תנין היאור (שם מדעי:
Crocodylus niloticus) הוא
מין בסוג
תנין בסדרת ה
תנינאים.
תנין היאור הוא התנין האפריקני הגדול ביותר והטורף העליון בתחום תפוצתו - מרבית אפריקה דרומה ל
סהרה והאי
מדגסקר. תנין היאור נודע כאוכל אדם והוא נשנא וגם נערץ, במיוחד ב
מצרים העתיקה שבה נחנטו תנינים ונעבדו כאלים. בעוד שתנין היאור אינו מצוי בסכנת הכחדה כמין, אוכלוסיות שלו במדינות רבות נמצאות בסכנת היעלמות. אורך גופו חמישה מטרים, ומשקלו נע בין טון לטון וחצי. בכל הטלה הוא מטיל בין 60 ל-80
ביצים, ואלו בוקעות כעבור 85 - 90 ימים. לרוב הוא ניזון מ
דגים, מ
רכיכות, מ
סרטנים, מ
עופות ומ
יונקים, ובהם
בני אדם. הוא נמצא בדרך-כלל ב
בתי גידול ביצתיים, ב
נהרות וב
אגמים.
תפוצה ומקום חיותהמין נפוץ במדינות:
בורונדי,
אתיופיה,
קניה,
רואנדה,
סומליה,
טנזניה,
אוגנדה,
קמרון,
הרפובליקה המרכז אפריקאית,
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו,
הרפובליקה של קונגו,
גינאה המשוונית,
גבון,
מצרים,
סודאן,
אנגולה,
בוטסואנה,
מדגסקר,
מלאווי,
מוזמביק,
נמיביה,
דרום אפריקה,
סווזילנד,
זימבבואה,
זמביה,
בנין,
בורקינה פאסו,
צ'אד,
חוף השנהב,
גמביה,
גאנה,
גינאה,
גינאה ביסאו,
ליבריה,
מאלי,
מאוריטניה,
ניז'ר,
ניגריה,
סנגל,
סיירה לאונה,
טוגו.
עד תחילת המאה ה-20 היה נפוץ ב
ישראל. הפרט האחרון בארץ ניצוד כנראה ב-
1912 ב
נחל תנינים ב-
2009 חמשה תנינים נמלטו מחווה לגידול תנינים באזור נחל הבשור שבצפון מערב הנגב, עדיין מסתובבים חופשי בנחל ורשות הטבע והגנים מנסים ללכוד אותם.. בתחילת המאה ה-19, עוד היה נפוץ באיי
קומורו.
המין מתקיים במקווי מים שונים: אגמים, נהרות, ביצות מים מתוקים, מקווי מים מלוחים. הפרטים המתבגרים מתרחקים מאתרי ה
רבייה ומתפזרים למקומות המחיה השונים, כאשר אורכם מגיע ל-1.2 מטר. מעריכים כי אוכלוסיית המין מונה 250,000 עד 500,000 פריטים.
תיאור המיןהתנין הוא גדול גוף: אורכו הממוצע של תנין בוגר הוא 5 מטרים; נצפו פרטים שאורכם 6 מטרים, הידוע שבהם הוא התנין
גוסטב (שידוע גם בהיותו
אוכל אדם קטלני). פרטים שאורכם 7 מטרים נדירים ביותר.
בארצות הקרות מרבית הפריטים באורך של 4 מטרים. ידועות שתי אוכלוסיות של תניני יאור גמדיים, במאלי ובמדבר סהרה, שאורכם 2 - 3 מטרים.
תזונהתנינים צעירים ניזונים מ
חרקים ומ
חסרי חוליות מימיים קטנים ותוך זמן קצר לומדים לאכול גם
דו-חיים,
זוחלים ו
עופות. אולם אף כבוגר, כ-70% מתזונתו של תנין היאור מורכבת מדגים, על אף שתנינים גדולים מסוגלים לאכול כמעט כל בעל חוליות שבא לשתות משפת המים, למעט
היפופוטמים ו
פילים בוגרים. הם ידועים כאוכלי
זברות, היפופוטמים צעירים,
תאואים, אנטילופות כדוגמת
גנו ואף חתולים גדולים ותנינים אחרים. תועדו אף כמה מקרים של טריפת
קרנפים.
תניני יאור בוגרים משתמשים בגופם ובזנבם כדי לאסוף קבוצות דגים לכיוון הגדה, ולאכול אותם באמצעות זינוק מהיר הצידה עם ראשם. כמו כן הם משתפים פעולה כדי לחסום דגים נודדים על ידי יצירת חצי-מעגל לרוחב הנהר. התנין הדומיננטי ביותר יאכל ראשון.
יכולתם לשכב נסתרים כשרוב גופם נמצא תחת המים, בשילוב מהירותם על פני מרחקים קצרים הופכים אותם לציידים סתגלניים אפקטיביים של טרף גדול. הם אוחזים טרף כזה באמצעות מלתעותיהם החזקות, מושכים אותו למים, ומחזיקים אותו מתחת למים עד לטביעתו. כמו כן הם יחפשו אחר נבלות, אף שהם נמנעים מלאכול בשר רקוב. קבוצות של תניני יאור עשויות להתרחק מאות קילומטרים מנתיב מים כדי לאכול גוויה.
תת-מיניםבהתאם לתפוצתו הרחבה, משוער כי קיימים מספר תת-מינים. אולם הנחה זו טרם נבחנה בצורה סופית, וטרם נחקרו ההבדלים בין תת-המינים באזורי התפוצה השונים.
תת-המינים המשוערים הם:
- C. n. africanus - תנין יאור מזרח אפריקאי
- C. n. chamses - תנין יאור מערב אפריקאי
- C. n. corviei - תנין יאור דרום אפריקאי
- C. n. madagascariensis - תנין יאור מדגסקרי
- C. n. niloticus - תנין יאור אתיופי
- C. n. pauciscutatus - תנין יאור קנייתי
- C. n. suchus - תנין יאור מרכז אפריקאי