בין אהבה לשנאה אין גבול המודיע שמפה והלאה אין דרך חזור.אין גדר אין חומה,רגע אחד אתה יכול להרגיש פרפרים בבטן למשמע השם...הקול שלה,
להבין כמה אושר הבנאדם הזה מביא לך, להסתחרר מרוב אהבה שממלאת אותך...ושניה אחרי זה להרגיש כזאת ריקנות כזה יאוש...כזאת שנאה!
רגש שיהרוס בך כל טיפת שפיות...תחושה שתרעיל אותך מבפנים,וכבר אתה מוכן לצעוק "אני שונא אותך",במקום ללחוש לך באוזן מילות אהבה.
כמו גיץ בשדה קוצים השנאה מתפשתת בכל הגוף,מבעירה חלקה אחר חלקה של רגשות מעורבים...ואתה מרגיש כל כך שפל להסתכל לה בעיניים
ולדעת שכלום כבר לא אותו הדבר,מחייך ומרגיש מזוייף...ממשיך לאחוז בה לחבק אותה לומר לה את מה שאמרת לה תמיד....אבל כל זה שקר...
אהבה ושנאה רגשות שונים כל כך ,חזקים כל כך....
כמה שאני אוהבת אותך אך לא שווה לי כלום כשברגע אחד של כאס מתפשתת בתוכי שרפה שאוכל את כל הטוב שנשאר מאיתנו.
ורק אותם הדמעות שניספגות כל לילה בכרית,כמו חנקן מצליחות לגבור על השנאה...
....שונאת ואוהבת אותך כל כך...