גופה שוכבת
מוטלת ללא רוח חיים
לצד הדרך המדממת
שמלאך המוות השאיר בה סימנים
עוד אזעקה
מודיע על שובו של הסטן
אם מתפללת על בנה
שלא יהיה הפעם הקורבן
וההוא שם שלבוש בירוק
משאיר צוואה
כבר יודע שלא יחזור
מגן בגופו על אח בצרה
אבא מחבק את בנו
אמא מלטפת מבטיחה
ששלום יהיה שנה הבאה
כמה נשאר עוד לארץ הזאת
את דם חייליה לספוג
כמה קברים כמה קורבנות
כמה דמעות עוד ימשיכו לזלוג
נמאס! צועקת היא די!!
מתפתלת שואלת היא, עד מתי?!
תנו לי שוב את אותה הפינה הנידחת
בין הגלים והחול של אותם הימים
תנו לי שלום זועקת צורחת
את קרעי הילדות שגנבו האויבים...
שבת שלום לכולנו ולאלה שבדרום שה' ישמור עליכם!!
-בתאל-