ספר מאוד משונה, כבר בפסוקים הראשונים מבינים זאת - לדוגמה, היה מצויין לנו שרק משה הנביא ראה את פני ה' ולא מת, בפסוק 1 לקראת הסוף גם יחזקאל ראה.
עוד דבר מוזר - הסופר המקראי מדבר בצורה כאילו הוא יחזקאל, כאילו הוא היה וראה את הדברים: "ואראה מראות אלהים".
לדעתי בפרק הראשון כבר מסבירים את מראה ה', או איזה שהוא חייזר - "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש" (פס' 4)
"ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה" (פס' 5)
"וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם" (פס' 6)
"ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל" (פס' 7)
"וידי אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם" (פס' 8)
כל פרק א' מאוד מוזר, יש גם חלק בפרק ב' שהוא אומר שהוא אכל מגילה והיה טעם דבש (כנראה הכתובים בתוך המגילה נעמו לו מאוד או שהוא באמת אכל מגילה והיה לה טעם דבש)
יש חלק שרשום שהשמיים נפתחים והוא רואה את החיה המוזרה הזאת עם פני האדם ופרצופי האריה שלצידה, רגלי העגל ועיניה נוצצים כנחושת יושבים על כסא מטופז (אבל מאוד יקרה)
לדעתי זה מראה ה'.
אני עכשיו בשיעורי תנ"ך אמשיך לקרוא את ספר יחזקאל, לדעתי הוא מעניין מאוד ואפשר להבין ממנו תובנות גדולות..
מה דעתכם?