העכבר הוא הוא יונק קטן מסדרת המכרסמים. אורך הזנב כאורך גופו וראשו יחדיו – 6-10 ס"מ. תוחלת חייו כ-2-3 שנים. העכבר הוא בעל עיניים שחורות, אוזניים עגולות, אף מחודד ושפם זיפני ארוך. משקלו 12-30 גרם. כל גופם מכוסה בפרווה, פרט לזנבם. צבע הפרווה בדרך כלל חום או שחור, בעל כרס פרוותית לבנה או אפורה, צבע הזנב בהיר יותר בחלק תחתון מאשר עליון.
העכבר נפוץ באזורים חקלאיים, ביערות טבעיים וגם ביערות שנשתלו על ידי בני אדם. באדמת מרעה ובאזורי חוף, באזורים בעלי שיחים נמוכים ואזורים עירוניים. עכבר הבית מרבה לשכון גם בסביבת האדם: בבתי מגורים, מחסנים, ומבנים אחרים. כאשר תנאי הסביבה מאפשרים זאת יימצא בשדות ולאורך נחלים, במקומות בהם צמחייה צפופה המאפשרת לו להסתתר בה. בשעות היום רוב בני המשפחה חבויים במחילות ובסדקי סלעים ופעילים בשעות הלילה. הם מיטיבים לרוץ ולטפס. עכברים הם לרוב צמחוניים, אך למעשה הם אוכלי כל - הם אינם בוחלים בבשר חלזונות ובגופות של עכברים אחרים, וכבר נצפו עכברים שניזונו מזנבם שלהם בשעת רעב. מאחר שההתפתחות האבולוציונית של העכברים הביאה אותם להיות פעילים בלילה, חושיהם מפותחים מאוד. טורפיהם של העכברים הם רבים, ועמם נמנים חתולים ונחשים.
תזונה:
עכברים אוכלים הכל אך זה לא אומר שמומלץ לתת להם הכל. מדובר במכרסם שמסוגל להיות צמחוני במקרה הצורך והטוב ביותר הוא לקנות לו תערובת מזינה בחנות לחיות מחמד. אם ברצונכם לפנק את העכבר שלכם, הוא ישמח לאכול גם ירקות ירוקים, פירות, פסטה, לחם יבש ואפילו קורנפלקס.
את המאכלים הבאים לא מומלץ לתת לעכברים: שוקולד, בוטנים ובשר נא.
רבייה:
ההריון של נקבת העכבר נמשך כעשרים יום, ובסופו היא ממליטה 4-13 גורים. בגיל חודש עומדים כבר הגורים ברשות עצמם, ו-6 ימים אחרי ההמלטה יכולה הנקבה להרות שוב. העכבר הופך בשל מינית בגיל חודשיים. הלידה הראשונה בד"כ לא מוצלחת מהסיבות שהן: מעט גורים/אכילת הגורים/נטישה/מוות/לחץ ותוקפנות. אם בלידה הראשונה הנקבה אוכלת את הגורים - זה קורה וזה בסדר. אפשר לחכות ללידה הבאה של הנקבה בעוד לא יותר מחודש וחצי.
גידול:
עכבר היא חיה הידועה עם יחסי ציבור גרועים. כשאחד כזה מגיע לבקר ללא התראה, הוא בדרך כלל גורר עימו היסטריה ופחד שאפילו הג'וקים כבר לא זוכים לקבל. נסו להקליד את המילה
עכברים בגוגל ותמצאו בעיקר מומחים שישמחו להרוג אותם בשבילכם. אך נסו להשאיר לרגע את הסטיגמות בצד, מדובר במכרסם קטן וחמוד, שיכול להוות בעצמו חיית מחמד לא רעה בכלל. ראשית כל, תשכחו את מה שאתם חושבים שאתם יודעים על עכברים. רוב המיתוסים אינם נכונים. עכברים אינם מסריחים ו
אינם נושאים מחלות. מדובר בחיה שאינה טיפשה כלל ויכולה להיות חיית מחמד מצוינת הניתנת לאילוף. העכבר הוא חיה חברותית. רצוי להחזיק לפחות שני עכברים ביחד, כדי שיוכלו לשחק. העכבר הלבן מעודף על המגדלים משום שזהו זן שמשמש למעבדה ובד"כ אינו נושך, אפילו לא את הטורף שלו בשניותיו האחרונות, ואילו העכברים בצבעים השונים, יכולים לנשוך. ורצוי שתהיינה נקבות, הנחשבות לתוקפניות פחות. עכברים לא זקוקים לשטח מחיה רב וזהו אחד מיתרונותיהם הגדולים. ניתן להחזיקם בכלובים שונים כגון כלובי פלסטיק, זכוכית ומתכת ומומלץ לנקות את הכלוב פעם בשבוע שבועיים.
אין צורך בצלחת אוכל, אפשר לזרוק להם אוכל והם יסתדרו, אבל אם אתם רוצים להשקיע - אפשר. רצוי לרפד לעכבר מיטה קטנה (מדשא יבש, נסורת, צמר גפן ועוד) בתוך הכלוב, על מנת שיוכל להתחמם בה. לחדש אוכל ומים פעם ביום. אחרי שדאגתם למגורים ולתזונה נכונה, עכשיו זה הזמן לכיף. עכברים מאוד אוהבים כשמחזיקים ומלטפים אותם. אבל זכרו, אתם הרבה יותר גדולים וחזקים מהם, אז היזהרו שלא למחוץ אותם. כמו כן, עכברים הם חיות פחדניות כך, שיהיה עליכם לרכוש את אמונם על מנת שיצאו ממחבואם. עכברים נחשבים לחיות אינטליגנטיות שקל לאלפן לבצען טריקים. כל שעליכם לעשות זה לזכות באמונם, לגלות מה האוכל האהוב עליהם ועם מעט סבלנות תוכלו לאלף אותם בעצמכם.