הדררה-המצויה שנפוצה בישראל היא תת מין שנקרא Psittacula krameri borealis שהוא תת המין הנפוץ בפקיסטאן, צפון הודו ובורמה. בנוסף לתת מין זה יש למין דררה עוד 3 תת מינים.
Psittacula k. krameri
Psittacula k. parvirostris
Psittacula k. manillensis
סימני זיהוי: תוכי ירקרק, קטן גוף ובעל זנב ארוך. אורכו 37-43 ס"מ, משקלו 95-143 ג'. על צווארו של הזכר פס שחרחר ועל ערפו פס ורוד. העין צהבהבה-לבנה ומוקפת בטבעת כתומה של עור חשוף. המקור חלקו העליון אדום והתחתון שחור. רגליו קצרות ומגושמות ואצבעותיו ארוכות, שתים לפנים ושתים לאחור. הטפרים כפופים וחדים. הכנפיים ארוכות וצרות זנבו הארוך מדורג. לנקבה חסר הפס בצווארה.
אורך חיים: הדררות חיות כ- 20 שנים בתנאי שבי וכ- 34 שנים בתנאים טבעיים.
קולות: הדררה משמיעה קולות צווחניים ורמים הנשמעים למרחוק בייחוד בזמן מעופה.
חברתיות: הדררה הוא עוף חברתי וחי בלהקות כל השנה, בתקופת הקינון הם מתפצלים לזוגות.
תפוצה בעולם: אזור התפוצה הטבעי של הדררה הוא בדרום אסיה (בורמה, הודו, איראן, שפך הפרת והחידקל ונאות מדבר בחצי האי-ערב). כמו כן היא נפוצה בחגורת הסהל באפריקה. אזורי התפוצה מעבר לאזור התפוצה הטבעי כוללים את אירופה, צפון אמריקה ( ארצות הברית- ישנם דיווחים על דררות בעיר ניו-יורק ). באירופה הדררה נמצאת בבריטניה, הולנד גרמניה, אוסטריה, איטליה , ספרד ועוד... ישנם דיווחים על דררות במרכז אפריקה( קניה, טנזניה ) ובמזרח התיכון (עירק, ישראל , לבנון, כווית, מצרים ועוד...), ויפן. התפשטות הדררה מוערכת לכ- 35 מדינות, כאשר ברובן לא נעשה מחקר על מספר הפרטים ומידת התפשטותן. יש לציין כי לא נרשמו דיווחים על דררותבאוסטרליה ובניו-זילנד .
תפוצתו בארץ: בארץ מצויה כמעט בכל הארץ. היא יציבה ושכיחה במישור החוף, נצפתה גם בעמקים הצפוניים וכן בדרום - ומבאר שבע ועד אילת.
תזונה: מזונה מן הצומח, זרעים, פירות ונקטר. בכול אזורי מחיתה השונים בעולם מסתגלת לצמחית המקום.
קינון ודגירה: הדררות מקננות בחודשים דצמבר-יוני. הקן נבנה בחורי עצים, לרוב מורחב חור קייםשל נקר או אחר ע"י הדררות. הקינון בגובה של 3-10 מ'. לפעמים על סלע או בחור בקיר. לעיתים הקינון מתבצע במושבה קטנה.
הנקבה מטילה לרוב 3-4 ביצים לעיתים נדירות 6. הדגירה נמשכת לפחות 22 ימים. בתקופת הדגירה מאכיל הזכר את הנקבה. גוזל מגיע לבגרות מינית אחרי 3 שנים.
פרטים מיוחדים: מחקר, שנערך על ידי משה קורן מקבוצת שילר ואיתן סלע מצרעה ותוצאותיו פורסמו ביוני 2006, מציע שתי דרכים ידידותיות למנוע נזקי דררות. האחת – באמצעות הצבה של תחנות האכלה ובהן זרעי חמניות בסמוך ל'עמדות ההמתנה' של הדררות. 'עמדות ההמתנה' הוא השם שניתן לתופעת ההיתלהקות של הדררות המתקיימת קודם לאכילה. התופעה מתרחשת בבוקר ואחרי הצהריים. הדררות נוהגות להתלהק בלהקות גדולות במקומות גבוהים הסמוכים למקומות האכילה כגון שדירות עצים, שובר רוח, או קו מתח חשמלי. הדררות מעדיפות לאכול את הזרעים שהושמו להן ולא ניגשות לשדה.
הדרך השנייה היא לזרוע בסמוך ל'עמדות ההמתנה', במרחק רדיוס של כ 50 מטר, מספר שורות בצפיפות, של זני חמניות לא מסחריים וזולים כגון זן הנקרא 'יודפת', שיספקו לדררות קרקפות זרעים לאכילה. הדררות יאכלו את הזרעים של זנים אלה ולא יזיקו לשדות החמניות של הזנים המקובלים בשוק.
נקוה שבקרוב יעברו החקלאים להשתמש בשיטות אלה ויימנע הרג מיותר של דררות.
תמונות