לניצחון הלילה של פלויד מייוות'ר התלוותה אותה תבנית קבועה מקרבות העבר שלו. משך שבועות הוא השתעשע עם רוברט גררו, הביא אותו לסערת רגשות ולעודף ביטחון עצמי. גררו התעקש, שוב ושוב, שמייוות'ר לא השפיע עליו; מצד שני, הוא כבר היה מושפע.
זהו רק חלק מהגאונות של מייוות'ר. הוא רוצה שיריביו יתרגזו, שיהיו אגרסיבים מעל הנדרש, ואז הוא הופך את התוקפנות שלהם לחולשה. ברגע הזה מגיע החלק השני, החלק הפיסי, ריקוד הרגליים והידיים המסנוור את כל מי שניצב מולו בזירה.
שנה עברה מאז הקרב האחרון של פלויד מייוות'ר. ב-5 במאי 2012 הוא ניצח את מיגל קוטו, בהחלטת שופטים פה אחד, וב-4 במאי הוא הרס את רוברט גררו, גם בהחלטת שופטים אחידה. והוא עשה זאת בצורה מדהימה. "מאני" נשאר עם 0 בטור ההפסדים, ועלה ל-44 בטור הניצחונות. המהירות, הסטייל, החוכמה - הכול היה שם. כאילו הוא לא היה חודשיים בכלא. מייוות'ר נראה מצוין וגרם לגררו להבין שהוא אולי מתאגרף מוכשר, אבל לא ברמה של הגדולים באמת.
מה עוד אני יכול לומר?", אמר בסיום והודה לכל מי שהגיע לאולם בלאס וגאס, "עשינו את זה פעם נוספת". מייוות'ר לא הרבה לחגוג. הוא הכה בחזהו, חיבק את אביו, אבל לא הצליח להסתיר את פיהוקו. הוא גרם לזה להיראות קל, וזה אכן היה כך. הוא סיים את הקרב כאשר 60% מחבטותיו פוגעות במטרה.






הסיום :