חשוב, חשוב מאוד לשבור את שיא ההפרש מהמקום השני השייך לבית"ר ירושלים
יום שני, 1 במאי 2006 מאת: יצחק הברמן
חשוב, חשוב מאוד לשבור את שיא ההפרש מהמקום השני השייך לבית"ר ירושלים
יום שני, 1 במאי 2006 מאת: יצחק הברמן
לכאורה, שני מחזורי הסיום נראים כאילו רק לפרוטוקול, אבל טמונים בהם המון נתונים שעשויים להפוך לשיאי יסוד, אם האלופים יזכו בשש הנקודות המלאות. על ההפרש מהמקום השני חשבתם ?
»»
הזדמנות היסטורית, אולי בלתי ניתנת לשחזור בעתיד הנראה לעין, פרושה לפני שחקני מכבי חיפה ערב 180 הדקות האחרונות בליגה.
רק פעם אחת בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי ניצבה האלופה בהפרש 15 נקודות מהמקום השני. זה קרה בעונת 1986/87 כשבית"ר ירושלים (66 נקודות) הקדימה את בני יהודה (51) וזכתה בתואר האליפות הראשון שלה.
כרגע, אם ה"ירוקים" מעיר הכרמל ( כי גם בכפר-סבא תפסו טרמפ...) ינצחו בשני המשחקים הקרובים, את מכבי פתח-תקווה הנאבקת עדיין על המקום הרביעי ואת סכנין שהשלימה עם ירידתה, ההפרש יישאר 15 וחיפה תהיה שותפה לשיא אך לא בלעדית. אגב, סכנין היא זו שמנעה מחיפה להחזיק גם בשיא הניצחונות הרצופים מתחילת העונה כשסיימה בתיקו 2:2 בביתה ובלמה את הקטר הירוק. 
בכל מקרה יהיה שיא מועדון
השיאים נחטפים כמו לחמניות טריות. שחר ומאמנו. צילום: ראובן כהן
בכל מצב, גם אם לא תנצח, כבר עתה חיפה תסיים את העונה הטובה ביותר מבחינת ההפרש מהסגנית הנשכחת. אשתקד סיימה עם "פור" של 11 נקודות, לפני שנתיים(6), בעונה הראשונה של אברהם גרנט בפער 7 נקודות וכעבור שנה (8). בעונה הפנטסטית (93/94) סיימה לפני מכבי תל-אביב בהפרש 7 נקודות, בעונת ה"דאבל" רק עם נקודה, בעונת 88/89 הקדימה את הפועל פתח-תקווה בשלוש נקודות ובאליפויות הראשונות "ירקה דם" וסיימה בהפרש נקודה (83/84) וחמש באליפות השנייה.
לא נעים לראות אליפות ננעלת בהפסד נקודות
אפשר לשמוח גם עם הנקודות וגם עם הדגל. צילום: ראובן כהן
כי היו יותר מדי "פאשלות" בתשע האליפויות הקודמות מכדי לא להתייחס לנקודה הזאת. את שלוש האליפויות בהן שלמה שרף היה המאמן חובה להוציא מהרשימה. אותן קבוצות הוכתרו רק במחזור האחרון, כך שלא יכלו לקלקל את הרושם הנפלא שהותירו.
הציצו ונפגעו. חסן לקח כאן תואר- רפאלוב כבר עם שניים. צילום: יוסי שקל
זה אמור היה להיות משחק הכתרה ובאו אליו רק 3000 חיפנים שראו את מכבי חיפה מפסידה בפעם היחידה בביתה (1:0). גם בעונה הגדולה שחיפה לא הפסידה בכלל, רצו לחגוג ברוב פאר והדר והיריבה מהתחתית, אשדוד, אמורה ההיתה לשמש תפאורה. לא כך נראו הדברים. נגמר 1:1 ובקושי.
את סיום עונת 2000/01 יזכרו בחיפה לעד. אחרי ההכתרה בטדי, מכבי חיפה שבה הביתה כדי לספוג הפסד יוקרתי בדרבי (3:1) ולהפסיד טכני למכבי תל-אביב, אחרי המשחק המופסק שגרם לפציעתו הקשה של אמיר רנד. שלא לדבר על ההפסד המדהים בגביע למכבי פתח-תקווה בחצי הגמר (3:2 אחרי שהוליכה 0:2)
גם בעונה השנייה שלו כמאמן, גרנט וחיפה לא שבעו נחת. האליפות הייתה בכיס, באו שתי תוצאות תיקו בסיום והפסד בגמר בפנדלים, למכבי תל-אביב.
אצל רוני לוי בעונה הראשונה , זו הסתיימה בשני הפסדים זהים וצורבים, להפועל תל-אביב (בבלומפילד) ולמכבי תל-אביב (בחיפה) שעזרו לה להגיע לגביע איחרופה לאלופות מהמקום השני.
ואם לא די באלה, אשתקד צץ ההפסד לסכנין (3:2). בשורה התחתונה, ניתן להבין ללב השחקנים ששואפים לנצח, הפעם יש פרסים.
והסיבה השלישית, לא חשובה, שחובה לנצח את המלבסים ובסכנין, התברגות ל"מקום השני" בדרוג עשר האליפויות הירוקות.
בכל מקרה, התואר מעונת 93/94 יישאר בראש עם 81.1 אחוזי הצלחה. כרגע, העונה הנוכחית במקום השני (76.3) אך היא מסוגלת לנסוק ולהגיע ל- 77.7 אחוזים, הישג מדהים לכל הדעות). במקום השלישי האליפות של 2002 (75.7), רביעית עונת ה"דאבל" (73.9), חמישית, האליפות השניה (72.7), שישית עונת האליפות הראשונה של גרנט (71.9), במקום השביעי אליפות אשתקד (71.1), שמינית, האליפות השלישית עם אמציה לבקוביץ (63.4) ואת המקום האחרון, והפעם הוא גם מכובד, האליפויות של שני המאמנים שזכו כל אחד בשלוש אליפויות: שרף (83/84) ורוני לוי (03/04) עם 63.3 אחוזי הצלחה.
רצוי איפוא לנצח ולהשתתף בחגיגת האליפות שתיפתח מיד לאחר מכן. שתהיה סיבה למסיבה.
הירשם כדי להגיב לנושא
במקור פורסם על ידי HaniBal
