מאמץ קל לירידה במשקל?
רוצים להיפרד מקילוגרמים מיותרים? הליכה בקצב מתון עשויה להיות יעילה יותר מריצה
מהירה. כך עולה ממחקר שנערך באחרונה ביוון.
במחקר המדובר, חולקה קבוצה של 14 נשים, חלקן במשקל תקין וחלקן במשקל יתר, לשתיים.
קבוצה אחת התאמנה על הליכון בקצב מתון ארבע פעמים בשבוע, וקבוצה שנייה התאמנה על
המכשיר בריצה, גם כן ארבע פעמים בשבוע.
החוקרים קבעו את משך הפעילות, כך שמשתתפות שתי הקבוצות ישרפו 370 קלוריות בכל
אימון. כעבור שלושה חודשי אימון התוצאות הצביעו על ירידה במשקל בקרב נשים בשתי
הקבוצות ואולם, נשים בקבוצת הפעילות המתונה השילו יותר קילוגרמים - קצת יותר
משלושה ק``ג בממוצע, לעומת כ- 1.8 ק``ג בממוצע שהשילו משתתפות קבוצת הפעילות
המאומצת.
נתון מעניין נוסף הוא שמסת השריר של נשים בקבוצה שעסקה בריצה גדלה ב-400
גרם בממוצע, לעומת ירידה של פחות מ - 220 גרם בממוצע בקבוצת הנשים שהתאמנה
בהליכה.
התאבון שאחרי הפעילות
החוקרים מזהירים שתהיה זו טעות לדבר על פעילות קסם בודדת כמשפיעה ביותר על ירידה
במשקל. ``אין בנתונים הללו משום קריאה לרצים למתן את הפעילות שלהם ולעבור
להליכה``, אומר עורך המחקר, ד``ר ואסיליס מוגיוס מאוניברסיטת סלוניקי ביוון.
לדבריו, על מנת ליהנות מיתרונות הכושר והבריאות, אנשים צריכים לשלב מאמצים גבוהים
ומתונים כאחד בפעילות הארובית שלהם.
ד``ר מוגיוס טוען עוד שיתכן שמשתתפות בקבוצת הפעילות הנמרצת ירדו פחות במשקל,
משום שנטו לאכול יותר אחרי הפעילות, או שהתעייפו כל כך בפעילות שהקדישו זמן ממושך
יותר למנוחה ורגיעה אחרי האימון.
בנוסף, נראה שנשים בקבוצת הפעילות המאומצת ירדו פחות במשקל מאחר ששימרו ואף
הגדילו את מסת השריר שלהן, בהשוואה למשתתפות הקבוצה השניה.
תהליך הירידה במשקל קשור למשוואה שבה כמות הקלוריות הנשרפות עולה על אלו הנצרכות
באמצעות התזונה. עם זאת, קיימים חילוקי דעות לגבי השפעת עצימות הפעילות על הרכב
רקמות הגוף- כלומר היחס בין מסת השומן(Fat Mass -FM) למסה שאינה-שומן
(Free Fat Mass-FFM).
החוקרים מציינים עוד, שפעילות גופנית עצימה עשויה לגרום לגדילה מסויימת של סיבי
שריר. השורה התחתונה היא שמומלץ להתאמן ברמות מאמץ שונות. לאלה המעוניינים לעקוב
אחר עומס האימון לאורך האימון, המומחים ממליצים להשתמש במדי דופק ולקבוע את רף
האימון שלהם בהתאם לכללי דופק מטרה.
הירשם כדי להגיב לנושא
