בס"ד

הכנסת אורחים:

הכנסת אורחים - מצוה גדולה להכניס אורחים ההולכים בדרך ממקום למקום ולהמציא להם חסרונם בלי מחיר ובפרט אם הם עניים.
אברהם אבינו קיים המצוה הזאת בקבלו את האורחים לביתו ויתן להם מים לרחוץ רגליהם מאבק הדרך וישיבם תחת צל העץ לנוח מחום היום ויערוך לפניהם שולחן עם כל המטעמים בעזרת אמנו שרה (בראשית י"ח).
אלישע הנביא מדי עברו על שונם הפצירה בו אשה כבודה וגדולה במעשיה לאכול לחם, ותאמר אל אישה לעשות להנביא עלית קיר קטנה ולהכי בו כל צרכי החדר "והיה בבואו אלינו יסור שמה"
(מ"ב ד' ט').
חז"ל אמרו כי גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה (שבת קב"ז), וכל המארח ת"ח בתוך ביתו ומהנהו מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין (ברכות ס"ג, בין ששה דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב היא הכנסת אורחים (שבת שם).




מנהגים בהכנסת אורחים - מנהג גדול היה בירושלים שהיתה מפה פרוסה על גבי הפתח לאות שמבקשים אורחים לכנוס שם, וכשנסתלקה המפה אין אורחים נכנסין (עי' ב"ב צ"ג, ולא רק בלילי פסח אמרו "כל דכפין ייתי ויכול", כי רב הונא אמרין וכל דצריך ליתי וליכול (תענית כ').
והיה להם דינים ומנהגים מיוחדים בשביל אורחים. שהיה הבעה"ב בוצע ואורח מברך לבעה"ב בברכת המזון (ברכות מ"ו).
הכנסת אורחים אצל בעלי בתים היה מאז ומעולם דבר פשוט ומורגל בין היהודים בכל ארצות פזוריהם, ובמאות השנים האחרונות נוסדו בתי הכנסת אורחים כמעט בכל הערים שנמצאו בהם עדה נכבדה מאחב"י.