שומי, אל תפרוש

באליפויות כבר זכית, אחת יותר או אחת פחות, לא זה מה שישנה לך. גם לפני המירוץ האחרון של העונה בברזיל, ידעת שאת האליפות הזאת אי אפשר להשיג, ידעת שהיא תלך לאלונסו, יריבך הגדול, הצעיר והחצוף.

אז מה עושים? מסיימים במקום השני? זוכים בעוד מירוץ? ורואים אל הספרדי מגיע רביעי ולוקח את התואר? כמובן שלא, זה לא בשבילך, כמו שאתה אוהב שומי, גם את זה עשית בסטייל, כאילו מישהו מלמעלה רשם את התסריט הזה.

זינקת עשירי, כמו גדול עקפת עוד נהג ועוד נהג ופיתחת ציפיות אצל המעריצים. אבל אז, בדיוק אחרי שעקפת את פיסיקלה, כל העולם ראה את הפרארי שלך מקרטעת על הג'אנט. אתה אחרון, המכונית בקושי מגיעה לפיט. ככה ייגמר המירוץ בו אתה מסיים את הקריירה?

מי שבאמת חשב ככה לא באמת יודע מי אתה. אתה אחרון, לזכות כבר לא תזכה, מאסה עושה את העבודה כמו גדול במירוץ הביתי שלו, הוא רוצה להיות סנה הבא. אז? בדרכך שלך, כמו שרק אתה יודע לעשות, הצלחת למקד את כל תשומת הלב בך.

באחת ההופעות הגאוניות שנראו על המסלול אי פעם הגעת עד למקום הרביעי, כולל כמה עקיפות שייכנסו לספרי הלימוד של פורמולה 1 על המסלול הצר בברזיל. איך אתה עושה את זה לעזאזל?

ואז, במקום הרביעי, שם נעצרת. רגע לפני הפודיום. לא תיתן לאף אחד את התענוג לעמוד מעליך במירוץ האחרון שלך. אתה רביעי, אבל כל העיניים עליך. ההקפות הכי מהירות שלך, הביצועים הכי מרהיבים גם הם הגיעו מהפרארי שלך, אז למי אכפת מהפודיום?