הכלכלה והסגנון האישי הפילו את סרקוזי, יורשו הסוציאליסטי יתעורר למציאות קשה. הוא ושר החוץ החדש שימנה לא צפויים לשנות את המדיניות בנוגע לסכסוך במזה"ת, אבל ההתבטאויות הפומביות כלפי ישראל עשויות להיות ביקורתיות בהרבה
במאי 2007, לאחר שניקולא סרקוזי הביס את הסוציאליסטית סגולן רויאל, לא היה מומחה פוליטי אחד או פוליטיקאי ממחנה השמאל שלא הכין את עצמו לעשר שנות ישיבה בכפור הפוליטי של האופוזיציה. סרקוזי כבש אז בסערה את הבימה, הרשים באנרגיות שלו, בכישרון שלו כנואם, בחזון שלו של צרפת מודרנית שמתנערת מכבלי השמרנות הכלכלית ובסגנונו הרענן והבלתי פורמלי. במהלך החודשים הראשונים לכהונתו הראו הסקרים שגם צרפתים רבים שאינם ממחנהו מוכנים לתת לו הזדמנות ולכולם היה ברור ששתי הקדנציות שמתירה לו החוקה מונחות בכיסו. הדברים נראים אחרת לנוכח ההפסד שנחל אמש (יום א') מול יריבו הסוציאליסטי פרנסואה הולנד.
מסתבר שלעובדה שאנחנו חיים בעולם מהיר ודינאמי, תזזיתי כמו סרקוזי עצמו, זה שהוא כה אוהב לדבר בשבחו, יש גם מחיר פוליטי, וכגובה הנסיקה בפופולריות כך גם עוצמת ההתרסקות. החל משנתו השנייה בתפקיד, צלל סרקוזי לשפל בסקרים ונאלץ להיכנס למערכת הבחירות מול בן זוגה לשעבר של רויאל, הולנד, עם פיגור ניכר בסקרים, פיגור שאותו לא הצליח להדביק עד סוף המרוץ.
לכתבה המלאה
לפי דעתי בתור אזרח צרפתי וחלק מהאנשים שהלכו להצביע בבחירות [אני אישית לא יכול אבל הלכתי לראות איך זה מתנהל] - אני חושב שכעת צרפת תשתנה ותהפוך לכור היתוך. מצד אחד - אותו מר הולנד חביב על הערבים אבל מה גישתו על ישראל? הוא סוציאלסט = האם הוא יפתור את הבעיה שהיבשת שבה מדינתו נמצאת קיימת כבר מאז שנה שעברה [בעיית גוש האירו].
הירשם כדי להגיב לנושא