקום לשבת בבית, עם הילדים, לפתח את המדע, לעסוק בספורט, סקס, לטייל, לעבור ממקום למקום רק כדי להנות מן העולם. זה חסר טעם. זה חזק מאיתנו.
לעולם לא נצליח להביא את כולם לאותה השורה להגיד " מכאן כולנו הולכים ביחד. במקביל !" כי תמיד יהיו את אלו שימשכו אחורה ותמיד יהיו אלו שיתקוממו למה לא הולכים הצידה, למה רק קדימה, ותמיד יהיו אלו שינצלו את ההתקדמות כדי להאדיר כוח עליון, או נביא, או בן של כוח עליון או עוד מיליון צורות וסמלים, כי אף אחד לא יכול לקום ולהגיד "אנחנו האחראים לחיים שלנו !!" , "אנחנו נוביל את האנושות על פי צו הלב ולא על פי צו גיוס של איזו דת !!".
הפכנו את הארץ שלנו לבור של חרא. המקום הכי יפה בעולם הוא גם הכי מפחיד בעולם.
אנחנו (והכוונה לכל אוכלוסיית העולם), נבזבז את חיינו בכפיפות לחוקים שנכתבו לפי אלפי שנים, חוקים שמגבילים אותנו ביום-יום, הן מבחינת אוכל, והן מבחינת התנהגות, הן מבחינת חברה וסביבה ובגלל זה אנחנו רואים את הדתות האחרות כמעוותות, כשונות, כמכוערות, אנחנו מנדים אותם (והם אותנו), כבר סבלנו הרג המוני בגלל הדת וזאת רק ההתחלה.
אנחנו בתוך הסיר שתלוי מעל המדורה, והאש גוברת ועולה, גוברת ועולה, ואנחנו לא קולטים את זה.
פשוט לא קולטים את זה !!!