איגרוף הוא ענף ספורט המוכר עוד מימי קדם, ובו שני ספורטאים מתמודדים על הניצחון בקרב אגרופים.
באיגרוף ספורטיבי מודרני המתחרים לובשים כפפות מרופדות ("כפפות אגרוף") ומתחרים בתוך זירה במסגרת חוקים מוגדרים היטב.
באגרוף חובבני (ספורטיבי, שאינו מקצועני), המתאגרפים חובשים גם כובעי מגן מרופדים ומגיני שיניים.
-
היסטוריה
עוד בשלב מוקדם ביותר של התפתחותו למד האדם להילחם בידיו - בתחילה כפועל יוצא מכורח המציאות, ובשלב מאוחר יותר למען השעשוע שבדבר, וכדי להתמודד עם עמיתיו.
העדויות המוקדמות ביותר לקיומן של תחרויות אגרוף ספורטיבי הם מן האלף ה-2 לפנה"ס. קרבות האגרוף היו חלק מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אך רק במאה ה-18, לאחר תקופה ארוכה של שכחה, זכה האגרוף שוב לאהדת הציבור, במיוחד באנגליה, שם הונהגו האליפויות הראשונות בספורט זה. בסוף המאה ה-19 הפך האגרוף (boxing) לספורט בעל חוקי משחק קפדניים.
בשנת 1865 נתן המרקיז מקוינסברי את חסותו לתוכניתו של עיתונאי אנגלי, והעניק את שמו לחוקי האגרוף הראשונים, שהפכו את האגרוף ל"ספורט אציל", שכן חדל להיות סתם מאבק אכזרי.
הזירה


תרשים של זירת איגרוף עם מדרגות עליה, וכיסאות הפינה למנוחת המתמודדים בין הסיבובים.

זירת איגרוף סטנדרטית היא ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו הפנימיות (בין החבלים) נעה בין 4.9 ל-7.6 מטר. בדרך כלל הזירה מוקמת על במה שגובהה 91-120 ס"מ. גובהם של עמודי הפינה שביניהם מתוחים החבלים הוא 1.5 מטר. עוביים של החבלים הוא כ-2.5 ס"מ והם מתוחים בין עמודי הפינה בגובה 46 ס"מ, 76 ס"מ, 107 ס"מ, ו-1.37 מטר מעל רצפת הזירה. ריצפת הזירה (הקרשים) מרופדת בקנווס בעובי 2.5 ס"מ.
סיבובים

בתחרויות איגרוף מקצועני מתקיימים בדרך כלל 12-15 סיבובים, והקרב חייב להסתיים בהכרעה בין היריבים, בעוד שבתחרויות ידידותיות תיתכן גם תוצאת תיקו.
באיגרוף מקצועני משך כל סיבוב 3 דקות, כאשר ההפסקה בין סיבוב לסיבוב נמשכת כדקה עד דקה וחצי.
בתחרויות איגרוף חובבני אין מספר קבוע של סיבובים. בדרך כלל מתקיימים 5-3 סיבובים בקרב. משך סיבוב הוא בין דקה וחצי לשלוש דקות. ההפסקה בין סיבוב לסיבוב נמשכת כדקה עד דקה וחצי.
לבוש

מאחר שבאיגרוף מותר לפגוע ביריב רק מעל לקו המתניים (מעל לחגורה), מורכב לבושו של המתאגרף החובב משני חלקים בצבעים שונים, כדי להבליט קו זה.
משקל כפפות תקני הוא 6-8 אונקיות, שהן 170 עד 224 גרם (בהתאם למשקל המתאגרפים).
מתאגרפים משתמשים בדרך כלל גם במגן אשכים, למקרה של מכה מתחת לחגורה.
מגן שיניים, למניעת שבירתן במכות לראש.
כמו כן, נהוג למרוח משחה כגון וזלין על הפנים כדי לגרום למכות להחליק עליהן במקרה של פגיעה, וגם כאמצעי לעצירת דימום מקומי.
באיגרוף חובבני המתמודדים לובשים גופיה לעומת איגרוף מקצועני הנערך בגו חשוף. חובבנים חובשים גם קסדה בעלת מעטה חיצוני רך המגנה על הראש, כאשר הפנים חשופות. הקסדה מגנה בעת נפילה ומכה על הראש.
נעלי איגרוף - גבוהות, ומגינות מפני סיבוב הקרסול.

מכות ותנועות

  • מותר להכות רק באגרוף סגור בחלק העליון, בראש, ובצידי הגוף של היריב.
  • אסור להכות בגב.
  • אסור להכות בעורף.
  • אסור להכות מתחת לחגורה.
  • אסור להכות עם כפפה פתוחה-רק באגרוף סגור.
  • אסור להכות עם המרפקים.
  • אסור לדחוף את היריב, אך מותר להרחיקו בדחיפה במצב של חיבוק
  • אסור להשתמש בחבלי הזירה כדי לקבל תנופה ולהגביר את עוצמת המכה, אך מותר להישען עליהם.
  • אסור להתכופף מתחת לגובה החגורה של היריב על מנת לחמוק מהמכות שלו.
  • אסור להמשיך את הקרב לאחר פקודת השופט לעצור אותו.
  • מותר להחזיק עד שני עוזרים לצד הזירה.
  • סימן מוסכם לכניעה שנקבעת על ידי המאמן-השלכת מגבת לתוך הזירה.
  • קרדיט לווקיפדיה על המידע,לעוד מידע אתם מוזמנים להיכנס לפה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%...A8%D7%95%D7%A3
  • מקווה שעזרתי !
  • ביי,iSex .