שאלה: מהו המנהג הנכון יותר להלכה, בענין ברכת "לישב בסוכה", האם יש לברך בעמידה, לפני שיושבים לסעוד בסוכה, או שיש לברך ברכה זו כשיושבים, לאחר שמברכים "המוציא לחם מן הארץ" על הלחם?



תשובה: הנה בלילה ובבוקרו של היום הראשון של חג הסוכות, וכן ביום השבת של סוכות, שמברכים ברכת לישב בסוכה בשעת הקידוש על היין, יש לברך ברכת לישב בסוכה בסוף הקידוש, ואחר כך יושב וטועם מן היין (ובלילה הראשון של החג, מברכים גם כן ברכת שהחיינו לאחר ברכת לישב בסוכה, ואחר כך יושב וטועם מן היין), אולם השאלה הנשאלת היא בימי חג הסוכות שאין בהם קידוש, שאז יש נוהגים לברך לאחר ברכת המוציא, כשהם יושבים, ויש נוהגים לברך בכניסתם לסוכה (לאחר שנטלו ידיהם לסעודה) בעודם עומדים, ולאחר ברכת לישב בסוכה יושבים ומברכים המוציא ואוכלים.


ובאמת שכמו המנהג האחרון שהזכרנו, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד לפני שמתישב לברך המוציא, נהג גם רבינו המהר"ם מרוטנבורג, וכמו שמשמע בבריתא (סוכה מו.), נכנס לישב בסוכה מברך לישב בסוכה. משמע שמברך בעודו עומד, ואחר כך יושב ומברך המוציא. וגם כאשר מברך לפני הישיבה בסוכה, נמצא שהוא מברך לפני עשיית המצווה, כי עיקר המצווה הוא הישיבה בסוכה, ולכן נראה שנכון לברך לפני הישיבה בסוכה ולא לאחר שישב כבר. וכן דעת רבינו הרמב"ם, שיש לברך לפני הישיבה בסוכה ולפני ברכת המוציא לחם מן הארץ. וכתב שכן נהגו רבותינו שבספרד.


אולם יש אומרים שנכון יותר לברך לאחר שישב כבר בסוכה, שאין מצוה בעצם הישיבה בסוכה, אלא מצד מה שהוא מתעכב בסוכה ובא לאכול, ולכן כתבו שנכון יותר לברך לאחר ברכת המוציא.


ומרן השלחן ערוך הביא את שיטת הרמב"ם שיש לברך קודם שיושבים בסוכה, אולם כתב שמנהג העולם לברך לאחר שישבו כבר, ומברכים המוציא ולאחר מכן מברכים לישב בסוכה.


ומרן הרב רבינו עובדיה יוסף שליט"א הביא דברי מרן השלחן עורך, וכתב שעדיף יותר לנהוג לכתחילה כדעת הרמב"ם, לברך לישב בסוכה כשהוא עומד, ולאחר מכן יושב ומברך המוציא על הלחם. ושכן פסק הגאון יעב"ץ בספרו מור וקציעה, והגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי.



ועל כן העיקר שנכון יותר לברך ברכת לישב בסוכה לפני שיושבים לאכלו בסוכה, ואז יושב ומברך המוציא ואוכל. והנוהגים לברך לישב בסוכה לאחר ברכת המוציא כשהם יושבים, יש להם על מה שיסמכו.