האם נולדתי עם זה? הטבע נתן או שאני טיפחתי?
אמנם ייתכן שביישנות(בחלקה)נגרמת כפיצוי של הגנטיקה,
אך האמונה שלי היא שהתנהגות נרכשת (החלק של הטיפוח)היא הרבה יותר חזקה מזה.
יש מקרים כה רבים של ילדים בריאים,שמחים,חברותיים ותוססים שאישיותם נהרסתבגלל הורים מתעללים או בגלל מצבים טראומטיים אחרים .וגם,תאמינו או לא,ההיפך קורה באותו אופן.
אדם שקט,ביישן,מסוגר יכול להיות חברותי יותר באותה דרך.
אנשים במצב קטטוני ואוטיסטים אפשרי "להחזיר" לחיים,
אנשים "לקויי למידה" יכולים להיות משכילים מאוד.
פשוט צריך להשתמש בכלים הנכונים.
האם זה ה"אני האמיתי" שלי?
האמת היא,למעשה שכל היבט של האישיות שלך יכול להשתנות.
אם זה לא נראה ככה לפעמים זה בגלל שהשיטות שהשתמשת פעם פשוט אינם חזקות מספיק.
תחשוב על החוויות שחווית לרגע. האם אי פעם האמנת במשהו חזק רק כדי שמישהו יוכיח לך אחרת? מה קרה לך אז? השתנת - באופן מיידי.
אונס או תאונת דרכים יכולים לשנות את האישיות שלך -
ולא שינוי ארוך ואיטי,אלא שינוי מיידי ובעוצמה.
באמת,המוח שלך מאוד קל להשפעה,ואני יוכיח לך את זה קצת.
זה קורה פשוט כי יש לנו נטייה לעשות דברים בצורה תבניתית,
כך שאנחנו פשוט לא מנצלים את היכולת שלנו לשנות. אני חושב שהאמונה ב"אני האמיתי " או ה"ליבת האישיות" שלכם "היא מסוכנת" בגלל שהיא כל כך מגבילה.
אנו מביטים על ההיבטים השליליים של עצמנו ואומרים, "זה בדיוק מי שאני.אני כנה עם עצמי בדרך הזו ".
אנחנו דוחים מעצמנו מחוזות שלמים של צמיחה ושיפור עם הגישה התבוסתנית הזאת.
האישיות שלנו היא לא מאזן;
לשיפור דבר אחד לא צריך להקריב שום דבר אחר.אני משוכנע שהאסטרטגיות שאני הולך לדבר עליהם יעבדו,אבל לא אם אתה ספקני ותעשה אותם לא בלב שלם.
איך הראש שלך עובד
הצעד הראשון לשנות את עצמך הוא להבין למה אתה עושה מה שאתה עושה עכשיו.
אני עומד לתת לך מודל של המוח שלך שהרכבתי מכל מיני מקורות,
ואנחנו נשתמש בו כדי לבצע שינויים מאוחר יותר.
•מוחנו לוקח באופן קבוע כל מיני סוגים של מידע מהחושים שלנו ומאחסן אותם,אפילו את הדברים הלא חשובים.
כאשר רעיונות חוזרים על עצמם בעקביות ובתדירות גבוהה,אנו יוצרים אמונות,או הכללות,ואמונות אלו משפיעות על האופן שבו אנו תופסים את המציאות שלנו והדרך שבה אנו מתנהגים.
השינויים שחלו(אותו קלט),שתומכים באמונה נקראים "אזכורי חוויות/הפניה לחוויות".
לדוגמה,בארה"ב,במהלך המלחמה הקרה,הרוסים היו תמיד מתוארים כאדונים רעים או משהו כזה,כך שהילדים שגדלו באותה תקופה האמינו ללא ספק שכל הרוסים היו באמת כאלה,אלא אם כן הוצג להם אחרת.
אם אתה גדל בבית גזעני,אתה תמיד תשמע שהשחורים (או לבנים!)היו נחותים וכו',ואתה כנראה "תקבל" את זה בלי לשאול.
בנוסף,ברגע שנוצרת אמונה,המוח שלך ידחה או יפריך אזכורים שפועלים בניגוד לזה.הדרך היחידה לשנות את האמונות המוצקות/מושרשות האלה היא גם להשתמש באזכורים חזקים שאי אפשר להתעלם מהם (כגון אונס או תאונת דרכים),או להשתמש באזכורים בעקביות ובתדירות גבוהה, באותו אופן שהאמונה המקורית נוצרה.
בגלל זה דיבור פשוט על דברים וקבלת עצות נוטה להיות כל כך לא יעיל.
•מתוך כל קלט שאתה מקבל, המוח שלך מקדיש תשומת לב מיוחדת לחוויות הגורמות תגובה רגשית.מה שקורה הוא,המוח שלך בונה אסוציאציה פיזית,או "קישור",בין הגירוי לבין התגובה,כך שבעתי ,קבוצה זהה או דומה של גירויים יפיקו את אותה התגובה.
רגש חזק יותר,ייצר קישור חזק יותר.
כמו כן,חוויות עתידיות יתחזקו את הקישור או אפילו יחזקו אותו.
אפקט זה נקרא "מיזוג" או "עיגון".
הדוגמה הקלאסית לכך היא הניסוי המפורסם של פבלוב.פבלוב הבחין שהכלב שלו רייר בכל פעם שהוא קיבל אוכל.פבלוב התחיל לצלצל בפעמון בכל פעם שהוא האכיל את הכלב,ומהר מאוד הוא הבחין שלצלצל בפעמון מבלי לספק מזון גרם לכלב להזיל ריר.הפעמון הפך ל"עוגן" של ציפייה למזון.מכל מקום, עוגנים ניתן לשנות או להסיר,ע"י שינוי התגובה הרגשית שנקשרה אל העוגן.
•המוח שלך יניע אותך גם לחפש חוויות שיגרמו לך הנאה,אך גם להימנע מחוויות שיגרמו לכאב,אם כי הוא יעשה יותר למנוע כאב מאשר לקבל הנאה.לכן כל כך קשה להפסיק הרגלים רעים .ולפעמים,גם אם מטרה ארוכת טווח תספק הנאה בסופו של דבר,אם יגרם מספיק כאב בטווח הקצר,המוח שלך "יחבל" לך.
•המוח שלך תמיד מניע אותך לעשות את מה שהוא מאמין כטוב ביותר עבורך,ומתבסס על האמונות והעוגנים הנוכחיים שלך,למרות שזה עשוי לסתור את המטרות שאתה מכוון אליהם.חבלה זו נקראת "הישג משני".
לדוגמה,אישה נשואה באושר הלכה למהפנט לעזרה עם בעיית עודף משקל.כפי שמתברר,היא פחדה לאבד ממשקלה כי אז היא תוכל להיות מושכת עבור גברים אחרים,והיא פחדה שהיא תקבל "הצעה מגונה" ויהיה לה רומן,אשר יהרוס את נישואיה.ברגע שהיא הפכה נוחה עם המיניות שלה ובטוחה מספיק כדי להתמודד עם גברים,המשקל נעלם כמעט ללא מאמץ.
•עובדות ומידע הם התחום של המודע שלך.
תת-המודע שלך עובד על דימויים,סמלים,מטפורות,
והוא לא יודע את המציאות האובייקטיבית.
עכשיו,לפיכך,קל לראות מה גורם לביישנות שלנו.
יש לנו הכללות מסוכנות על עצמנו ועל אנשים אחרים, כמו "אני לא מושך","נשים /גברים לא אוהבים אותי", "אני לא מעניין", "אני אף פעם לא יודע מה לומר " וכו',אשר פוגמות בתפיסות ובהתנהגות שלנו.
הכללות אלו נמצאות בתת-מודע ומושרשות בתוכינו בחוזקה.
נוסף על כך,יש לנו עוגנים מאוד כואבים מ"להיבדק" ע"י אחרים,להיות נבוך, ולהידחות,כך שאנחנו מונעים את הבעיה קצרת הטווח של לפגוש אנשים או לקבוע דייטים,גם אם המטרה ארוכת הטווח של יחסים אינטימיים מאוד מפתה.
הבעיה מחוברת ישר לתוך מערכת העצבים שלנו,אשר הוא שיאו של כל דבר שאי פעם עשינו.המניעים של המודע שלנו הם כלום לעומת זה.
אם ציירתי תמונה חולנית כאן,אני מתנצל.קל יותר לשנות ממה שזה נשמע,אך פשוט לעבוד עם התודעה שלך לא יעבוד.
אתה צריך לעבוד עם תת-המודע שלך,ועם מערכת העצבים שלך.
אתה חייב לשנות את ההכללות שלך ואת העוגנים שלך,וכל השאר יבוא באופן טבעי.
השמטתי קטע מידע חיוני עד עכשיו.
זוכר איך המוח שלך תמיד קולט מידע ומעבד אותו?
*** מחשבותיך הן חלק מה-INPUT ***.
זה אולי נשמע טיפשי בהתחלה, אבל זה נכון.
כאשר אתה חוזר על חוויה בראש שלך,
אתה מקבל תגובה רגשית הזהה לזאת שהייתה כאשר זה באמת קרה. זה חיזוק.במודע אתה יכול לראות את ההבדל, אבל תת-המודע שלך פשוט מעבד ומאחסן אותו יחד עם כל דבר אחר.גם אם אתה לא מאמין בזה, לפחות תודה בפני עצמך שזה עשוי להיות אפשרי,כי זה העיקר בהרבה אסטרטגיות שאני הולך לדבר איתך עליהם.
זכור,מה שאנחנו מחפשים זה תוצאות,לא הבנה.
המחשבות שלך הם כלי רב עוצמה לשינוי,פשוט השתמשת בהם גרוע עד עכשיו.
האויב העצמי הכי גרוע שלך
עכשיו תחשוב על ההשלכות של זה.
בכל פעם ששחזרת את הכישלונות והדחיות שלך,
בכל פעם ש"הכת" את עצמך עם הדיבור עצמי שלך,כל זמן שאתה מרחם על עצמך,אתה מחזק את הבעיה,ואף מחמיר את המצב.
עכשיו,אני לא אומר שלעולם אתה לא צריך להרגיש רע.
זה דבר טבעי וזה אמור לקרות לא משנה מה תעשה.
אבל להיות שלילי בצורה מוגזמת לא בריאה לך.החל מהרגע,אל תרשה
לעצמך להתעכב על אירועים כואבים מהעבר שלך. אם אתה מוצא את עצמך מרגיש מדוכדך יותר מחמש דקות,עשה משהו -כל דבר- להוציא את עצמך מתוך זה ולהמשיך הלאה.
כמו כן,אם יש מצבים או אנשים אשר בעקביות גורמים לך להרגיש רע עם עצמך,או שתעשה משהו כדי לשפר אותם או שתסיר את עצמך מהם.
לדוגמה ,לפני חצי שנה הייתי מסתובב עם קבוצה מסוימת של אנשים.
אחד או שניים מהם היו חברים שלי,אבל כמה מהשאר ללא ספק לא אהבו אותי,והם לא ניסו להסתיר זאת,ולא היה ביכולתי לעשות משהו שישנה את זה.במשך זמן ריחמתי על עצמי; המשכתי לחשוב "לאף אחד לא אכפת ממני, אף אחד לא אוהב אותי",וכו'
לבסוף,הבנתי מה אני עושה. אמרתי לעצמי,"שילכו להזדיין,מה אני צריך אותם בכלל" והלכתי ומצאתי קבוצה מאוד מקבלת,אכפתית ותומכת להסתובב איתה במקום. ההחלטה הזאת עשתה הבדל נפלא בחיים שלי.
קרדיט למשתמש מפורום אחר.