כלב רוח אפריקאי חדש-ישן

התוספת האחרונה לקבוצת כלבי הרוח בעולם וגם אצלינו הוא גזע האזאואק.
זהו כלב ממשפחת הסאלוקי שמקורו בעמק האזאואק שבאיזור הסהאל שבדרום מדבר סהרה, באגן הניקוז של נהר הניג'ר שמשתרע על פני 3 מדינות אפריקאיות - מאלי, ניג'ר ובורקינה פאסו.
הגזע הגיע לאירופה רק בשנות השבעים, ורכש לו במהרה מעריצים בשל יופיו ואופיו.











ה - FCI הכיר בו כגזע ב 1891, תחת חסות צרפתית.
מקורו של הגזע קרוב לוודאי באותו "גרייהאונד מצרי" שנדד עם בני השבטים הנודדים בנתיבי המסחר ההיסטוריים, במסע בן אלפי שנים. וכך הגיע עם צאצאי הברברים והטאורגים אל דרום הסהרה - הסהאל, והתפתח
ככלב צייד מחד וכלב שמירה על עדרי הבקר מאידך. אורח חייהם הבדלני של השבטים, הקשיים הגיאוגרפיים, מנעו במשך כל התקופות הכלאות מעורבות של גזע ייחודי זה.
הכלב משך את עינם של הצרפתים הקולוניאליים אבל היה זה דר' פיקר, דיפלומט יגוסלבי בבורקינה פאסו, שקיבל כלבת אזאואק כמתנה על שירותי הצייד שלו, שהביא את בשורת הגזע החדש לאירופה בתחילת שנות ה - 70.

כלבים נוספים חזרו עם בעליהם הצרפתים ששירתו במאלי בהמשך והיו הבסיס לכלבים האירופאים.
לארה"ב הגיעו הכלבים הראשונים באמצע שנות ה - 80.
בתחילה התייחסו אליהם באירופה כאל כלבי סאלוגי. ב - 81 הוכר הגזע כ"סאלוגי-אזאואק", ורק מאוחר יותר לאחר שתדלנות צרפתית נוספת הושמט השם סלוגי, וב - 1986 הכיר ה FCI בגזע כ "אזאואק".
ייחודו של הגזע במבנהו - זהו כלב גבוה וקצר בצבע חום-אדום ולבן, או מנומר (הצבע המנומר הוכנס לתקן רק ב 1994), ובאופיו - עדיין טבועים בו איפיונים עצמאיים, מרוחקים מעט, שמעדיפים מרחבים על פני דירה
סגורה.

אופיו של האזאואק אינו מחמיא לחובב הכלבים המצוי. כיוון שהוא כלב עצמאי, בלתי תלוי, גם כשהוא חי במשפחה - הוא נמשך אל הטבע. הוא מסתייג מזרים, הוא קובע לעצמו את גבולות "נחלתו" ורכושו, ומסוגל להגן
עליהם מפני זרים. הוא מסתגל בקלות לכל בעלי החיים בסביבתו ואינו תוקפן כלפיהם כלל.

בשיפוט האזאואק, יש לזכור היטב את מקורו, תפקידיו ואופיו המיוחד.
יש להעריך ולחפש את מבנהו המיוחד והטיפוסי, ולא לנסות ל"חפש" את המבנה ה"קלאסי" הזורם והמזוות כמו אצל הגרייהאונד למשל...

אני יודע שלא צריך תיוג,אבל ככה נוח לי.