קודם כל, חישבו בצורה אופטימית, יש דברים שנועדו לקרות, ויש דברים שלא..
ומכאן שאם חוויתם פרידה קשה מבן זוג - אל תיכנסו לדיכאון קשה, ואל תגידו שלא שווה לחיות יותר בלעדיו,
עד כמה שזה קשה - אני לא ממליץ לעשות ולהגיד דברים מסוג זה, נסו להמשיך את חיי השגרה, המשיכו לחייך: מה שהיה היה וטוב שהיה, ואם נגמר,
או שאתם סביר להניח לא זוג מתאים, או שבעתיד תיפגשו בדרך הגורל של ייעודכם הניצחי, ותחזרו "לזוגיות המושלמת והאידיאלית שלכם".
עדיין לא עוזר לכם לנסות לחשוב בצורה חיובית?
אתם לא מצליחים להתרכז בשום דבר בחייכם?
עשו דברים שאתם אוהבים, ובמיוחד היו עם אנשים שאוהבים אתכם ומעריכים אתכם, אל תדאגו: "יש הרבה דגים בים"- זה לא היה הדולפין שלכם כנראה..
ואתם תמצאו את שלכם יום אחד, באמונה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש את הנשמה התאומה שלו.
לסיכום- אני מקווה שעניתי לכם לפי מידת הצורך על נושא ההתמודדות עם פרידות: אני ממליץ בחום רב לנסות לא להרוס את חייכם רק בגלל בן אדם אחד, שלא העריך אתכם כפי שאתם - משום ששקיעה בדכאונות היא הדרך הכי גרועה של ההתמודדות, אם מישהו "בורח" לכם ולא נשאר מספיק זמן כדי להעריך אתכם ולהכיר אתכם - אז כנראה שהוא לא ראוי לכם והוא לא אהבתכם הגדולה.
ג'וב.