שָׁלשׁ רְגָלִים הוא כינוי לשלושה חגים מקראיים, בהם נהוג היה בקרב עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.
שלוש הרגלים נזכרות בספר שמות פרק כג:
(יד) "שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה:
(טו) "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:"
(טז) "וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:"
(יז) "שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה':"
על פי המסורת היהודית:
בפסח, ישראל יצאו ממצרים והפכו להיות עם עצמאי.
בשבועות הם קיבלו את התורה בהר סיני.
סוכות לא חל בתאריך שבו התרחש מאורע היסטורי כלשהו, אלא נחוג כזכר לכל 40 השנה בהן ישבו בני ישראל בסוכות במדבר.
שלושה חגים אלו הם גם חגים חקלאיים:
פסח - חג אביב התבואה, שכן אז היא מתברכת בבישולה.
שבועות - חג הקציר וחג הביכורים, שבו קוצרים את החיטה וקוטפים את הפירות.
סוכות - חג אסיף התבואה אל הבית והגורן מפני הגשמים.
יש המקבילים חגים אלו לשלושת האירועים בחייו של היחיד:
פסח - לידה.
שבועות - בגרות;
סוכות - חתונה.
על פי השנה העברית הקדומה שהייתה מתחילה באביב, פסח מסמל את ההתחלה, תחילת השנה ואביב החיים של האדם (ולכן קוראים בו את שיר השירים), שבועות מסמל את אמצע השנה והחיים (ולכן קוראים בו את מגילת רות), ואילו סוכות את סופה של השנה ואת סוף החיים את הזקנה (ולכן קוראים בו את מגילת קהלת).
פסח וסוכות חלים בליל ט"ו של החודש העברי, כאשר הירח במילואו. לעומת זאת שבועות לא נזכר יום מפורש בחודש העברי והוא היום ה-50 ממוצאי החג הראשון של פסח.