אבוקדו הוא עץ פרי טרופי ירוק-עד ממשפחת העריים. שמו של האבוקדו בא מהשפה האצטקית, שבה קוראים לו ahuacatl, משמעות המילה היא אשכים, כנראה בגלל הדמיון בצורה והאמונה שהפרי נותן סגולות מיניות. בספרדית לפרי קוראים, aguacate, אך ברוב השפות לפרי קוראים אבוקדו. מוצאו של האבוקדו במקסיקו ומרכז אמריקה, ומשם הפיצו אותו הספרדים, בהתחלה לדרום אמריקה, ומשם, בהמשך לאפריקה וחלקים מאסיה.
גובהו של עץ אבוקדו בר יכול להגיע ל-15 מטר. הזן המתורבת קטן ממנו, ירוק עד, ובעל תפרחת לבנה. צורתו של הפרי כצורת אגס והוא פרי סובטרופי. מטעי אבוקדו נפוצים כיום במרכז אמריקה, דרום אמריקה, דרום ארצות הברית, ספרד, קניה, דרום אפריקה, וישראל.
צמח האבוקדו הוא חד ביתי. הפרחים קטנים ודו מיניים. לאבוקדו אין יכולת האבקה עצמית, שכן החלק נקבי והחלק הזכרי באותו פרח אינם מבשילים באותו זמן. לכן, בדרך כלל במטעי אבוקדו נעשים מאמצים להגביר את סיכויי ההפריה על ידי שימוש בדבורים. קליפתו של פרי האבוקדו היא בשרנית וצבעה ירוק או שחור, עתירת שומן חלבונים וויטמינים B, A ו- C. גלעינו של האבוקדו יחיד וקשה. האבוקדו פורח בדרך כלל באביב והפרי מבשיל בחורף, כל עוד לא קוטפים את הפרי אחוז השומן בו עולה, נהוג לקטוף רק אחרי שהפרי עבר את סף 9 אחוזי שומן.
נהוג לאכול את האבוקדו חי, המאכל המקסיקני גווקמולי, שמקורו אינדיאני, עשוי מפרי האבוקדו. יש אנשים שרגישים לאכילת הפרי.
האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה, לייצור תכשירי שיער (שמפו) וקרמים טבעיים לעור, וזאת משום אחוז השומן הגבוה בפרי.
ישנם שלושה גזעים לחילוק האבוקדו:
- גזע מקסיקני בעל פרי קטן וקליפה דקה.
- גזע גוואטמלי, בעל פרי בינוני וקליפה עבה.
- גזע מערב הודי בעל פרי גדול.
זנים נפוצים בעולם
שם צורה קליפה גדל בישראל *טעם קל לקילוף הערות ארדיט Ardith עגול-אליפטי
כן *** לא
בקון Bacon אליפטי דקה, ירוקה, חלקה
עם ההבשלה הירוק מתכהה מעט
* לא
אדראנול Edranol אגסי
***
טעם עדין כן אטינגר Ettinger אליפטי צר דקה ירוקה חלקה כן ** לא פיתוח ישראלי מהזן פוארטה פוארטה Fuerte אליפטי דקה ירוקה חלקה
עם ההבשלה נשארת ירוקה כן *** כן
גווין Gwen אליפטי מחוספסת ירוקה עבה וגמישה
הצבע הירוק עמום יותר לאחר ההבשלה
***
דומה להאס כן
האס Hass אגסי אליפטי מחוספסת עבה וגמישה
ירוקה-שחורה כאשר הפרי בשל כן *** כן הזן הנפוץ בעולם למב האס Lamb Hass אליפטי כמו האס
***
טעם אגוזי כן פיתוח של האס, מבשיל מאוחר יותר נבאל Nabal עגול
כן ** כן
פינקרטון Pinkerton אגסי ירוקה בעובי בינוני מחוספסת קלות
ירוק כהה לאחר ההבשלה כן *** כן הכלאה של האס ריד Reed עגול ירוקה עבה מחוספסת קלות
עם ההבשלה נשארת ירוקה כן *** כן
ראיין Ryan אגסי
*
זוטאנו Zutano אליפטי ירוקה-צהבהבה דקה ומבריקה
צבע נשאר כאשר הפרי מבשיל
*
טעם עדין לא
* דירוג טעם לפי משרד החקלאות. [עריכה] אבוקדו בישראל
אבוקדו ערך תזונתי ל-100 גרם מים 70 ג' קלוריות 161 קק"ל חלבונים 1.7 ג' פחמימות 6.8 ג' פחמימות זמינות 5 ג' שומן 15.3 ג' שומן רווי %17 שומן חד בלתי רווי %69 שומן רב בלתי רווי %14 כולסטרול 0 מ"ג ויטמין A 65 מק"ג ויטמין B1 0.10 מ"ג ויטמין B2 0.15 מ"ג ויטמין B3 1.6 מ"ג ויטמין C 8 מ"ג ברזל 1.0 מ"ג סידן 11 מ"ג אשלגן 450 מ"ג נתרן 10 מ"ג סיבים תזונתיים 1.8 ג' בישראל מגדלים זנים שונים של אבוקדו בהתאם לסוגי הקרקעות והאקלים באזורים השונים. האבוקדו נחשב כיום בישראל לפרי היצוא השני בחשיבותו אחרי ההדרים. האבוקדו הישראלי זוכה לפופולאריות רבה בשווקי אירופה, ובייחוד בגרמניה ובצרפת.
לאבוקדו מספר זנים, בארץ מגדלים את הזנים:
- אטינגר, זן מקדים גדול בעל קליפה חלקה ומבריקה.
- פוארטה, זן של אמצע העונה, מחוספס יותר אגסי.
- האס, מזני המחצית השנייה של עונת הקטיף, בעל טעם אגוזי. הקליפה מחוספסת מאוד, קשקשית, והפרי הבשל משחיר.
- פינקרטון, זן של אמצע העונה, מחוספס וצבעו ירוק כהה, נפוץ במטעים של עמק הירדן.
- נבאל וריד, זני סוף העונה, עגולים כדוריים וגדולים. הזן ריד מחזיק מעמד על העצים כל הקיץ, ובממשק נכון ניתן לשמור עליו על העץ עד חודש ספטמבר.
עצי האבוקדו הראשונים הובאו לישראל על ידי נזירים ממנזר השתקנים בלטרון, ויש אומרים שבחצר המנזר נמצאים עצי האבוקדו הוותיקים ביותר בישראל. העצים המורכבים הראשונים הובאו בתחילת שנות העשרים וניטעו באדמות ביה"ס החקלאי "מקוה ישראל". בשנים האחרונות שוקדים קברניטי ענף האבוקדו בארץ לשלב בין זנים מקדימים מאד, לבין זנים מאחרים. בארץ נטועים כ-55 אלף דונם אבוקדו, והיבול השנתי הוא בין 60 ל 120 אלף טון.
בוקדו מיון מדעי ממלכה: צומח מערכה: בעלי פרחים מחלקה: דו-פסיגיים סדרה: עראים משפחה: עריים סוג: אבוקדו מין: אבוקדו שם מדעי Persea americana