בס"ד

כיבוד אב ואם מובא במסכת כלה, מעשה ברבי עקיבא, שבהיותו מתבודד במדבר וחוזר על משנתו, פגש באדם אחד ערום ושחור כפחם רץ כמרוצת שובה ישראל.

כיבוד אב ואם:

מובא במסכת כלה, מעשה ברבי עקיבא, שבהיותו מתבודד במדבר וחוזר על משנתו, פגש באדם אחד ערום ושחור כפחם רץ כמרוצת הסוס וחבילת עצים גדולה על כתפו, גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, לשאלת רבי עקיבא מה מעשיו במקום זה, ענה לו אותו אדם, מת אנכי, ובכל יום פוקדים עלי מלאכי חבלה הממונים עלי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם, וכל כך למה, מפני שעברתי על כל מצוות התורה, אמר לו רבי עקיבא, כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה להפטר מפורענות זו? אמר לו שמעתי שהיו אומרים אלמלי היה למסכן הזה בן שעומד בתוך הקהל ואומר קדיש, וברכו את ה' המבורך, והקהל עונים אחריו יהא שמיה רבא מברך, וברוך ה' המבורך לעולם ועד, מיד היו פוטרים אותו מן העונש. שאל אותו רבי עקיבא על עירו ושער מקומו, ולאחר חקירה ודרישה מצא רבי עקיבא את בנו של האיש ההוא כשעודנו ערל ולא נימול, נטלו רבי עקיבא ומל אותו, והושיבו לפניו ללמדו תורה, ולא היה מקבל תורה, עד שישב עליו רבי עקיבא בתענית ארבעים יום והתפלל עליו, עד שיצאה בת קול ואמרה לרבי עקיבא שנתקבלה תפילתו, ואז הלך ולימדו תורה וקריאת שמע ותפילה וברכת המזון, והעמידו בתוך הקהל ואמר קדיש וברכו את ה' המבורך, וענו הקהל אחריו, באותה שעה התירו את המת ופטרוהו מן הפורענות ובא לרבי עקיבא ואמר לו, תנוח דעתך בגן עדן כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדינה של גהינם. ובזוהר חדש מובא עוד, שלסוף דבר נתעטר אותו יתום בסמיכת חכמים, ובאותה השעה נכנס אביו לגן עדן בכתרם של צדיקים.



וכתב רבינו האר"י, שבאמירת קדיש יש גם תועלת עצומה להעלות את הנפטר ממדרגה למדרגה בגן עדן, ולפיכך נהגו ישראל, לומר קדיש אחר פטירת אביו או אמו, ואפילו היו צדיקים גמורים, והמנהג הוא שמליל שבת שקודם יום הפטירה (יארצייט) מתחילים הבנים לומר קדיש עד יום הפטירה (ועד בכלל) ואם חל יום הפטירה בליל שבת, מתחילים לומר קדיש מליל שבת שלפניו, ובשבת הקודם ליום הפטירה נוהגים להעלות הבן לקריאת מפטיר וקוראים ההפטרה בציבור.