הנמר.
נמר (שם מדעי: Panthera pardus) הוא מין במשפחת החתוליים בסוג פנתר. הנמר הוא הפנתר הקטן בסוגו. הנמר ניזון בעיקר מיונקים בגודל בינוני, מעופות ומזוחלים. תוחלת חייו היא כ-20 שנה, והוא נפוץ באפריקה ובאסיה. הנמר הזכר גדול מן הנקבה. בעת מרדף אחרי טרפו, יכול הנמר להגיע למהירות של כ-60 קילומטרים לשעה.
לנמר למעלה מ-20 תתי מין. הנמר המצוי ביותר בגני החיות הוא הנמר הפרסי החי באיראן ובמזרח טורקיה.
אנטומיה
גופו של הנמר מכוסה פרווה. הוא מנומר בגבו ומשני צידי גופו. הגב וצידי הגוף בגוון צהוב ועליהם כתמים שחורים טבעתיים רבים, ואילו הבטן והחזה בהירים. גווני פרוותו אלו מסווים את הנמר וקשה לגלותו בעודו מסתתר בסבך הצמחייה. גופו שרירי וזנבו ארוך.
אורך גוף: עד 1.6 מטר
אורך זנב: עד 1 מטר
משקל: 25-80 ק"ג
התנהגות
הנמר שוכן ביערות, בערבות, בהרים ובשטחים סלעיים. הוא מיטיב לטפס על עצים, כושר קפיצתו מרשים למדי, תגובותיו זריזות וריצתו מהירה. הנמר משחר לטרפו לקראת הליל. בעת הציד חונק את טרפו על ידי נשיכתו בצווארו. יש שיאכל מן הטרף במקום הציד ואחר יסתיר את השיירים לארוחה נוספת ויש שיחוש אי ביטחון ויעלה את טרפו למרומי עץ, מפני שיריביו העיקריים, האריה, הצבוע וזאב טלוא אינם מטפסים על עצים. הנמר הינו בעל יצר קטילה חזק ביותר והוא צד בעלי חיים גם כאשר איננו רעב. מפאת היותם בעלי-חיים לא חברותיים, אין הם לומדים האחד מהשני להיזהר מפני רדיפות האדם. הם גם אינם יודעים להיזהר מטורפים אחרים או ממלכודות, ולכן קל יחסית להשמידם.
הנמרים הם בעלי חיים טריטוריאליים (בעלי נחלה) וסוליטאריים (יחידאים). הטריטוריה של הזכר גדולה משל הנקבה ולעתים חופפת בחלקה לטריטוריות של נקבות אחדות ושטחה עשוי להגיע לעשרות קמ"ר. הנמרים מסמנים את תחום מחייתם בשתן, בגללים, בשאגות ועוד. מלבד מפגשים אקראיים נדירים בין פרטים, נוצר קשר קצרצר בן יומיים-שלושה בין הזכר לנקבה וזאת בעונת הרבייה בלבד. בתום פרק זמן זה ואחר ההזדווגות, נפרד הזכר מן הנקבה וזו תטפל לבדה בצאצאים מבלי שהזכר ישתתף בגידולם.
רבייה
נמר אנטולי על עץ
עונת הרבייה של הנמר היא בקיץ. ההריון נמשך כשלושה חודשים, ובסופו ממליטה הנקבה שניים עד שישה גורים במאורת מסתור. הגורים פוקחים עיניהם כעבור שבוע, ובכל אותם ימים נשארת עמם האם. כעבור מספר ימים היא מחדשת את פעילות הציד. הנמרה תקפיד להעביר את הגורים ממקום מסתור אחד למשנהו בתכיפות גבוהה בחודשי חייהם הראשונים וזאת כדי לגונן עליהם מפני אויבים אשר עקבו אחר אמם ועלולים להתנכל אליהם. תקופת ההנקה נמשכת כשלושה חודשים, וזמן מה לאחר מכן, מתלווים הגורים אל האם בעת יציאתה לציד. שיטת הציד וידיעת יכולותיו של הנמר מושגות על ידי לימוד ותפקידה של האם להכשיר את צאצאיה לפעילות זו. בתחילה צופים הנמרים הצעירים באמם, אחר מקבלים ממנה חיה שפצעה בעבורם ותפקידם בפעם הזו מסתכם בהריגתה ולבסוף מורשים הם לרדוף בעצמם אחר הטרף. בגיל 15-20 חודש כבר גדולים הם דיו והנמרים נעזבים על ידי אמם לקראת דרכם החדשה כעצמאיים בשטח. בעונה לאחר מכן, כלומר בגיל שנתיים לערך, כבר יהיו בוגרים מינית ויוכלו גם להקים דור חדש של צאצאים.
סוגי נמרים.
נמר אפריקאי, Panthera pardus pardus
נמר אמור או נמר סיבירי, Panthera pardus orientalis
נמר אנטולי, Panthera pardus tulliana
נמר המדבר או נמר ערבי, Panthera pardus nimr
נמר ברבארי, Panthera pardus panthera
נמר פרסי, Panthera pardus saxicolor
נמר הודי, Panthera pardus fusca
נמר הודו-סין, Panthera pardus delacouri
נמר ג'אווה , Panthera pardus melas
נמר צפון-סין, Panthera pardus japonensis
נמר סיני, Panthera pardus jarvisi (נכחד)
נמר סרי-לנקה, Panthera pardus kotiya
נמר זנזיבר, Panthera pardus adersi (נכחד)
תפוצת הנמר בישראל
בישראל ידועים 3 תת-מינים:
נמר אנטולי
נמר אנטולי הוא מן הנמרים הגדולים בעולם. משקלו מעל 70 ק"ג. ההוא נראה לאחרונה בנחל בצת שבגליל המערבי בשנת 1965 לאחר שפרט זכר מבוגר ניצוד שם. מאז מתגלים מדי כמה שנים סימני חיים כמו עקבות ושיירי טרף בגליל העליון. כנראה מצוי בגולן הסורי ובדרום לבנון. ישנם גם הטוענים כי נתקלו בו בהר חרמון. ניזון בעיקר מטריפת חזירי בר.
נמר סִינַי
נמר סיני, תת-מין במין נמר. היה מצוי בהרי אילת עד לפני עשרות שנים ונעלם מן האזור בשל ציד פרוע שהנהיגו בדואים כדי להשיג את פרוותו. הוא יפה ביותר. צבעו צהוב בהיר מאוד, כמעט לבן. גודלו בינוני יחסית לתתי-מין אחרים של נמרים. ניזון בעיקר מיעלים. עד לפני זמן מה היה מצוי תת-מין זה בדרום חצי האי סיני, אך כפי הנראה הוא נכחד גם משם. אלה היו המקומות היחידים שבהם היה מצוי תת-מין נדיר זה. כנראה שהוא כבר נכחד לגמרי מכדור הארץ.
נמר המדבר
נמר המדבר הוא הנמר הקטן ביותר. משקלו כ-25 ק"ג והוא ירא מפני האדם ובלתי מסוכן לחלוטין. בישראל התפרסם ב-1960 עת נתגלה מחדש במדבר יהודה. בישראל ידועות שתי אוכלוסיות, אוכלוסייה במדבר יהודה שהיא כיום שרידית ולקראת העלמות ואוכלוסייה קטנה אך יציבה של כ-15 פרטים בהר הנגב, במכתש רמון ובמישור עבדת. כיום נשארו בעולם מתת מין זה כ-220 פרטים בלבד
תמונות:
קרדיט לויקיפדיה על המידע.