במקור פורסם על ידי Dr:Evil
צודק הברנש חוצמיזהה לא האמנתי לזה בכלל לאירן אין פצצת אטום שהם יכולים לשגר אז אל תבלבלו ת'מוח כל אחד חש פה שר ביטחון מבין בהכל ..
אמרו בחדשות שאין לאירן פצצת אטוםשהם יכולים לשגר
תואר כבוד
צודק הברנש חוצמיזהה לא האמנתי לזה בכלל לאירן אין פצצת אטום שהם יכולים לשגר אז אל תבלבלו ת'מוח כל אחד חש פה שר ביטחון מבין בהכל ..
אמרו בחדשות שאין לאירן פצצת אטוםשהם יכולים לשגר
גורו
AHAHHAHAHHAHAHAHHAHAHHAHAHAHhAhA
רוב המיגים יצאו מכלל שימוש כי לא היה מי שיטפל בהם (הרוסים לא השאירו הוראות)...
אני לוחם חי"ר בגדוד מילואים.
גם אני חזרתי משם לפני כמה ימים.
היה זוועה. מכל הבחינות.
חיי וחיי חברי לפלוגה ניצלו בנס. וזו לא סתם קלישאה.
הכשלים היו בכל הרמות - מדינית וצבאית. לוגיסטית, טכנית וטקטית.
לדוגמה, בגיוס בימ"ח כשבאנו לקחת ציוד - מתוך 80-90 לוחמים היו רק 60 אפודים. מה עשו השאר? הלכו הביתה!
יש עוד הרבה אבל לא אפרט.
לסיפורי האישי:
יותר משבוע ישנתי בשוחה שחפרתי (מעין קבר למי שלא מכיר שבוע שדאות בחי"ר), כשלגופי מדי ב' בלבד ואפוד.
היינו על הר גבוה בגזרה המזרחית, בלילה הייתה רוח חזקה ומקפיאה - 3 לילות ראשונים בקושי נרדמתי בגלל הקור.
השיניים נקשו מקור וכל הגוף שלי הצטמרר ורעד (וזה לא שאני רגיש, להיפך. וכמוני הייתה כל הפלוגה). לא הצלחתי לישון ולו לשנייה אחת בלילה הראשון.
בלילה השני ישנו בזוגות צמודים (חלקנו מחובקים) ובכל זאת היה מאד קשה להרדם אם כי ישנתי לפרקי זמן קצרים מאד.
מה גם שהרעש הבלתי נפסק של ירי התותחים, הטנקים והפצצות חה"א הקרובות עושות את שלהן.
האוכל בקושי הספיק.
כשיצאנו התכנית הייתה לשהייה של 48 שעות וזה החישוב שעשינו כשלקחנו ציוד, מזון ומים לטווח הנ"ל.
בסוף למעשה נשארנו שם שבוע...
בלילה ה-4 הגיעו כמה טנקים לאזור וקיבלנו קצת אספקה של מזון ומים והכי חשוב קיטבג מלא אפודות צמר צבאיות - זה היה כאילו זכינו במיליון דולר (קודם היינו רק עם מדי ב' בתוך השוחה).
למחרת הגיעו גם שקי שינה בשעה טובה. עוד זכיה גדולה בפיס...
פצמר"ים וקטיושות נפלו מדי פעם באזור, לא נעים.
אבל הפחד הכי גדול היה בערב לפני שהפסקת האש נכנסת לתוקף - החיזבאללה הבין שאין לו מה להפסיד ופשוט פיצמ"ר לנו את התחת. פשוטו כמשמעו.
משעה 15:00 במשך שעות ארוכות(!!!) עד החשכה נפלו עשרות פצמר"ים (120 מ"מ) לידנו, אנו טוחבים ראשנו כל אחד עמוק-עמוק בשוחתו הוא, ומתפלל לאלוהים שזה לא ייפול עלייך...
שומעים את השריקה (הפצמ"ר שחותך את האוויר לפני שהוא נופל לידך), ופשוט מתפללים.
מקווים לשמוע את הבום. (סימן שאתה עוד חי).
פוגע 10 מטר ממך, אח"כ 3 מטר מחבר שלך, אח"כ ליד חבר'ה אחרים שלידנו, אח"כ 2 מטר מהראש לך.
כולך מלא עשן ואבק אבל תודה לאל ללא פגע.
פחד אלוהים.
ואתה ממשיך להתפלל.
והייתה גם שריקה בלי בום. רק חצץ שעף עלייך ומסביב. אתה מרים את הראש ומציץ שניה ומגלה שהפצמ"ר הנ"ל הוא נפל (לא התפוצץ) והוא מטר מהרגליים שלך.
חוסר אונים משווע שנמשך כמה שעות.
עולים בקשר ומבקשים סיוע ארטילרי או מסק"ר (לפני שיצאנו אמרו לנו שהם יהיו לטובתנו לכשנצטרך).
כלום.
וההוראה מלמעלה: אסור לסגת!
ברווזים במטווח!!
אחרי 3-2 שעות נורה פגז ראשון לכיוון האיכון של המרגמה שלהם (האיכון היה ידוע בערך אחרי הפצמ"ר השני שנורה עלינו).
אחרי פרק זמן קצר גם מסק"ר הגיע לטובתנו (ולא זיהה).
רק בערב, בחשכה, זה נפסק.
כולם בריאים, כולם שלמים.
אני לא מאמין בו אבל הפען באמת "ברוך השם" ו-"תודה לאל".
גם אני חזרתי משם לפני כמה ימים.
היה זוועה. מכל הבחינות.
חיי וחיי חברי לפלוגה ניצלו בנס. וזו לא סתם קלישאה.
הסיוט נגמר.
מקור:
http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=199082.0
ג'וניור
שומע
חיזבאללה זה היה מלחמה של ישראל בארגון
אנחנו לא יכולנו ממש לפגוע בלבנון עצמה
אבל אם ארץ תתקוף אותנו ואנחנו נהיה במיעוט אז כמובן שנשתמש בפצצת אטום
חוץ מזה גם שחצי מהעולם ואמא שלו יודעים איפה הפצצה האירנית ואיפה הם בונים אותה אז דוגרי אם הם אומרים הפצצה
פשוט שולחים 12 מטוסים של חיל האוויר מרסקים את כל המפעל
ואז הקרינה תשפיע על כל איראן והם יהיו עוד יותר מוטנטים למרות שלא נראה לי שזה בכלל אפשרי
הירשם כדי להגיב לנושא
