אתה חושב שזה פשוט אבל תאמין לי שיש אנשים שיושבים וחושבים איך לשפר את הדברים האלה.
העניין שזה ממש לא פשוט בגלל התרבות של המדינה שלנו.
חרידים לא רואים בעיניים וזה ממש לא פשוט למערכת להתמודד איתם.
לדעתי עדיף שלא יעשו צבא הם סתם נטל.
לגבי נושא המשכורות אכן צריך להעלות אותן אבל שוב הכל תלוי בתקציבים.
גם הנושא שבנות עושות שנתיים זה בגלל תקציבים.
לגבי מפקדים שחתמו קבע - אל תזלזל בהם. (ובחיים בכלל אל תזלזל באף אחד - אנשים יכולים להפתיע)
-באמת שלא התכוונתי שזה יישמע ככה, פשוט יש כל כך הרבה אנשים פשוט מטומטמים שמנצלים את ה"מעמד" שלהם כמפקדים..
אנשים עושים דברים גם מתוך תחושה עצמית ולא רק בגלל שהם לא ימצאו את עצמם באזרחות.
יצא לי להכיר המון אנשי קבע שהם שפיצים על שיכלו לצאת לאזרחות ולעשות הרבה יותר כסף אבל הם העדיפו את המסגרת הצבאית בגלל שהם אוהבים את מה שהם עושים ואת המקום שהם נמצאים בו.
אני מסכים איתך לא התכוונתי להכליל, פשוט יש פה ושם את האלה שגורמים לך להתפוצץ..
תמיד יש את היוצאים מהכלל וכאלה שיש להם סיבות אחרות, אבל מה שאני אומר זה
שאל תכליל.
מהניסיון שלי אני יכול להגיד לך שלהיות חייל בצה"ל זה
אך ורק עניין של גישה (אני מסכים איתך, אני במשבר פז"מ עכשיו חח), אם אתה בראש שלך מצליח לעשות את השינוי אתה תסתדר בצבא.
אנחנו כל החיים רגילים לטוב, אם היינו נולדים לחיים קשים ופתאום מגיעים לצבא והמעבר הזה היה הופך לך את החיים לטובים יותר משהיו - לא היית מדבר ככה.
הבעיה היא שהגעת מחיים מאוד נוחים וקלילים, המעבר מאיזור נוח לאיזור פחות נוח עושה רע לכל אחד וגורם לך הרבה להתלונן.
אני לא מתלונן, מה שכל כך מפריע לי זה הזנות בנושא של החלוקה בנטל.
אני מסכים שיש דברים שהם לא בסדר בצבא אבל מצד שני בצבא צריך לדעת להגדיל ראש עם עצמך ולראות איך אתה כן מקמבן את עצמך במערכת או איך אתה עצמך מקבל על עצמך את הדברים איך שהם.
כשאני סגרתי יותר מחודש בבסיס הרגשתי פתאום שונה, הרגשתי שהמוח שלי הצליח לקבל את השגרה החדשה ושפתאום המצבי רוח נעלמו והיה לי פתאום סבבה וכייף משום מה. אין לך מושג לאיזה דברים המוח שלך מסוגל להסתגל אליהם.
אני מסכים איתך בנקודה הזאת, בוא נסכם שהכל תלוי לא בתור מה אתה משרת אלא עם מי אתה משרת. סגרתי חודשיים בריתוק, ואלה החודשיים שעברו לי הכי מהר בשירות.
אתה מסוגל לשכוח את הבית והחברים כמו כלום. הזמן עושה את שלו פשוט.
לדעתי הצבא הופך אותך מילד לגבר, אתה לומד להיות עצמאי ומתחיל להבין יותר טוב את החיים.
בבית אתה בחיים לא תעשה דברים שאתה תעשה בצבא, אתה משתנה בצבא. במיוחד בקרבי.
צריך לקחת את ה-3 שנים האלה בכייף, לדעת בכל דבר למצוא את הדברים הטובים. להפעיל את הראש להיות יצירתי לראות איך אתה מכל מצב מייצר אווירה שמחה ולא מפסיק לעשות צחוקים.
קח דוגמא:
http://www.youtube.com/watch?v=e3y-k_PUz6Y
קח עוד דוגמא:
http://www.youtube.com/watch?v=g2MvB134hK4
(אפשר למצוא עוד מלא)
פשוט תדע לעשות שמח ועזוב אותך מכל השטויות האלה, מי שלא רוצה לעשות צבא שלא יעשה, אל תקנא בו. לדעתי אותו אחד פשוט הפסיד.
תדע להנות ולעשות צחוקים ולהתחבר לאנשים הנכונים שיזרמו איתך. הכל הכל תלוי בגישה האישית שלך ובאנשים ובכל מקום יש אנשים כייפים ומצחיקים.
אם תהיה אחד שכל היום בדכאון ושביזות על הצבא, אתה לא תעניין אף אחד כי יש אלפים כמוך וככה גם יהיה היחס שתקבל.
אם תהיה שמח ומצחיק ויצירתי ועושה שטויות ועושה בין היתר את התפקיד שלך ולוקח דברים באווירה של כייף ובגישה נכונה ולא מתבאס על כל חרא קטן - גם השירות שלך יעוף, גם אנשים יאהבו אותך יותר, גם אתה תהנה ותלמד מזה שבכל מצב בחיים אפשר להנות ולמצוא את הדברים החיוביים.
מקווה שעודדתי אותך ושתפנים את הדברים האלה בפועל. להגיד לך את האמת - גם אני הייתי כזה ואני מצטער שבכלל הרגשתי ככה פעם. אפשר להנות מהשירות הצבאי יותר ממה שאתה מדמיין לעצמך. זה הכל תלוי
אך ורק בגישה.
קח את המשפטים האלה לחיים ותאמין לי שזה יעשה לך רק טוב: