"שיחה מעגלית...
באחד מימות השבוע הגיע לקוח סתום ה"מאיים" כבר במשך מספר ימים להגיע ולקנות 3 מכשירים. ולהוסיפם למעגל משפחתי שכבר יש לו.
כמובן, שאדם כזה יגיע בדקות האחרונות של המשמרת שלי (איך לא?!) שנייה לפני סגירת הנקודה, ויבקש הסברים מפורטים, מחדש, על כל מכשיר ומכשיר בחלון, (כשברור לכל עובר ושב שפרט למכשירים הזולים ביותר, אין על מה לדבר...) ועל כל מסלול ומסלול (למה?! אלוהים, למה?!) עד שיצאה נשמתי.
כמובן שמדובר באידיוט מהזן המוכר והחביב עלי ביותר, זה החובב שיחה מעגלית (פירוט בהמשך) ושאינו חש צורך להשתמש בהגיון.
שיחה מעגלית: שיחה ארוכה המורכבת ממספר מצומצם של משפטים חוזרים בוואריאציות קלות.
אחרי שסיימתי להסביר לו הכולו שלחתי אותו לשלם בקופה עם כרטיס אשראי על שלושת המכשירים הכי זולים שיש לנו (איך לא?!).
הייתי כבר על סף התמוטטות עצבים.
כשהוא חוזר אני מבקשת תעודה מזהה בכדי לפצוח בתהליך מילוי החוזים.
אני: תעודה מזהה בבקשה.
סתום: אין לי כאן.
אני: אם כך אי אפשר להמשיך. צריך תעודה מזהה.(מפתחות של הרכב שלו על השולחן, הסקת מסקנות זריזה...) גם רישיון נהיגה טוב.
סתום: אין עלי. נסתדר בלי..
אני: אי אפשר להסדר בלי. אתה גר קרוב?
סתום: כן, אבל זה בסדר, הלקוח זה בכלל אשתי.
אני: (?!)
סתום: תמלאי על שמה..
אני: אני מצטערת אבל זה בלתי אפשרי, אני צריכה את הלקוח כאן, ואיתו תעודה מזהה אחרת אין עסקה.
סתום: זה בסדר, לא איכפת לה.
אני: לא, זה לא בסדר, אני צריכה אותה כאן או שאין עסקה.
סתום: אבל היא מסכימה.
אני: אני לא מסכימה...
סתום: טוב בסדר, אני אביא אותה, אל תלכי
אני: לא לשכוח תעודה מזהה בבקשה.
סתום: אני תכף חוזר. אל תלכי.
אני: אל תדאג. אני כאן.
להזכירכם אנחנו כבר חצי שעה אחרי זמן הסגירה הרשמי והאיש נוסע להביא את אשתו...
הם מגיעים, עם ארבעת ילדיהם תוך 45 דקות על השעון.
אני: טוב, בואו נעשה הכול זריז בכדי שתוכלו ללכת הביתה כמה שיותר מהר. (תוכלו = אני...) תעודה מזהה בבקשה.
סתום: אין לי. (שיחה מעגלית..)
אני: אני לא צריכה את שלך, כבר דיברנו על זה. אני צריכה את של אשתך, היא הלקוחה.
אשת הסתום: אין לי. לא הבאתי.
אני: - - - -
סתום: כן, אבל זה בסדר, הלקוח זה בכלל אשתי. (מעגלית...)
אני: (?!)
סתום: תמלאי על שמה..
אני: אני מצטערת אבל זה בלתי אפשרי, אני צריכה תעודה מזהה, אין עסקה בלי זה. (לא אמרתי את זה כבר ?)
סתום: זה בסדר, נסתדר בלי תעודה.
אני: לא, זה לא בסדר, צריך תעודה מזהה!
סתום: אבל היא מסכימה.
אשת הסתום: לא איכפת לי.
אני: (מנסה להסביר בעדינות) בואו נבהיר כמה עניינים בסיסיים. שלחתי אותך להביא את אשתך וביקשתי במפורש להביא תעודה מזהה. אולי לא ברור לכם למה, אז אני אסביר. אני יכולה להחתים רק את הלקוחה על החוזה, לא אף אחד אחר במקומה. ובכדי לוודא שהיא אכן הלקוחה אני צריכה תעודה מזהה. מנין לי שהיא אכן מי שהיא טוענת? מנין לי שמחר לא תגיע לכאן הלקוחה האמיתית, כועסת שמישהו מדבר על חשבונה.
סתום: אבל זו היא. היא הלקוחה. היא כאן. תמלאי בבקשה על שמה.
אני: (תחושה חזקה של דה-ז'ה וו, משום מה...) לא בלי תעודה מזהה.
סתום: טוב, אז לא צריך, תחתימי אותי, יש לי תעודה מזהה.
אשת הסתום: אז למה באתי?
אני: (עעערררררררררררררררר!) אי אפשר, אתה לא הלקוח. (חיוך מזויף) אשתך היא הלקוחה. אתה רוצה מעגל משפחתי נכון?
סתום: כן.
אני: אז בשביל זה צריך שכל הטלפונים יהיו רשומים על שם אותו לקוח וישולמו מאותו חשבון. (אולי כדאי לקצץ במילים מסובכות) צריך שהכל יהיה י-חד. יחד, מאותו חשבון.
סתום: כן, אבל, הלקוח זה בכלל אשתי. (מעגלית...)
אשת הסתום: כן, אני הלקוחה.
אני: (אימא ! הביתה ! למה?! ? למה ??)- - -
סתום: תמלאי על שמה (במעגל, ו- הורה עלי עלי, הייי הופה, הורה עלי, עלי, הורה מדורה...)
אשת הסתום: תמלאי על שמי, זה בסדר.
אני: (חירחורי מוות) אי אפשר! (ריבונו של עולם!) זה פשוט מאוד. אין תעודה, אין חוזה.
סתום: טוב בסדר, אל תלכי, אני תכף חוזר.
נוסע וחוזר אחרי 15 דקות עם תעודת זהות של אשתו.
במשך עשר הדקות הבאות התעלמתי (כמעט בגסות) מכל שאלה ופניה אליי ומילאתי טפסים והקלדתי נתונים למחשב כמו רובוט. הסתום נשאר לידי ואשתו באזור עם הילדים. כשהגעתי למכירה של המכשיר האחרון פתאום הוא מתעורר.
סתום: רגע !
אני: (איך אני שונאת שעושים לי את זה..) כן בבקשה?
סתום: מה זה "טריאד אדין"?
אני: ?!
סתום: כתוב כאן "טרייי אדין"?
אני: טרייד אין? לזה אתה מתכוון?
סתום: כן, כן. כתוב הטבות והחזרים. מה זה אומר.
אני: (כבר רואה לאן זה מוליך) אם יש לך מכשיר של רשת אחרת לתת, אורנג' נותנת לך החזרים, בהתאם לשימוש שלך, במכשיר החדש שקנית ממני. זה הזמן להביא אחד כזה אם יש לך.
סתום: יש לי מכשיר ישן של אורנג' בבית.
אני: לא, זה שדרוג, זה משהו אחר, טרייד אין זה מכשיר של רשת סלולארית אחרת.
סתום: אבל יש לי של אורנג'.
אני: זה לא טוב, צריך של רשת אחרת.
סתום: אורנג לא טוב?
אני: לא. של כל חברה אחרת פרט לאורנג'.
סתום: יש לי מכשיר של פלאפון.
אני: אז גש להביא אותו.
סתום: אההה.... אין לי אותו כרגע.
אני: זה הזמן להביא מכשיר אם יש לך כזה. אחר- כך אי אפשר.
סתום: אני לא יכול גם אחר כך.
אני: למה??
סתום: כי איבדתי אותו.
אני: (דומיה, אני בהלם..)
סתום: אבל אני עדיין משלם עליו.
אני: (צובטת את עצמי לראות אם אני מתעוררת מהסיוט הזה. כלום לא קורה.. אני לא חולמת..)
סתום: אי אפשר?
אני: (לאט לאט ובהדגשה, כמו שמדברים אל ילד) אני צריכה לקבל ממך מכשיר. לא של אורנג'. עוד הלילה. ולשים בשקית. בשביל לשלוח מחר, על הבוקר, לאורנג'. יש לך מה לתת לי?
סתום: לא, אבל אני עוד משלם עליו... אי אפשר?
אני: אני צריכה מכשיר לשים בשקית. יש לך מכשיר לתת לי?
סתום: לא.
אני: אז אין טרייד אין.
פתאום אישתו מציצה מעבר לכתף שלו.
אשת הסתום: מה זה טריידין?
אני: כשנותנים לי מכשיר של רשת אחרת ומקבלים החזרים בתמורה.
אשת הסתום: יש לי אורנג' ישן.
אני: (שתיקה.מעגלים כפולים של חוגגים יצאו לרקוד ברחובות עם השמעת הצהרת העצמאות..)
אשת הסתום: זה לא טוב?
אני: צריך מכשיר של רשת אחרת.
אשת הסתום: יש לי מכשיר ישן של פלאפון...
אני: זה המכשיר שבעלך דיבר עליו?
אשת הסתום: לא יודעת, פלאפון זה טוב?
אני: כן אבל צריך אותו עוד הלילה. אני אחכה עד שתביאו אותו.
אשת הסתום: שתיקה.
אני: (חשד מתגנב לליבי) יש לך מכשיר או שמדובר בזה שאיבדתם?
אשת הסתום: (מסתכלת על בעלה) איבדנו, אבל אני עוד משלמת כל חודש...
אני: (מרימה מבט למעלה, אולי משם תבוא הישועה..) אני צריכה מכשיר, לשים בשקית (חזרה לדימוי פשוט) יש לכם אחד כזה?
אשת הסתום: לא.
סתום: לא.
אני: אז אין טרייד אין.
אשת הסתום: אבל אני עוד משלמת... (ניוז פלאש ! נתגלה הזוג הסתום בעולם !)
אני: אבל אין לך מכשיר לתת לי, נכון?
אשת הסתום: נכון.
אני: אז אין טרייד אין !"
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחח
הירשם כדי להגיב לנושא
