הייתי זקוקה לחיבוק שלך כשלא היית פה
שתיתן תשובות לשאלות שלי גם אם תשיב לי "לא"
אני מרגישה סגורה ומופנמת מול כל החיוכים
כאילו כולם חיכו לרגע שאפול אל הקרשים
את כל התהיות אני הרגתי
לא נתתי להן לברוח את כולן השמדתי
כל אחד ידע לאן לפנות
ורק אני נותרתי באותו מקום
אתה נקשרת לי ללב שרפת זה כואב
מדמות אחת אוהבת אתה הפכת לאויב
זה לא באשמתך אני מודעת לכך, באמת
פשוט זה קצת קשה לי הלב שלי מת
אתה הבאת לי תחושה של ביטחון ואמונה
ובמקום אני הרגשתי את הלב בתאונה
בבית חולים אני חיכיתי שאולי הוא יתרפא
עברה שנה שלמה ועדיין הכאב לא מרפה
הגיעו עוד אנשים להעביר לי את הכאב
כולם היו צבועים וגרמו לי לתעב
הם חיו בעולם של שקרים , לא אמיתי
הם חיו בעולם משלהם ולא איתי
לפחות לפני שהלכת היית נותן לי הדרכה
כי הלב שלי הלך לאיבוד ולא יודע את הדרך חזרה
מותר לי לכאוב עכשיו
אני מכורה אל הכאב
כי זה כל מה שנשאר
הירשם כדי להגיב לנושא
. את מלחינה את השירים שלך?
