דרבן מצוי
אורכו בדרך כלל 60-70 ס"מ ובמקרים חריגים הוא מגיע גם למטר ואפילו יותר. משקל בוגר כ-17 ק"ג. זנבו קצר, ואורך קוצי גבו כ-30 ס"מ. החוש המפותח ביותר שלו, חוש הריח, משמש לו להגנה. כשיריח אדם, גם ממרחק - ינוס בחזרה למאורתו. בצידי גופו ועל גבו של הדורבן נמצאים שני סוגי קוצים, ארוכים גמישים וקהים, וקצרים קשיחים וחדים. על זנב הדרבן ישנם קוצים רחבים וחלולים. צבעו של הדרבן הוא חום עד שחור, וקוצי הגב שלו הם שחורים ולבנים. קוצי הזנב לבנים ומשמשים להרתעת אויב על ידי פריסתם ונענוע בהם ליצירת מראה גדול רועש ומאיים.
תחום מחיה
הדרבנים חיים בשטחים פתוחים, בחולות, בישובי אדם, ביערות ובמדבריות. הדרבנים חיים לרוב בזוגות, ועם צאצאיהם שעוד לא בגרו. הדורבן חי במערכת מחילות שאורכם יכול להגיעה עד ל 17 מטר ולעומק של עד 2.5 מטר בדרך כלל, על כל קילומטר רבוע חי זוג אחד של דרבנים עם צאצאיו, ולעיתים, גם דרבן רווק המחפש בת-זוג לחיים.
תקשורת
הדרבן טריטוריאלי ואת נחלתו הוא מסמן על ידי שתן וגללים. התקשורת בין הפרטים נעשית גם על ידי תיפוף הרגליים על הקרקע. תוחלת החיים בשבי מגיעה עד 20 שנה
דרבן מצוי ( Hystrix indica ) שייך למחלקת היונקים, לסדרת המכרסמים, למשפחת הדרבניים, לסוג דרבן ולמין דרבן מצוי. כמו המכרסמים, גם לדרבן יש זוג שיניים חותכות בקדמת הלסת העליונה וזוג חותכות בלסת התחתונה. השיניים הגדולות משמשות לנגיסה, לאכילה וגם לחפירה באדמה.
הדרבן צמחוני וניזון משורשים, פקעות וצמחי גן ירק. הוא פעיל בשעות הלילה, שבהן הוא נמצא מחוץ למחילתו, בתורו אחר מזון. אורך גופו הממוצע נע בסביבות 60 ס"מ ומשקלו כחמישה עשר ק"ג (בטבע נמצאו גם דרבנים גדולים וכבדים הרבה יותר). שמו נובע מהקוצים (דרבנות) בצבע חום שחור, שאורכם מגיע עד כשלושים ס"מ. הם משמשים לו להגנה מפני טורפים, או כל מי שמתקרב אליו. יש לו קוצים ארוכים וגמישים וגם קוצים קצרים וחדים.
בשעת סכנה הוא מתנפח, נוצותיו מזדקרות, הוא נראה יותר גדול מגודלו הטבעי ובזה הוא מתריע ומנסה להפחיד את אויביו, על מנת שלא יתקרבו. ראייתו אינה מפותחת, אך יש לו חוש הריח מפותח מאוד. הוא מסמן את הטריטוריה הגדולה שלו בעזרת גללים ושתן ומגן עליה כדי שתספיק לכלכל זוג דרבנים עם שני צאצאים צעירים.
הדרבנים חיים בזוגות קבועים לכל החיים (מונוגאמיים) ועמם חיים שני גורים צעירים עד לבגרותם. הזדווגות הדרבנים נמשכת לאורך כל ימות השנה. ההיריון של הנקבה נמשך כשלושה חודשים והיא ממליטה שני גורים בתוך מחילה באדמה, שם גם מגוריה הקבועים.
הדרבנים חיים בטבע כעשר שנים, אך כמעט כפול בתנאי שבי, בגלל הטיפול, המזון הזמין והעדר אויבים וטורפים. אויביו הטבעיים בשטחים הפתוחים של המדבר, או ביער פתוח, הם שועלים, זאבים, צבועים ועוד.
תמונות: