זה לא קורה לי הרבה, אני לא מסוגל לדעת מאיפה ואיך להתחיל לספר לך את מה שליבי מרגיש.
יש לי הרגשה כמו אסיר במלחמה, אשר אסור לו לספר כל מה שהוא יודע, אחרת יאבד כל מה שעבד בשבילו במשך חייו, ואני... אני אסיר אהבה, ולא מסוגל לספר את מה שליבי מרגיש כלפייך, כדי שלא אהרוס את כל הקשר שבניתי איתך.
הלב שלי עומד בצומת דרכים, שכל אחת מהדרכים מכילה גבול, אז אם אחליט ללכת בדרך הלא נכונה, לא תהיה לי דרך חזרה.
לא תאמיני ותתפלא לדעת, אני כמעט משוגע בגללך, ככל שיכול אדם להיות משוגע, אינני מסוגל לצריחד שתי מחשבות בלי שתעמידי את עצמך ביניהן.
אינני מסוגל לחשוב על שום דבר זולתך.
דמיוני נושא אותי אלייך... אוחז בך, מנשק אותך, מלטף אותך, ליטופים מלאי תשוקה עד מאד משתלטים עליי.
האוויר... מלא במנגינות קולך, נפשי וגופי אינם שלי עוד כדומה, אלא התערבבו במעין אקסטזה מופלאה עם נפשך וגופך.
את מעניקה חיים, את כמו הרוח הגדולה, המתיידדת עם האדם לא רק כדי לחלוק איתו את חייו, אלא גם כדי להוסיף להם.
היכורתי אותך היא הדבר הגדול ביותר בימי ובלילותי, נס שהוא לחלוטין מחוץ לסדר העולם הטבעי.
אבל חבל... חבל שאת כל זה בחיים לא תדעי, אבל שתדעי אושרי המוחלט יהיה אות לאהבתי אותך.
ובכן, זה מכתב שלא נשלח ליעדו...לאהבת חיי.
ג'וב.
הירשם כדי להגיב לנושא
