קיצר חלאס לזיין
יש לי נרגילה לא במאה דולר ולא ב200 דולר
יש לי נרגילה במחיר סביר שסוחבת בדיוק כמו זאת
קיצר חלאס לזיין
יש לי נרגילה לא במאה דולר ולא ב200 דולר
יש לי נרגילה במחיר סביר שסוחבת בדיוק כמו זאת
יש לי שאלה.. כשהיית ילד קטן ואספת קלפים היו גם כאלו שהיו נדירים נכון?
אז אותו דבר כאן... יש נרגילות נדירות שלא תראה הרבה.
אם אתה רוצה משהו מיוחד זה חליל מאמון
ויש איכות לנרגילות האלו תאמין לי..
סחיבה זה דבר אחר לגמרי זה תלוי באיך שאתה מטפל בנרגילה מבחינת מים ראש ובריחות ...
אתם פשוט טועים !
נרגילות כאלה הם לא ממקומות כמו ירדן ומדינות ערביות אלה מהמדינות שלהם אנגילה וכדומה.
הם פשוט חרא של נרגילות כמה שנראה שיוצא מהם הרבה זה בגלל שזורם הרבה עשן הטבק שלהם חרא וכפי שאתם רואים הם משתמשים בגחלים ששעה לוכח להדליק
בישראל אנחנו מיבאים את הנרגילות ממדינות ערביות שמיצרות אל חלד ויציקות מלאות .
הכל סרטונים וזה חארטה רצחח...
אחי אני ביררתי הכל על הנרגילות האלו הם מיוצרות בקהיר ומייבאים אותם לכל המדינות האלו שאמרת.. בחול מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף על נרגילות שוחטים אותם
די לדבר שטויות חברים... בואו נהיה מדעיים :
Khalil Mamoon הוקמה ב-1891 כמפעל קטן לייצור כלי עישון, מקטרות וטבק באיסמעיליה שבמצרים
בבעלותו של יזם יליד איראן ששמו חליל מאמון שהחל לייבא טבק מזן "תומבאק" למצרים בכמויות מסחריות.
באותם זמנים מנהג עישון הטבק באיזור המזרח התיכון החל להתבסס ולתפוס
מקום של כבוד בין מנהג עישון החשיש שהיה מאוד פופולארי, במיוחד בארצות הערביות כמו ירדן, מצרים, סוריה, לבנון, סעודיה וטורקיה.
המפעל של חליל מאמון החל ביצור של תערובות צמחים שונות ששימשו גם כקטורת.
בין היתר ייצר תערובות טבק שאותן שיווק באיזור דרום מצרים וסודאן.
ייצור הנרגילות במפעל החל בתקופת השלטון העות'מאני במזרח התיכון, כאשר הגיעה הבשורה מהודו ומתימן על מכשיר העישון החדשני שנקרא: "נרקילה" או בתימנית: "מדאעה". מפעלים שונים באיזור קהיר החלו לבדוק תוכניות שונות לייצור נרגילות בעבודת יד.
הנרגילות הראשונות שהגיעו היו בנויות מאגוזי קוקוס ומדלעים. במהרה השמועה על פטנט הנרגילה החלה לתפוס תאוצה, ומפעלו של חליל מאמון החל לייצר גם הוא נרגילות. על פי עדויות, חליל מאמון היה בין היחידים באיזור מצרים וסודאן שתכנן נרגילות בעלות כד עשוי זכוכית או מתכת בצורת אגס. בסוף המאה ה-19, לחליל מאמון היו ארבעה פסיי ייצור: אחד למקטרות, אחד לטבק, אחד תערובות קטורת, ואחד לנרגילות- פס ייצור זה הופעל בעבודת יד מלאה. חליל מאמון התמקם והפך לאימפריית מוצרי עישון באיזור.
בשנת 1912, לקה חליל מאמון במחלה בלתי ידועה, ונפטר. אחיינו, ג'מיל אל מנסור, קיבל לידיו את המפעל המרכזי באסואן על פי צוואתו של חליל מאמון. שני מפעלים אחרים, יותר קטנים שהיו בבעלותו של מאמון, הועברו לשני נכדיו. לפי מה שידוע שני המפעלים הללו שקעו בחובות ופשטו רגל שנתיים לערך לאחר מותו של מאמון. הוחלט לעת עתה להשאיר את השם של המפעל המרכזי באסואן כפי שהיה קודם: "אל-טרי'ח", ובתרגום לעברית: "התמר".
ג'מיל אל מנסור, אחיינו של חליל מאמון- החל לשדרג את צורת הייצור, הביא פועלים מיומנים, קנה מכונות חיתוך מפרס- והעביר את המפעל לאיזור התעשייה בקהיר, שם החל ייצור הנרגילות בצורה הרבה יותר יעילה. העיצוב החדש שקיבלו הנרגילות היה יותר צבעוני, מדוייק, גאומטרי וחד. לאור ההצלחה הרבה של הנרגילות במצרים ובסודאן, הוחלט להתחיל לייצא סחורה לכיוון אירופה. יותר מאוחר החל ייצוא נרגילות גם לארה"ב בצורה נסיונית, ולאחר מכן באופן קבוע.
המפעל הפסיק את ייצור הקטורת, והחליף אותו באריזת שקיי פחם מיוחדים לעישון. ב-1952, לתקופה קצרה, היה ייצוא מצד המפעל לכיוון ירדן. אך הייצוא הופסק לאחר כמה חודשים בגלל אינטרסים פוליטיים. לקראת שנות ה-60 המפעל קיבל זהות חדשה לגמרי, ממפעל קטן באסואן למעצמת עשן משגשגת. לכבוד הזהות החדשה, החליט ג'מיל אל מנסור להחליף את שם המפעל ל: "חליל מאמון" כמחווה לסבו.
בנוסף תוכננו ליינים חדשים ועיצובים מהפכניים לדגמי נרגילות ותיקים. הוקם ליין חדש של נרגילות דאבל פיר, דאבל דקר וכדומה.
כיום קיים בקהיר מפעל ענק באיזור התעשייה הישן, שמייצר נרגילות בלבד. נכון ל-2001, ארצות הייצוא של המפעל הן:
ארה"ב, טורקיה, שווייץ, בלגיה, פורטוגל, חלק מסויים מיוון וצרפת.
קיים עוד מפעל שלא ברור בידי מי הוא מוחזק (ככל הנראה ארגון פשע סיני) שמייצר חיקויים זולים באיכות ירודה של חליל מאמון. ידוע שהזיופים האלו הגיעו עד תאילנד ודרום אמריקה. ב-2007 הגיע מידע על עוד זיוף של חליל מאמון, שמקורו באיזור ערב הסעודית- באיכות טובה שעלולה אפילו לעלות על המקור.
בישראל לצערינו אין ייבוא של נרגילות חליל מאמון. מי שרוצה נרגילה של חליל מאמון צריך להביא אותה מחו"ל, וגם אז יש בעיות של מכס ובירוקרטיה.
קיצור- טוב לחלום... ;)
ד"ק ליאור איזה הרצאה הבאתה אחי...תודה
אם מישהו ישקיע ויביא את הנרגילות האלה הוא ירוויח הרבה מאוד כסף!
אתה טועה כפרה...
הוא יפסיד הרבה מאוד כסף. זה 300 דולר לחתיכה, פלוס מכס, מיסים, פלוס העברה בינלאומית, פלוס דמי שיווק...
אני הייתי מתיאש כבר בשלב הזה. אבל נניח והוא הצליח להביא 2000 חתיכות לחנות בסדר?!
כמה הוא ייקח על כל נרגילה? 1200 ש"ח לפחות? ישראלים קמצנים... לא יקנו אחי. זה עסק שלא יצליח בארץ.
בארה"ב זה מצליח רק בגלל שאנשים מוכנים להשקיע בדברים שהם אוהבים והמצב הכלכלי שם מאפשר את זה.
בארץ לא משתלם להביא חליל מאמון. הולך כאן חזק הסיניות המסריחות.
אמרתי ואמרתי ואמרתי ועכשיו ליאור הביא הוככה כל הכבוד אחי..
לכן אני שוקל לקחת את המידע לחבר לאשכול הסרטונים , לנעץ וכל פעם להרחיב אותו אבל אני עדיין מתלבט
להגיד את האמת- אני אוהב את הנרגילות שמביאים לארץ ממצרים וסוריה. סתם מלכלכים עליהן... אחלה נרגילות.
החליל מאמון של שנות ה-2000 הן לא כמו פעם. האיכות שלהם הייתה כפולה לפי מה שאומרים.
כי אחרי הכל נרגילה זה לא רק סחיבה וכמות עשן... נרגילה יש לה נשמה.. וחליל מאמון התמסחרו בטירוף ככה שכל הקלאסה שלהם נעלמה.
אני חושב שיש לי נרגילת חליל מאמון,היא ענקית!
אני ישים תמונה היום או מחר,היא מאוד מוזרה
יש לה כד מקוקוס אני חושב וגוף מעוצב וחלול שעשוי מעץ.
תעלה.
אם יש לך חליל מאמון מתחת לשנת 81' אתה עשיר חביבי...
היא מאוד ישנה,היה לה ראש ענק-ענק מברזל לא יודע איפה הוא
והצינור היה עשוי מחוטים דקים מאוד....הרסו אותו אז זרקנו אותו
אני יעלה תמונה עוד כמה דק'
הנרגילות הם לדעתי עדיין איכותיות.. וגם הנרגילות שלנו איכותיות
וכן לנרגילה יש נשמה אבל אתה שולט בה
איזה חלום נחמד אבל לי יש שתי סוריות שאני נהנה מהם רצח וחסר לי טבק טוב אבל תמיד אפשר לחלום לאיזה נרגילה כזאתי קיצצר צבואו אולי עוד 20 שנה נדבר על זה עוד פעם ואולי יהיה פהT_T
הנה היא,הגוף עשוי מעץ
והכד כולו מצופה בברזל ובפנים קוקוס אני חושב,יש יציאה לצינור.
אמרו לי שהיא תימנית,אבל אני לא חושב
מה קרה לך? זאת מדעאה אורגינלית יא מסטול. הצינור לא מקורי.
איך היא סוחבת? נראית פצצה אחי
תעביר בה חוטר לפני כן... לך תדע כמה שנים לא עישנו בה מאז שסבא שלך הביא אותה מתימן ;)
חחח מצאתי בפנים חצי ג'וק
הלוואי וידעתי מאיפה היא באה