שאלה: בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת, והיו תלויים על חבל הכביסה לייבוש, או שהיו בתוך מייבש כביסה לייבוש, האם מותר לקחתם בעצם יום השבת ולהשתמש בהם לצורך השבת?

תשובה: ביארנו כבר, שאסור לטלטל (להזיז) בשבת בגד רטוב מאד, מפני גזירת חכמים שמא יבא לסחוט את אותו הבגד בשבת ויעבור על איסור תורה של סחיטה בשבת. ואיסור זה של טילטול בגד רטוב בשבת, אינו שייך אלא בבגד שהוא רטוב ממש, אבל אם אינו רטוב אלא מעט, וכגון שנרטב רק מקצת ממנו, אין לחוש בזה לשמא יסחוט את הבגד, שכן אין רגילות לסחוט בגד שנרטב רק מעט, ולא גזרו בזה חכמים שמא יסחוט.
וכתב הגאון רבינו המשנה ברורה (סימן שח סעיף קטן סג), בגד שהיה רטוב בבין השמשות, כלומר בשעת כניסת השבת, באופן שהיה בו טופח על מנת להטפיח, דהיינו שהיה רטוב כל כך עד שהנוגע בו נרטבת ידו באופן שאילו יגע שוב בדבר אחר, ירטב גם אותו הדבר, (דהיינו "טופח על מנת להטפיח", שדי בטפיחה, נגיעה, אחת בבגד, בכדי לגרום שבטפיחה נוספת בחפץ אחר, ירטב גם אותו החפץ), אסור לטלטל את אותו הבגד בשבת מפני שהוא מוקצה, שהרי בגד רטוב כל כך אסור לטלטלו בשבת, כפי שביארנו, מפני שחששו שמא יבא לסחטו בשבת, וכל דבר שלא היה ניתן לטלטלו בשעת כניסת השבת, אין לטלטלו במשך כל השבת. ובלשון הגמרא, "מיגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא", כלומר, מתוך שהיה מוקצה בבין השמשות, דהיינו בשעת כניסת השבת, נעשה מוקצה לכל היום.
אולם מרן רבינו הגדול שליט"א (בהליכות עולם ח"ג) העיר על דברי המשנה ברורה ממה שכתב מרן הבית יוסף (סימן שי) בשם הארחות חיים, תמרים שנתן עליהם מים בערב שבת, בכדי שהמים יקבלו את טעם התמרים ויהיה לו משקה לשתותו לאחר מכן, אף על פי שבשעת כניסת השבת אותם התמרים אינם מיועדים למאכל, וכמו כן המים אינם מיועדים עדיין לשתיה, מכל מקום הואיל והוא יודע שלאחר מכן בבוקר יום השבת יקבלו המים את טעם התמרים ויהיו טובים לשתיה, אין עליהם דין מוקצה, ומותר לשתות את המים בבוקרו של יום השבת. ואם כן הוא הדין לענין בגדים שהיו רטובים בכניסת השבת והיה אסור לטלטלם, מכל מקום הואיל וידוע שהבגדים עתידים להתייבש במשך השבת ויהיו טובים ללבישה ולא יהיה שייך בהם חשש איסור סחיטה, מותר לטלטלם ביום השבת אחר שיתייבשו, ואין אנו אומרים שמתוך שהיו הבגדים אסורים בטלטול בבין השמשות, יאסר טלטולם לכל השבת.
ועוד הוסיף מרן הרב שליט"א להקשות על דברי המשנה ברורה, שהרי אפילו בשעה שהבגדים רטובים, אין עליהם דין מוקצה ממש, שהרי מותר לכמה בני אדם לטלטל ביחד בגד שנרטב בשבת, מפני שאז אין לחוש שמא יבאו לסחוט את הבגד, שכל אחד יזכיר לחבירו את האיסור, ואם כן נמצא שגם בערב שבת לא היה הבגד מוקצה ממש. והוסיף על כך הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהרי מבואר בספר מגן אברהם (סימן שה ס"ק יא), שבגדים רטובים נחשבים ראויים ללבישה, ואם כן על אף שאסור לטלטלם מחמת דין צדדי שמא יבא לסחטם, מכל מקום לא שייך לומר שהם מוקצים לכל השבת. ולכן, בגד שהיה רטוב מערב שבת, והיה תלוי על חבלי הכביסה, או שהיה בתוך מייבש הכביסה וכיוצא בזה, מותר ללבשו ולטלטלו בשבת אחרי שיתייבש ויהיה טוב ללבישה.
ולסיכום: בגד שהיה רטוב בשעת כניסת השבת, והתייבש במהלך השבת, והיה ידוע שיתייבש הבגד במהלך השבת, מותר לטלטלו וללבשו בשבת, ולא שייך בזה איסור מוקצה.