היום כמו שאתם יודעים הייתה "שבת הגדול" והנה קצת מידע על השבת הזו :
שם שבת הגדול מכונה השבת שלפני פסח. בשבת זו דורש הרב בקהילתו בהלכות הפסח. כן יש הנוהגים לקרוא בשבת זו קטעים מההגדה של פסח. שבת זו ידועה כשבת מיוחדת החל מאמצע ימי הביניים.כבר בכתובת עתיקה מן המאה ה-10 ברמלה מוזכר השם "שבת הגדול". למעשה, ישנה אפשרות שכבר בתקופות קדומות עוד יותר נקראה שבת זו בשם זה. כך, בהבשורה על-פי מתי (יט, לא) נאמר על השבת שלאחר צליבת ישו "והשבת ההוא גדול הוא" (בתרגומו של יצחק סלקינסון). בארמית הסורית כונה השבוע שלפני חג הפסחא הנוצרי "שבתא רבא", שיכול להיות מתורגם ל"השבוע הגדול" או ל"השבת הגדולה". במחזור ויטרי (וכן בעוד ספרים מהספרות דבי רש"י) שמן המאה ה-12 מוזכרת (סימן רנט) התמיהה מדוע נהגו לקרוא לשבת זו "שבת הגדול", שהרי אין שבת זו גדולה מיתר שבתות השנה.
טעמים רבים ניתנו לכך שהשבת שלפני פסח נקראת שבת הגדול:
בספר "שבולי הלקט" (סימן רה) מובא שהרב מאריך לדרוש בשבת זו, ודומה לאנשים כיום ארוך וגדול, כשם שנקרא יום כיפור "צומא רבא" (הצום הגדול).
בטור (אורח חיים, תל) מובא שהשם ניתן בגלל הנס הגדול שהיה לבני ישראל במצרים על פי מסורת חז"ל (בסדר עולם) שי' בניסן של שנת יציאת מצרים היה באותה שנה בשבת ובאותו יום לקחו שה לקרבן פסח לעיני המצרים, אשר השה היה אלוהיהם ולמרות זאת לא אוּנה לבני ישראל כל רע מהמצרים.
האבודרהם הסביר כי בשבת זו קיבלו ישראל את המצווה הראשונה שלהם, ונהיו כקטן הנכנס לגיל בר מצווה ונקרא "גדול".
ר' שלמה קלוגר טען כי שבת זו נקראת כך כדי להדגיש את מעלתה של השבת על פני יום טוב של פסח הקרוב, הנקרא שבת, על פי פרשנות חז"ל לפסוק "ממחרת השבת".
היו שטענו כי השבת נקראת כך על שום שה'גדול' (הרב) דורש בבית הכנסת בהלכות החג.
בשם מהרש"ל הובא שהשבת נקראת על שם ההפטרה שנקראת באותה שבת, שבסיומה מופיע הפסוק "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא... לפני בא יום ה' הגדול והנורא", למרות ששבתות שנקראות על שם הפטרות נקראות לרוב על שם התחלת ההפטרה.
יש שגרסו שכל שבת לפני חג נקראה "שבת הגדול", דהיינו שבת שלפני חג גדול. כך, בסידור עתיק לפי מנהג קורפו נמצא "סדר לשבת הגדול של שבועות".
השערה נוספת שהועלתה קושרת לכך את המנהג לאפות ככרות לחם גדולים לעניים משאריות החמץ שנותר.
יש שהעדיפו את ההסברים בהם הגדול אינו מתייחס לשבת אלא למושא אחר, למשל הרב, מכיוון שהמילה "שבת" לרוב משמשת בלשון נקבה, ואילו "גדול" הוא תואר לזכר. אולם ישנם מקורות בהם מתוארת השבת בלשון זכר, לדוג': "כל שומר שבת מחללו (מלחלל אותו- את השבת)" (ישעיהו נ"ו, ו).
[עריכה]מנהגים בשבת הגדול

המנהג הרווח בשבת זו הוא שרב הקהילה דורש לפני הקהל מהלכות הפסח, לעתים בשילוב דברי אגדה ומוסר. בספר ה"תקנות בישראל" מציין הרב ישראל שציפנסקי כמה קהילות בהן התקיימה חובה של הרב לדרוש דווקא בשבת זו. נטען שההארכה בדרשה זו נובעת מריבוי ההלכות הקשורות לחג הפסח.
כמו כן ישנו מנהג (בקהילות האשכנזים) לקרוא חלק מההגדה של פסח - עד המילים "לכפר על כל עוונותינו"; והביאו האחרונים לכך טעם - שנס יציאת מצרים החל כבר בשבת שלפני היציאה, כמבואר בטור. יש שהסבירו כי הקריאה מהווה הכנה לליל הסדר. משבת זו גם מפסיקים האשכנזים לומר את המזמור "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) שנוהגים לאומרו כל שבתות החורף לאחר מנחה.
אצל הקראים נוהגים לקרוא בשבת הגדול בבית הכנסת בציבור את ההלל הגדול שהוא חיבור הדומה במבנהו ובחלקים גדולים מתוכנו להגדה של פסח לפי מנהג הקראים או ההלל הקטן שנקרא בבית היחיד, אולם במקורו הוא ארוך ממנו.
(דרך אגב חבר שלי היה לו היום בר מצווה איזה כבוד גדול)