בקיצור אני רק רוצה שתכתבו לי אם אתם מבינים תהיגיון מאחוריי מה שאני אכתוב-
בעיקרון זה סיפור ואני מביא פה רק פסקה ולפני הפסקה הזאת שעכשיו אני אכתוב הבן אדם שומע שיר ומנסה לא לרקוד ברחוב כי השיר ממש מקפיץ אותו:
"לכן כששמתי לב שהרגל שלי קפצה קצת בזמן ההליכה בקטע מאוד קופצני ומעורר בשיר, מהירות התגובה שלי פעלה מהר וסטרתי לעצמי על הלחי בשביל לחזור לעצמי, בצורה שלא הייתה מביישת אף מלכת סאדו. המשכתי ללכת ופתאום הרגשתי שהיד שלי נעה בצורה מוזרה הצידה בפתאומיות, וכמובן, אלביס אשם.
גם פה, מהירות התגובה שלי פעלה כמו שציפיתי, סטרתי את עצמי עוד פעם בלחי השנייה. לאחר שהמשכתי בהליכה התברר לי שהלאימות העצמית ממש לא עוזרת כי הגוף שלי לא הפסיק לקפוץ. דרך אגב, שבוע לאחר מכן קיבלתי מכתב מפרויד שהיה כתוב בו שהוא מעריך שאני מזוכיסט בהכחשה, וכמה ימים לאחר מכן אפילו ישו שלח לי מכתב שהוא גאה בי.
מצטער שזה חפירה. בקיצור פרויד היה קשור לפסיכולוגיה. וישו תמיד אמר שאם מביאים סטירה אז צריך להפנות גם תלחי השנייה בשביל לקבל עוד אחת או משהו כזה.
רק רציתי לשאול אם הבנתם תהיגיון