טוב קודם כל בוא ניתן קרדיטים:
קרדיט ראשון לאתר Gamer
קרדיט שני לי Solex
קרדיט שלישי לחבר שלי Deven
משחקי פעולה:
________________________________________________________________
Crysys-מחבואים
Crysis הוא ללא ספק משחק המחשב היפה ביותר של השנה, עם טכנולוגיה שתחשב כפורצת-דרך גם בעוד הרבה זמן. למרבה המזל, הגרפיקה היא לא הכל. מדובר בכותר פעולה מהנה ומדהים מכל בחינה שהיא, ואחד שאתם פשוט חייבים לעצמכם – אם המחשב שלכם יכול לעמוד בזה.
המקום: אי טרופי עלום שם. אם תתחבאו בשקט בשיחים ותתבוננו במתרחש, תוכלו להבחין בשכיר החרב הקוריאני בסביבת המחייה הטבעית שלו. שימו לב כיצד הוא עושה את צרכיו ליד העץ, או מסייר בשקט ובשלווה ליד הקן שלו - בקתה קוריאנית קטנה ומאובזרת-היטב.
אבל הקוריאני הזה לא לבד. רחש מכיוון השיחים מסיח את דעתו, והוא קופא במקום. הוא מתבונן בחשדנות לכיוון השיחים, שם, מבלי שהוא יודע, שוכן לו אמריקאי חצוף, מצויד בחליפה מיוחדת המאפשרת לו לנוע בהסוואה מוחלטת. ההתקפה עצמה, כשזו תתרחש, תהיה מהירה וללא רחמים. כחמש שניות לאחר שהיא תתחיל, הקוריאני יוטח בעץ הקרוב, והאמריקאי יעלם פעם נוספת בסבך עלים מרשרש.
לרוע מזלו, האמריקאי הולך לגלות במהרה שמקומו בפסגת שרשרת המזון באי אינו מובטח כפי שהוא שיער עד כה. כוח מוזר ומסתורי מסתובב באי, ומחסל קוריאנים ואמריקאים כאחד בזה אחר זה. יעברו מספר שעות עד שנוכל לגלות האם האמריקאי יסתגל ליחסי הכוחות החדשים, או יצטרף לדודו ונמר שן-החרב המיתולוגיים ברשימת המינים שנמחקו מעל פני האדמה.
ארץ טרופית יפה
הורידו את הציוריות בסגנון נשיונל-ג'יאוגרפיק, ותקבלו את Crysis – המשחק החדש של החבר'ה שהביאו לכם את Far Cry. לאורך תהליך הפיתוח שלו, שמו של Crysis נקשר עם טכנולוגיה מהשורה הראשונה, שתגרום לכם לפעור את עיניכם בתדהמה לנוכח התמונות הפוטו-ריאליסטיות שהיא מייצרת, ותגרום למחשב שלכם להעלות עשן מרוב מאמץ. הצימוד הזה, בין Crysis למנוע הגרפי שלו, הוא טעות. אל תבינו אותי לא נכון: Crysis הוא הישג טכנולוגי מרשים מהמעלה הראשונה, וקשה לי להאמין שנראה משהו שמצליח להתקרב לקרסוליו בשנה הקרובה לפחות... אבל ההתמקדות בצד הטכני של המשחק עלולה להסיט את תשומת הלב מהנקודה העיקרית שחשוב לי להעביר: העובדה שמדובר במשחק פעולה פשוט מצוין.
בשביל להבין את הסיבה לכך נצטרך לחזור, לכמה רגעים, ל- Far Cry, אותו משחק פעולה בגוף ראשון שאיתו חברת הפיתוח CryTek פרצה לתודעת הגיימרים הבינלאומית. Far Cry היה משחק שדגל בחופש: הוא הציב את השחקן על אי גדול, נתן לו מטרה כלשהי (בדרך כלל להגיע למקום כלשהו אחר באי), ואז אמר לו 'קדימה, תתפרע'. נראה היה שכל הדרכים היו כשרות, והמשחק ידע להתמודד עם כל נתיב פעולה של השחקן בצורה הגיונית. הרגשת החופש הזו, בשילוב עם הידיעה שלא משנה מה תבחרו לעשות – המשחק יצליח להתמודד עם זה, הייתה מה שהפך את Far Cry לאחד ממשחקי הפעולה הגדולים של 2004.
ובכל זאת, ל-Far Cry היו חסרונות. אחרי כמה מסכים מרשימים למדי, עיצוב השלבים של Far Cry נסגר יותר. ועם המבנה הסגור, התחילו לצוץ חסרונות בזה אחר זה: האינטליגנציה הממוחשבת תפקדה בצורה פחות מרשימה בחללים סגורים, המסכים היו משעממים יותר והעלילה נגלתה במלוא טיפשותה. אל תבינו אותי לא נכון: אני עדיין עומד לחלוטין מאחורי השבחים שחילקתי לו בזמנו, אבל אם אחזור אי-פעם לשחק במשחק, סביר להניח שלא אמשיך מעבר לשלב החמישי שלו.
_______________________________________________
Rising Eagle: משחק הפעולה הישראלי הושלם
זמין כעת לרכישה בארה'ב, בקרוב גם בישראל
משחק הפעולה Rising Eagle: Futuristic Infantry Warfare, שפותח על ידי חברת Invasion Interactive התל-אביבית, הושלם וזמין כעת לרכישה מאתר ההורדות האמריקאי Direct2Drive תמורת 29.95 דולרים.
למרבה האירוניה, שחקנים ישראליים יתקשו לרכוש את הכותר מהחנות האמריקאית, אך מפתחי המשחק מבטיחים כי כבר בקרוב תפתח חנות נוספת באתר הרשמי של המשחק, שתאפשר גם ללקוחות מקומיים ליהנות מ-Rising Eagle. אלו בוודאי ישמחו לדעת שבין 20 שרתי המשחק הזמינים שכבר עלו לאוויר, 2 ממוקמים בישראל, בכדי להבטיח חוויית משחק חלקה ורציפה.
שיהיה בהצלחה ל-Invasion Interactive, מי ייתן ובעתיד נזכה לראות עוד הרבה משחקים ישראליים מככבים בכותרות של אתרי המשחקים הגדולים בארה'ב! לפרטים נוספים אודות Rising Eagle, לחצו כאן לכתבת הבקרוב שלנו.
_______________________________________________
Assassin's Creed :E3 - הדגמת שלב מהמשחק
ירושלים לא נראתה טוב יותר מאשר במשחק בו האינטליגנציה המלאכותית חכמה כמעט כמוכם.
סביר להניח שרובכם שמעתם כבר על המשחק המסתורי Assassin's Creed. אם לא, מדובר במשחק בו עלינו לגלם מתנקש בשם אלטאיר, המסתובב בירושלים של המאה ה-12. המשחק זכה לתשומת לב רבה מאוד מאז נחשף ב-E3 לפני כשנה, במיוחד בגלל האווירה המיוחדת והגרפיקה המדהימה שלו.
את המשחק מפתח הצוות הקנדי של Ubisoft, שלקח על עצמו את העבודה לאחר שסיים לעבוד על משחקי הנסיך הפרסי, והולך להם לא רע בכלל. השנה ב-E3 הצוות כבר הניח לכלי התקשורת לשחק בעצמם במשחק ולהתרשם ממנו.
המשחק מאפשר חופש פעולה ותנועה בירושלים, כשהמטרה היא לבצע משימות עבור הארגון המסתורי אליו אתם שייכים. הדגש הוא על לחימה ועל התגנבות. מסתמן כי לכל פעולה של השחקן תהיה תגובה מציאותית אופן שעוד לא נתקלנו בו בעבר. למשל, אם נלך בקהל בסבלנות ונתמזג בין העוברים ושבים, אף אחד לא יבחין בנו. אולם אם נתחיל למהר, לדחוף אנשים מהדרך או להתנהג באופן חשוד, עלולים להבחין בנו. במקרה כזה נוכל להתחבא בסלים או כדים, להתחפש, או פשוט להידחף לספסל שעליו כבר יושבים על מנת להיטמע בסביבה, למשל.
כיאה לצוות שפיתח את הנסיך הפרסי, מהלכים אקרובטיים יהיו חלק מרכזי מהמשחק ויתרכזו בעיקר בקפיצות בין גגות ותנועות חינניות של רוצח מיומן, הנע כמו צייד המשחר לטרף. עם זאת, מהלכי הדמות יהיו יותר מציאותיים מבעבר ולא יאפשרו לכם לבצע קפיצות כמו במשחקי Tony Hawk, אלא בצורה מאוזנת ושקולה.
בנוגע ללחימה, יעמדו לרשותנו כלים מגוונים כמו קשת, חרבות שונות, פגיונות מוסתרים ונשק בסגנון שוריקן. עלינו רק לזכור שבכל פעם שנהרוג אדם, נצטרך להסתיר את גופתו לפני שנמשיך הלאה, במיוחד אם אנחנו בקרבתו של מקום עמוס (ורוב המקומות הם כאלה). בכל פעם שנחשוף את עצמנו נהפוך ליותר מבוקשים, קצת כמו ב-GTA. על מנת להוריד את רמת הביקוש שלנו, נאלץ לתחמן, להימלט ולהתחבא משומרי העיר, ומההדגמות השונות של המשחק נראה כי הם חכמים מאוד וכל מקום שאליו תוכלו להגיע, גם יוכלו בסופו של דבר.
אולם הדבר הכי מעניין שהתגלה עד כה הוא כמה רמזים לסיפור מסתורי ומורכב שמתחבא מאחורי ההדגמות השונות. על פי הדיווח, כשאלטאיר מת במשחק הוא מתעורר בחדר עתידני, וישנה סברה כי אלטאיר חוזר ממציאות מדומה. במהלך המשחק גם מופיעים סימני מחשב מדי פעם כשננעלים על דמות או במהלך סרטון, ומצביעים על כך שאפשר לצפות בסרטון מזווית אחרת. מה הקשר בין סימנים ורמזים של עולם עתידני לבין ירושלים של המאה ה-12? רק הזמן יגיד.
המשחק צפוי לצאת בנובמבר הקרוב לאקס-בוקס 360, לפלייסטיישן 3 ולמחשב האישי.
_______________________________________________
Pirates of the Caribbean: The Legend of Jack Sparrow
דניס ויטצ'בסיק קנה רטייה, תוכי מדבר והתיישב לכתוב ביקורת על המשחק החדש של 'שודדי הקאריביים'. עכשיו הוא מצטער שלא קנה שתי רטיות, בשביל לא לראות את הזוועה הזאת בכלל
ב-19 בספטמבר השנה נחגוג, כמו תמיד, את יום ה'דבר כמו פיראט' הבינלאומי, אך מסתמן שכל הקיץ הזה יעבור תחת הדגל השחור-לבן עם הגולגלות. 'שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת' שובר שיאי הכנסות, אנשים בכל העולם הכניסו את המלה 'ארררר' ללקסיקון שלהם, ואני די בטוח שגם התוכים המדברים נמכרים עכשיו יותר מאי פעם. גם חברת המשחקים 7 Studios קפצה על ההזדמנות, והביאה לנו את 'Pirates of the Caribbean: The Legend of Jack Sparrow'. הם אפילו שילמו לג'וני דפ בשביל שידובב את ג'ק. נפלא, לא?
פיראטים לא קשורים
למרות השהכותר הנ'ל מגיע לחנויות בו זמנית עם הסרט השני בסדרת 'שודדי הקאריביים', אל לכם לצפות לקשר עלילתי בין השניים. המשחק מתרחש, אם כבר, בתקופה של הסרט הראשון, כשחלק מהמשימות בו חופפות את הסרט, והחלק השני לא קשור לכלום. בבסיס העלילה ניצבים ג'ק ספארו ווויל 'לגולאס' טרנר, אשר עומדים לעבור לעולם הבא בעזרתו הנדיבה של הגרדום. כשהם ניצבים מול קהל לא הכי אוהד, מחליט ג'ק לספר את הגרסה שלו לאירועים שהביאו אותו לכאן.
הסיפור הזה, אותו ג'ק מספר, הוא החלק הטוב ביותר במשחק. מטבעו הלא-הגון, נוהג הפיראט הנודע לסלף ולעוות דברים כמו שרק הוא יודע – הכל בשביל להוציא אותו באור חיובי יותר, אפילו שחלק מהאנשים עליהם הוא מדבר עומדים לידו, ומעירים לו מדי פעם.
עכשיו, אחרי ששמעתם מחמאה אחת על המשחק, הגיע הזמן לתפנית עלילתית מפתיעה: זוכרים את סוף הפסקה הראשונה, כששאלתי אם העובדה שהמשחק הזה הגיע לחנויות היא נפלאה או לא? אז התשובה היא 'לא! ממש לא!', עם איזה 'איכס' אחד או שניים באמצע. מעבר לסיפור, אין לי אף לא דבר טוב אחד להגיד על הזוועה הזאת, אותה נאלצתי לסבול בשביל להזהיר אתכם. דברים רעים, לעומת זאת, יש בשפע.
אררררר!
נתחיל מהדבר הכי חשוב שיכול להיות במשחק: משחקיות. יצא לי לי לראות לא מעט המרות גרועות של משחקי קונסולות למחשב האישי, אך ל-Legend of Jack Sparrow היה את העונג המפוקפק של להיות ההמרה החובבנית ביותר. זה מתחיל מהתפריט, בו לא רק שאין סמן של עכבר, אלא גם אם תשתמשו במקלדת לא תוכלו לנווט – אנטר ורווח לא עובדים. גם אם תבינו עם איזה כפתור נכנסים לתפריט, זה לא ממש ימלא את ליבכם בהרגשה חמימה של הצלחה – יש כאן רק אפשרויות סאונד ושינוי כפתורי השליטה. נו שוין, לפחות עכשיו אפשר להתחיל לשחק.
מהלך המשחק ייחודי בערך כמו חולצה עם כיתוב FOX, ומעניין כמעט כמו שדה חומוס אחרי שרוג'ר ווטרס הופיע בו - פעולה בתלת-מימד עם סביבות אפרוריות וקלאוסטרופוביות, מבט מגוף שלישי וקומבואים שהשתיקה יפה להם. אם תלחצו במהלך המשחק על כפתור האסקייפ ותבדקו באפשרויות, תגלו שאת הרזולוציה אמנם אי אפשר לשנות, אבל את הרטט דווקא אפשר להפעיל ולכבות. רטט של מה, גלאי החובבנות? לא יודע, אבל גם כשביטלתי את הרטט, הגלאי המשיך בשלו.
כפי שכבר אמרתי, זוהי המרה מהקונסולות, ואם עוד לפני המשחק נוצר אצלי הרושם שהמפתחים לא עשו כלום מעבר להתאמת הקוד למחשב האישי, ב-5 הדקות הראשונות כבר הייתי בטוח שזה העניין. 'סובבו את הבקר האנלוגי השמאלי בשביל לפתוח את השער', אמר לי המשחק. חיפשתי אותו, את הבקר הזה. על המקלדת שלי, ובסוף הסתפקתי בלחיצה מעגלית על הכפתורים. וואלה, עזר.
_______________________________________________
ESWC 2005: סיכום האירוע
נבחרת ישראל במשחקי מחשב ווידאו חזרה לאחרונה מפריז, לאחר שהשתתפה באירוע ה-ESWC 2005. כתבת סיכום עם מבט לעתיד.
'למה מה מי הם כבר? אני משחק במשחק הזה מהרגע הראשון שהוא יצא. אני אלוף ישראל! מה הם כבר יכולים לעשות שאני לא?'. אלה היו המילים הראשונות עם נחיתת חברי משלחת ישראל בצרפת, לרגל אליפות ESWC 2005. כל אחד מהם אמר את זה על התחום שהוא מתמחה בו - משחק האסטרטגיה Warcraft 3, משחק המרוצים Gran Turismo 4, משחק הכדורגל Pro Evolution Soccer 4 ומשחק הפעולה Counter Strike.
'זה היה פשוט מדהים! ברגע שאני חוזר הביתה אני לא עוזב את המחשב/קונסולה! הבנתי מה הם עשו, ואני אתחיל להתאמן על זה ברגע שאחזור'. כך סיכמה המשלחת את השתתפותה בתום היום השני לתחרויות, לאחר שכל חברי הנבחרת הודחו, ולא עברו אפילו את שלב הבתים.
ESWC 2005 - אליפות משחקי מחשב ווידאו
בשבוע שעבר, בין התאריכים 5.7-10.7 התקיימה בפריז אליפות העולם במשחקי מחשב ESWC 2005. 800 נציגים מ-56 מדינות, ביחד עם עשרות מיליוני צופים, הפכו את האירוע לעליית מדרגה בתחום הפרו גיימינג העולמי.
המשלחת הישראלית הזו, שהגיעה לאליפות העולם על ידי Gamer, היתה משלחת שונה. לא, לא היו בה שחקנים טובים פחות, גם לא אנשים טובים פחות. הבעיה היתה בתפיסה - נשלח אותם לתחרות, כולם יהיו שמחים, אולי ננצח. גם הפעם המשלחת הישראלית הגיעה במטרה לנצח. אלא שהפעם, לאחר שכולם מילאו את מכסת ההפסדים שלהם, הם גם ניסו ללמוד, וללמוד הרבה. למשל, איך מתנהלות המשלחות האחרות, מה מאפיין אותן, במה שונה סגנון המשחק שלהם משלנו, וכו'.
המשלחת הישראלית הנוכחית היתה הגדולה ביותר עד כה, וכללה 11 שחקנים, בטווח הגילאים שבין 16-24. חמישה מתוכם היוו את קבוצת ה-Counter Strike - קבוצה צעירה בשם Galacticos, שגברה על קבוצות וותיקות ממנה. כמו כן כללה המשלחת את עדן עמירב, שחקן Warcraft 3, שניצח את מתחריו הישראליים בטורנירים משולבים של המשחק בשלוש מסיבות רשת.
תחום הקונסולות קיבל ייצוג עם שלושה שחקנים - אחד ל-Gran Turismo 4, ושניים ב-Pro Evolution 4 (אחד מהם, בשם אסף, הגיע למקום השלישי בתחרויות בארץ ומימן בעצמו את הטיסה ואת שהותו במקום). עוד כללה המשלחת מנהלי קבוצה ומנהלי משלחת. המשותף לכולם הוא התמקצעות של למעלה משלוש שנים במשחק מחשב מסוים, ותחושה עזה של שליחות.
טבילת אש ראשונה למשלחת
כל אחד מחברי המשלחת האמין באמת ובתמים כי הוא יכול להגיע למקומות הגבוהים ביותר, ולחזור הביתה עם עשרות אלפי דולרים במזומן. התמימות הזו ספגה טלטלה עזה, שהבהירה להם כי עלינו ליצור תרבות גיימינג ישראלית. כזו שתקדם את ישראל לכיוון אירופה וארה'ב, ותיהפך להיות גן עדן של שחקני מחשב.
עם ההגעה למלון, התחוור למשלחת גודל האירוע וחשיבותו. כינוי עטור הערצה מהאינטרנט הפך בין רגע לאיש חייכן במכנסיים קצרים. החקנים הטובים ביותר בעולם היו שם, והפגינו חביבות כלפי כל הסובבים. ממש גן עדן לשחקני מחשב.
עם הכרזת שלב ההגרלות, טבלאות ענק החלו להופיע על מסכים, ומאות שחקנים נדחפו כדי לראות איפה הם משובצים ונגד מי. עדן עמירב הוגרל לבית מספר 5 ב-Warcraft 3. זורח מאושר, הוא סיפר שאין שם שחקנים קשים. הוא הולך לעלות בית - וזו היתה עובדה גמורה. פתאום גם התחוור למשלחת שקבוצת ה-Counter Strike לא התאמנה בשבועיים שלפני הנסיעה, ושחקני הקונסולות, שהיו מנותקים מהמתרחש בזירה העולמית, לא יודעים לקראת מה הם הולכים.
מתחם האליפות התברר בעצום בגודלו. נדרשה למשלחת שעה כדי לעבור את כולו. אולם הכניסה כלל 50 מחשבים ו-50 קונסולות משחק. העמדות כולם היו תפוסות, ושחקנים אחרים הביטו במתרחש בהנאה. בסמוך, ניצב מתחם התקשורת, ובו 100 מחשבים לכתבים מכל רחבי העולם, ושולחנות ריקים למי שהביאו עימם מחשבים נישאים. שם גם סידרו המארגנים בימה, עבור ראיונות עם המנצחים ועם השחקנים הטובים ביותר.
אולם הטורנירים המרכזי כלל 300 מחשבים, תחומים בגדר הפרדה סביבם. על הקירות היו מסכי פלזמה גדולים, ולצידם נותני חסות שמכרו ציוד מחשבים. חלקו העליון של האולם הוקדש לצופים וכלל, פרט למאות כסאות, גם מסכים גדולים להקרנת משחקים חשובים. אך עיקר הפעילות התרחשה במתחם השידור. שם הוכנו כ-2500 כסאות לצופים, רמקולים על כל עמוד, ובימות ועליהן מחשבים. כמובן, מקומם של המסכים הענקיים לא נפקד.
_______________________________________________
עתיד משחקי הפעולה: הולכים אל הלא נודע
לא מעט משחקי פעולה הדהימו אותנו עם חידושים מגניבים וביצועים חסרי תקדים. האם יש עתיד אחרי 'האף לייף 2'? אלעד קפלן, מגדת העתידות שלנו, חוקר.
מאז תחילת דרכם, משחקי הפעולה משודכים למנועים גראפים חזקים, מנצלים את מיטב הטכנולוגיה ודוחפים את הרף גבוה יותר ויותר. למעשה, אין ז'אנר שמציג כל כך טוב את ההתקדמות הטכנולוגית של המחשב מאשר סגנון משחקי הפעולה. במהלך השנים, משחקי פעולה רבים הלהיבו אותנו עם רעיונות חדשים וטכנולוגיה מתקדמת, חלקם נראים לנו היום כמובנים מאליהם.
Wolfenstein 3D היה אחד ממשחקי הפעולה הראשונים שהפילו אותנו מהכיסא. עולם תלת ממדי, שנראה אז מציאותי להפליא, לקח אותנו לטירה מרהיבה של נאצים ומבוכים. Doom לא איחר לבוא, וב-1993 הביא איתו מנוע גראפי משופר, משחק מרובה משתתפים מסחרר והמון אלימות. עד היום מעט מאוד משחקים סטו מהדרך ש'דום' סלל. כמו ה'טירה הנאצית' ו'דום', גם Quake פותח על ידי חברת ID, וכאשר יצא בשנת 1996, קישט את עולמנו בפוליגונים תלת ממדיים יפיפיים.
Unreal של 'אפיק' ראוי לאזכור בזכות הרצף החלק שיצר בין אזורים חיצוניים פתוחים לבין מסדרונות צפופים בתוך מבנים. מובן שלא ניתן לשכוח את Half Life המקורי, שהכתיב מחדש את החוקים עם אינטליגנציה מלאכותית מצוינת, משחקיות רצופה מנקודת המבט של הדמות ועלילה מרתקת.
משחקים רבים השפיעו על סגנון הפעולה כפי שהוא נראה היום ומשחקים רבים קידמו אותנו אל עבר העתיד. אך העבר כבר עבר ומה שמעניין אותנו הוא העתיד. האם כבר מימשנו את מלוא הפוטנציאל? חס וחלילה. למשחקי הפעולה יש עוד דרך ארוכה. בואו נעצום לרגע את העיניים ונדמיין מה ניתן לצפות ממשחקי העתיד.
פוטו ריאליזם
בכל פעם שיש קפיצה גראפית בתעשייה, לרוב עם יציאות של משחק פעולה עטור מזומנים כזה או אחר, אנו נדהמים מהאיכות הויזואלית והדמיון שלנו נודד לחלומות הזויים על משחקים פוטו ריאליסטים. פוטו ריאליזם הוא החלום הרטוב של כל חובב גראפיקה. בזמן שעולמות משחק רבים מוכנים להסתפק בעולמות משחק מסוגננים אך פחות מציאותיים, הפוטו ריאליזם עדיין מהווה בעינינו את החזון האולטימטיבי לאומנות הוירטואלית.
כיום הגראפיקה של 'דום 3' נראית לנו כמעט מציאותית. אך מצד שני, גם הגראפיקה של 'דום' המקורי, שנראית לנו כיום כמו מקבץ פיקסלים מגושם, נראתה אז כמעט כמו המציאות. עם זאת, אין ספק שמשחקים מתקדמים בכיוון הנכון: הפנים של הדמויות ב'האף לייף 2' כללו כ-40 שרירים, מה שאיפשר להם להביע את רגשותיהם בצורה ויזואלית כמעט אנושית לחלוטין. גם האיכות הגראפית ותעלולי האור עוצרי הנשימה של מנועים מתקדמים כמו 'אנריל 3', גורמים לעולמות המשחק להראות אמיתיים מאי פעם.
עם זאת, הפוטו ריאליזם נראה בכל זאת רחוק. יש גבול לכמה צורות הנדסיות ניתן ליצור ועד לאיזה פירוט ניתן להגיע על ידי יצירה אנושית. כיום, חברות משחקים אחדות מפתחות מנועים גראפיים שמשמשים את מרבית משחקי הז'אנר, ויש לקוות שהתחרות ביניהן תעשה את שלה. בכל אופן, יש עוד זמן עד שנביט במסך ולא נדע להבדיל בין המוצג עליו לבין המציאות.
_______________________________________________
Knights of the Old Republic 2: The Sith Lords
'אבירי הרפובליקה 2' הוא משחק המשך למשחק התפקידים הטוב ביותר עד היום. יש לו עלילה מעולה שבונה את עצמה במשך 40 שעות, מערכת השפעה נחוצה על חברינו למסע וגם... המון באגים וסוף חתוך.
ג'ורג' לוקאס הוא הדבר הכי גרוע שקרה ל'מלחמת הכוכבים'. בתחילת דרכו, כשעוד היה טהור, לוקאס יצר טרילוגיה קולנועית שעבור דורות רבים היוותה את מרבית ילדותם. להורים שלנו היו את הבוקרים, שודדי הרכבות והמערב הפרוע. להורים שלהם היה את המלך ארתור, אבירי השולחן העגול וימי-הביניים. לנו יש את 'מלחמת הכוכבים'; המיתולוגיה הפיקטיבית שלימדה אותנו על טוב ורע, גיבורים ורשעים, ובעיקר גירתה את דמיוננו.
לצערנו הרב, תאוות הבצע של לוקאס הובילה אותו לצד האפל. הטרילוגיה החדשה שעלייה הוא עובד בשנים האחרונות הורסת, בשיטתיות כמעט זדונית, כל דבר שאהבנו ב'מלחמת הכוכבים'. מסתבר ש'הכוח' אכן יכול להשחית. אך התקווה החדשה של 'מלחמת הכוכבים' לא הגיעה מהקולנוע, אלא דווקא ממשחקי המחשב.
אין ספק, Knights of the Old Republic, משחק התפקידים הנהדר למחשב האישי ולקונסולת האקס בוקס, הוא מוצר 'מלחמת הכוכבים' הטוב ביותר שייצא מאז טרילוגית הסרטים המקורית. עלילה מרתקת, גראפיקה יפה ומשחקיות משופשפת הפכו אותו ליותר ממשחק טוב שמבוסס על 'מלחמת הכוכבים'. הם הפכו אותו, לפני שנתיים, לאחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר אי פעם נקודה.
משחק תפקידים נהדר, שג'ורג' לוקאס הרס
זו לא תעלומה מדוע Knights of the Old Republic יצא משחק נפלא. Bioware, החברה המנוסה שהביאה לנו משחקים בלתי נשכחים כגון 'באלדורז גייט', אחראית להצלחה. ולכן, כששמענו שלא היא תפתח את משחק ההמשך, Knights of the Old Republic 2: The Sith Lords, דאגנו. למזלנו, החברה שתפסה את מקומם לא פחות מנוסה או מכובדת. Obsidian, החברה שמורכבת מפליטיBlack Isle , יותר מראויה לתפקיד.
האם המפתחים ב-Obsidian נשארו נאמנים למשחק הראשון? כן. האם Knights of the Old Republic 2 יצא משחק טוב? כן. האם הוא מתעלה, או בכלל מתקרב לרמת המצוינות של המשחק הראשון? לא. מי אשם בכך? אותו ממזר שעונה לשם לוקאס, או לפחות החברה המפיצה שבראשה הוא עומד: 'לוקאסארטס'.
אחד מהצדדים החזקים של Knights of the Old Republic, אם לא הצד החזק ביותר, היה הסיפור שהתפתח על פי החלטותיו המוסריות של השחקן. אין טעם לספר בקצרה על העלילה של המשחק הראשון מכיוון שהיא מתנהלת בדרך שונה עבור כל שחקן וגם מכיוון ש- Knights of the Old Republic 2 מכוון רק לאלה ששיחקו במשחק הקודם.
כמו קודמו, גם עלילת Knights of the Old Republic 2: The Sith Lords מתרחשת אלפי שנים לפני הסרטים. Knights of the Old Republic 2: The Sith Lords מתחיל חמש שנים לאחר אירועי המשחק הקודם, בהם מלחמת האזרחים של הג'דיי (ג'דיי נגד הסית') השאירה את הגלאקסיה בחתיכות, את מסדר הג'דיי מפורק ואת צבא הרפובליקה על הקרשים.
מסע ברחבי הגלקסיה
בתחילת המשחק, הדמות שיצרנו לפני כן, מוצאת את עצמה מחוסרת הכרה על ספינת ה'אבון הוק' הפצועה, שמרחפת ללא מטרה בשדה אסטרואידים. בניגוד למשחק הקודם, כבר מההתחלה לדמות שלנו יש את היכולת להשתמש ב'כוח'. מסתבר שהדמות שאותה אנחנו משחקים הוא ג'דיי לשעבר, שהושלך ממסדר הג'דיי כיוון שהשתתפה במלחמת ה'מנדלורים', בניגוד לקביעת המסדר שהעדיף לא להתערב בסכסוך.
הדמות שלנו היא למעשה אחד מהג'דיים האחרונים בגלקסיה. כיוון שכך, כוחות סית' מחודשים ומסתוריים צדים אותנו בכל מקום אליו תלך. במהלך המשחק ננסה להבין מדוע מסדר הג'דיי השליך את הדמות שלנו לעזאזל, מאיפה הופיעו כוחות הסית' המחודשים האלה ומה טבעם המשונה.
העלילה ב- Knights of the Old Republic 2: The Sith Lordsמתפתחת לפי הנטייה שלנו לצד האפל או לצד המואר, והיא מתחילה מצוין. במהלך המשחק נמצא את עצמנו במקומות מעניינים. למשל, הכוכב 'דאנטויין', שמכיל את הריסות אקדמיית הג'דיי, 'טילוס' שנמצא בתהליכי שיקום לאחר הרס המלחמה, 'אונדרון' הנמצא במצב פוליטי שביר שמתקרב לרתיחה, 'קוריבן', בית הקברות של הסית' ועוד. כל המקומות האלו מערבים אותנו במצבים שונים, ודורשים מאיתנו החלטות גורליות.
במהלך המסע שלנו ברחבי הגלאקסיה תצטרפנה אלינו הרבה דמויות צבעוניות וכמו במשחק הקודם, אלה תורמות לעלילה רבות. יש את אטון החכמולוג - ההאן-סולו התורן. או קרייה הזקנה, שאינה בדיוק ג'דיי אך גם לא בדיוק סית', ואיתה יש לנו קשר מסתורי. ואפילו כמה דמויות חוזרות כמו זוג הדרואידים T3-M4, ואולי הדמות הכי מצחיקה בהיסטוריית 'מלחמת הכוכבים': HK-47, שמכנה בני אנוש עלובים שכמונו 'שקי בשר'.
_______________________________________________
עשרת גיבורי הפעולה של כל הזמנים
'תכתוב כבר על משחק מלחמת וייטנאם הזה', גוערת בי עינת העורכת בישיבת הצוות השבועית, ואני עושה את עצמי כלא שומע, מנסה לשכוח את המשחק השוכב אצלי בנבכי הדיסק כבר שבועות תמימים (מה, לא סבלתי מספיק?).
'נמאס לי משגרת ה-ביקורת-בקרוב הזאת', אני מתריס בפניה, 'אני רוצה משהו חדש'.
'טוב', היא אומרת, 'תחשוב על משהו לבד'.
'אה...', אמרתי, 'אפשר אולי...'. וכשהבנתי שאין לי רעיונות, זרקתי את העכבר על המנורה כדי להאפיל את החדר, וצללתי החוצה דרך החלון כמו שסם פישר לימד אותי.
בדרך הביתה נתקלתי בפרסומת לעיתון כלשהו, שדירג את כוכבי הקולנוע הגדולים של כל הזמנים. 'דירוגים' חשבתי, 'דירוגים זה טוב, כולם אוהבים דירוגים'. ואם אפשר לדרג כוכבי קולנוע, למה שלא נדרג גם כוכבי משחקי מחשב? וליתר דיוק, למה שלא נדרג את גיבורי הפעולה הגדולים של משחקי המחשב - את הלוחמים המסוקסים הטובחים במאות רשעים כדי להציל את העולם/הבחורה/התחת הפרטי שלהם?
אז הנה זה בא - סקירת עשרת גיבורי הפעולה האהובים עלי בעשר השנים האחרונות (פחות או יותר. אל תתפסו אותי במילה). ללא ספק ישנן דמויות שהחמצתי, ללא ספק ישנן דמויות שדירוגן לא ימצא חן בעיני אנשים מסוימים. אבל קשה להתווכח עם הטענה שדווקא הדמויות האלה הותירו חותם עמוק על עולם משחקי הפעולה כפי שאנו מכירים אותו היום.
10. 47
(מוכר בזכות:Hitman : Codename 47, Hitman 2 : Silent Assasin, Hitman : Contracts, Hitman : Blood Money)
גבוה. קירח. קר רוח. מהונדס גנטית. מכונת הריגה אכזרית חסרת פשרות, ובחור שבאופן כללי לא הייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה. 47 הוא אחד האנטי-גיבורים הגדולים של משחקי הפעולה. רוצח שכיר שלא יהסס לחנוק אדם בעודו מטיל את מימיו לביוב, להטמין פצצה בגופתו של ראש משפחת פשע כדי לחסל את בנו בהלווייתו, או סתם לדפוק כדור בראשו של עובר אורח תמים כדי ללבוש את בגדיו כתחפושת.
הוא רב-אמן בכלי נשק, החל מחוטי פסנתר וכלה ברובי צלפים מתקפלים. הוא אמן תחפושות ומתגנב מעולה, ואת כל תכונותיו אלה הוא מנצל למטרתו האחת והיחידה - ההריגה המושלמת. אמנם במשחקי 'היטמן' תמיד יכולתם לנסות את האופציה הקוסמת כל כך ופשוט לירות בכל מה שזז, אך חווית המשחק טובה פי עשרות מונים כאשר משתמשים ביכולותיו של 47 על מנת לחסל את המטרה, והמטרה בלבד.
9. החייל הפשוט
(סידרת Medal of Honor, סידרת Call of Duty, Vietcong, Brothers in Arms, ועוד מספר עצום של משחקים שלא ננקוב בשמם)
ההיסטוריה זוכרת את הגנרלים, את המנהיגים הפוליטיים, את אלה המושכים בחוטים. אבל כולם יודעים שאת המלחמות מנצחים החיילים. ללא אותו חייל, הפלישה לנורמנדי היתה נכשלת ומסתיימת בטבח המוני של כוחות הברית. ללא אותו חייל, סטאלינגרד היתה נופלת בידי הנאצים תוך שבועות ספורים. וללא אותו חייל, הרייכסטאג בברלין לעולם לא היה נחרב על ידי הרוסים.
שמות החיילים משתנים ממשחק למשחק, כך גם גזרת הלחימה וכלי הנשק. אך ביסודו של דבר החייל הפשוט הוא דמות אוניברסלית. לעיתים הוא נלחם לבדו, לעיתים בקבוצה, אך לעולם תוצאת הקרב נקבעת על פי פעולותיו. תמיד הוא זה שיפוצץ את הטנק הניצב במקום אסטרטגי, תמיד הוא זה שיצלוף במפקד כוחות האויב ממרחק אסטרונומי, תמיד הוא זה המוביל את חבריו לנשק אל הניצחון בקרב.
_______________________________________________
עכשיו לפינת האסטרטגיה:
משחקי מלחמה – כבר לא מה שחשבתם
לקראת צאתו של Theater of War, משחק המלחמה המרשים מבית חברת Battlefront, החליט ירון חיימסון לספר לנו קצת על ז'אנר משחקי המלחמה – המשחקים המושלמים למי שלוקחים את הקרבות שלהם ברצינות.
שוק משחקי המלחמה (Wargaming) הוא שוק נישתי. מבחינה תדמיתית הוא משויך לאנשים בגיל 45-50, שלובשים חלוק משי אדום, מגדלים שפם, מעשנים מקטרת וגרים באחוזות כפריות עם הרבה ספרים וחתול. מי שמכיר את הקהילה הזו יודע שאין שמץ של אמת בקביעה, אבל זו אכן קהילה קטנה ומבודדת – ובהחלט עוף מוזר בתעשיית המשחקים.
כשאנו מדברים על משחקי מלחמה מדובר באותן 'סימולציות' של קרבות, מערכות ומלחמות. לא מדובר בסימולציות טיסה עתירות גרפיקה, משחקי גוף ראשון מרשימים (כמו Medal of honor ו-Call of duty) או משחקי RTS כמו Company of heroes רחמנא ליצלן, אלא במשחקים נטולי גרפיקה כמעט לחלוטין, שמפתחיהם משקיעים חודשים ושנים בדיוק ההיסטורי שלהם. משחק בו יפלו אי-דיוקים היסטוריים (חס וחלילה יימצא טנק ממודל שנבנה ב-44 בקרב שנערך בשנת 41) יישכח כאבן שאין לה הופכין על המדף.
בליבם של רוב המשחקים הללו נמצאות המפות. הכוחות השונים (רגלים, שריון, ארטילריה וכו') מיוצגים ע'י סימנים קטנים, שלרוב אינם מרמזים על מה שהם מייצגים. אלה לרוב משחקי תורות, או תורות סימולטניים, בהם השחקנים מתכננים את צעדיהם והתוכניות מבוצעות במקביל, לפני התכנון של התור הבא.
כפי שניתן לנחש, המשחק דומה יותר לשח-מט מאשר ל-Command and Conquer. קצב המשחק האיטי והצורך בתכנון מפורט בפריסת הכוחות מתאימים מאוד ל-Play by Email. ישנם כלי עזר באינטרנט שמקלים על אריזת התורות באימייל, כך שהמקבל יכול להריץ את התור במקביל לתכנון שלו ולראות 'מה יצא' בזמנו החופשי, ללא צורך להמתין ליריבו בזמן אמת. סגנון המשחק הזה תואם להעדפה של יריב אנושי, שהוא פחות צפוי ויותר מגוון מהמחשב (לחיוב וגם לשלילה).
בשנות ה-80 וה-90 משחקי המלחמה תאמו ליכולות המחשבים. המחשבים היו חלשים יותר והיכולות הגראפיות שלהם היו נמוכות. העובדה שגראפיקה לא נכללה בדרישות התפקיד למשחקי המלחמה הייתה עדנה מסוימת. קלאסיקות כמו The ancient art of war לא הזדקקו לצבע רב על מנת לאפשר רמת משחקיות מרשימה. משחקי מלחמה יצאו תחת כל עץ רענן, ושחזרו קרבות החל מהמצור על עכו, דרך מלחמת האזרחים האמריקאית וכלה במלחמות העולם.
פסגת הטכנולוגיה הייתה אז סדרת Panzer General האלמותית מבית SSI (אותה חברה שיצרה לימים את עולם ה-D&D הממוחשב כפי שאנו מכירים אותו) – הסדרה ששמה את המשושים על המפה. כמתקדמת לתקופתה, הסדרה עשתה שימוש מושכל בקולות נפץ ובאנימציה ברמה של טלפון נוקיה בן 7, בכדי להנפיש את הקרבות בין היחידות וליצור מתח מדומה לקראת ההכרעות. וזה רבותי, בתקופה שבה יצאו Wing commander III, UFO ו-Doom II (רק בשביל קצת פרספקסטיבה).
________________________________________________
חבילות הרחבה זעירות: פשוט אמרו לא!
עומר קציר, מנהל פורום Sims ב-Gamer, יוצא בהצהרה נרגשת לחבריו המשוגעים לעניין – חבילות ההרחבה הזעירות של EA פשוט לא שוות את הכסף, ובכוחכם להשפיע על חברת הפיתוח ולגרום לה לזנוח את הרעיון.
ברשותכם, אפתח בוידוי קצר, פשוט כי למדתי שכאשר אדם מסוים מדבר איתך, אתה לא באמת מקשיב לו אם זה לא מעניין אותך. כאלה אנחנו, פוצים קטנים... על כן אין לי שום ברירה אלא לפתוח בוידוי מזעזע, פוקח עיניים ומעלה תמיהות.
אני עומר... ואני אוהב לשחק ב-Sims.
כן, הבושה. אני יודע. זה תמיד ירדוף אותי לאן שלא אלך. תמיד אסתובב לי ברחוב עם אות הקין. אבל זה בסדר, כי כולנו באותה הסירה. כן, גם אתם, פרו-גיימרים קשוחים שכמותכם. כולנו יודעים שיש לכם עותק מעלה אבק של Sims חבוי אי שם בארון מתחת להרבה מאוד שמיכות ישנות, לצד הדיסקים של בריטני שפעם קניתם בכל דמי הכיס שלכם (או לחילופין, משחק הריקודים האיום ונורא שלה לפלייסטישן). זה בהנחה שעוד לא שרפתם את שניהם באיזה ל'ג בעומר סוער ומלא משקאות חריפים. אל תכחישו, הפצע רק יצרוב יותר.
אם אתם מסובבים את הראש בתמיהה ושואלים את עצמכם: 'שנייה, זו לא אמורה להיות כתבה שקוטלת את המשחק הטיפשי הזה?'. אז זהו, שכאן מגיע הטוויסט המלהיב בעלילה. כשחובב סימס קוטל בעצמו את המשחק, אתם פשוט יודעים שמשהו לא טוב קרה בעולם.
כולנו לקחנו פעם אחת לפחות בחיינו חלק בוויכוח ה'לעזאזל עם אלקטרוניק ארטס, התוספות האלה עולות יותר מידי בהשוואה למה שהן נותנות, בואו נהפוך כולנו לפורעי חוק מגניבים, נוריד את המשחק בדרכים לא חוקיות, ואחר כך נתנקש בחייהם העלובים של המנכ'לים השמנים האלה והסיגרים הקובניות המסריחות שלהם'.
אני אשקר לכם אם לא אומר שהגנתי על המפתחים של המשחק בכל אחד מהוויכוחים האלה. משתי סיבות: אחת, כי אני באמת נהנה לשחק בהן (למרות שלא אכחיש כי ישנן תוספות טובות יותר ופחות), והשנייה - כי זה באמת מהלך מתבקש. בואו נודה בזה, ה-Sims הם מכונת רווחים משומנת שאף אדם שפוי לא היה מוותר על ההזדמנות לחלוב עוד קצת, אם הרווחים היו מגיעים לחשבון הבנק שלו.
האמת היא שרוב האשמה מוטלת בכם, הצרכנים. בראייתם של האנשים העומדים בראש חברות השיווק הגדולות של שוק משחקי הוידאו מאוד פשוטה: אם זה מביא לך כסף - תמשיך. אם זה מביא לך הרבה מאוד כסף - תמשיך עד שלא תוכל יותר לסחוט מהעסק אגורה. ביקוש והיצע. אתם ממשיכים לקנות, הם ממשיכים ליצור. לדוגמא, רוב המשחקים מבוססי הסרטים והמותגים, שמשתמשים בשמם ולא באיכות המשחק כדרך מעולה להרוויח כסף בלי מאמץ.
בהקשר ל-Sims דווקא, אני רוב הזמן בעד הגישה הזו. בד'כ התוספות באמת גורמות לי הנאה, ואם ממשיכים ליצור דברים שיעשו לי כיף, למה לא? אבל כאן בדיוק הנקודה מגיעה. יש גבול המסמן את ערכו ההגיוני של המשחק.EA עברו את הגבול הזה לאחרונה. משמעותית.
למי שמצמץ ולא שמע, או ששהה מחוץ לארץ ולא התעדכן, לסדרת משחקי ה-Sims התווסף לאחרונה קו מוצרים חדש, תוספות ה-'Stuff'. מה הדרך הטובה ביותר לתאר את תוספות מהסוג הזה? פחות דברים ביותר כסף – או ניצול תמימותו של הקונה הפשוט.
חבילות ה-Stuff הן תוספות הנמכרות בקצת יותר מחצי ממחירן של התוספות הרגילות, ומכילות 60 חפצים כל אחת. 60 חפצים!
לא רק זה, אלא גם שהחפצים לא באמת יפים במיוחד.
לא רק זה, אלא גם שלא מדובר בחפצים שימושיים.
לא רק זה, אלא שבגלל שה-Sims הוא משחק המתקיים בזכות קהילת השחקנים שלו, תוכלו למצוא באינטרנט חפצים שווים ושימושיים בהרבה, בלי לשלם עוד שקל אחד.
למה להגיע למצב שבו אתם משלמים כל-כך הרבה כסף על דבר שאפשר לקבל בחינם, ובצורה חוקית לחלוטין? אם אתם מתעקשים לשלם, תוכלו למצוא אתרים שבהם פועלות תוכניות הרבה יותר משתלמות - משהו כמו 20 שקלים על פי 120 חפצים, מגניבים ושימושיים הרבה יותר מאלו שבחבילות ה'רשמיות'.
בשורה התחתונה, איזו סיבה יש לנו, מעריצי סדרת ה-Sims, לתמוך ברעיון הזה? בתקופות השיא, היינו זוכים לחבילת הרחבה גדולה ומשמעותית כל 4-5 חודשים. אם המפתחים לא היו מתמקדים בתוספות צדדיות ומיותרות, ומרכזים כוחות בתוספת אחת גדולה ומשמעותית, היינו נהנים ממוצר טוב יותר בהרבה. לסיכום, פשוט אמרו לא!
_______________________________________________
חשיפה ראשונה: תערוכת Game ON
צוות גיימר ביקר אתמול מאחורי הקלעים של תערוכת המשחקים Game ON, תערוכת הענק שתיפתח לקהל באמצע השבוע הבא. היה כיף.
תערוכות במוזיאונים, בדרך כלל עוסקות בפיסול, ציור, מוצגים ארכיאולוגיים, ושאר דברים שלא מופיעים בדרך כלל באתר Gamer. אבל באמצע השבוע הבא, תיפתח רשמית תערוכה שתעניין מאוד את גולשי אתר זה: תערוכת Game On.
קצת מידע על תערוכת Game On: התערוכה, העוסקת בתרבות של משחקי המחשב והוידאו, תוצג במוזיאון ישראל שליד אוניברסיטת תל אביב, בתוך אוהל ענק שהוקם לצורך האירוע. יוצגו בה 200 עמדות משחק, שיציגו את התרבות, ההיסטוריה והעתיד של משחקי המחשב. התערוכה, שהוקמה על ידי מוזיאון הברביקן היוקרתי של לונדון, משתרעת על 900 מטר רבועים ומוליכה את המבקר בקו ישר דרך 14 אזורי משחק שונים.
מתחילים בנוסטלגיה
חשוב לציין כי בכל 200 עמדות המשחק המוצבות בתערוכת Game ON, אפשר לשחק. בכולן כלומר, חוץ מהמחשב הראשון שהריץ משחק – ה-PDP-1. מדובר במחשב בגודל של חדר ממוצע, שהריץ משחק טניס בשם Tennis for Two. המשחק היה לא יותר משתי נקודות שרצו על המסך, אולם בשנת 1958 בה נוצר, הספיקו שתי נקודות אלו כדי להעניק ל-Tennis for Two את התואר 'משחק המחשב הראשון אי פעם'.
באזור הנוסטלגי הראשון של התערוכה, תוכלו לשחק בשלב המוקדם של עולם המשחקים – מכונות ארקייד אשר הוצבו בבארים ברחבי ארצות הברית. תוכלו לשחק בפונג, הלהיט ההיסטרי של חברת 'אטארי', ששם אותה עד היום על המפה. תוכלו לחסל חלליות ב'ספייס אינווידרס', הלהיט היפני שהציב את יפן בחזית מפתחי המשחקים. תוכלו גם לפוצץ אסטרואידים במשחק האסטרואידס הקלאסי, ולהגן על בסיסכם ב'דפנדר'. עבור השחקנים הוותיקים יותר שגדלו על משחקי מכונות הוידאו, צפוי אזור זה לעורר זכרונות מרגשים במיוחד.
מעניין לציין שמשחקים רבים באזור זה, כגון פונג, ספייס אינווידרס ואחרים, ישוחקו במקום בעזרת מקרנים, אשר יקרינו את המשחקים בענק על גג האוהל. מסתבר שאין כמו לשחק בפונג על קיר ענק.
המשחקים מגיעים הביתה
האזור השני של תערוכת Game On, יאפשר לשחקנים לשחק בכל אחד מהמחשבים וקונסולות המשחק הביתיות שנוצרו אי פעם. ממחשב ה-ZX 80 של חברת סינקלייר, אשר מריץ משחק בשם 3D Monster Maze, דרך הקומודור 64 ו'אולימפיאדת הקיץ' המצליחה שלו, ועד האמיגה והאפל, שמציגים באירוע משחקים כ'קרטקה' ורובין הוד'. בהכל כמובן, אפשר לשחק.
חלק מעניין במיוחד באזור זה הוא אזור הקונסולות, שמאפשר לשחקנים לנסות את קונסולת המשחק הביתית הראשונה, המאגנווקס, שמצוידת בשלטים מוזרים במיוחד. חברת סגה מיוצגת בכבוד עם ה'מאסטר סיסטם' שלה, שמציג להיטים כגון 'פאנטזי סטאר' ו'וואנדר בוי'. עוד באזור 'סגה' ניתן למצוא את קונסולת ה'מגה דרייב' ולהיט הענק שלה, 'סוניק הקיפוד', את ה'סאטורן' עם משחק המכות המצליח שלה, 'סטריט פייטר 3', ואת ה'דרימקאסט', קונסולה נהדרת עם משחק המכות הקלאסי 'סול קאליבור'.
כל קונסולה אחרת שאת שמה תוכלו רק לזרוק, מופיעה במקום, עם משחק הדגל שלה. חברת 'אטארי' מזכירה נשכחות עם קונסולת האטארי המצליחה שלה, והקונסולות החדשות המוצלחות פחות, ה'לינקס' הניידת וה-Jaguar, שמריץ גרסאות חביבות של Doom ו-Alien vs Predator.
לא נשכח את חברת נינטנדו, עם להיט העבר הנייד – הגיימווטש, הגיימבוי החדש יותר, הנינטנדו, הסופר נינטנדו וכמובן, הגיימקיוב. חברת סוני עם הפלייסטיישן 1 ו-2 מככבת אף היא, וגם חברת מיקרוסופט לא נשכחה עם האקס בוקס והדוגמניות המרעננות של משחק המכות Dead or Alive 3. אבל אזורי הנוסטלגיה והקונסולות הביתיות עליהם סיפרנו לכם עד כה, הם רק תחילת הסיפור...
_______________________________________________
עכשיו למשחקי תפקידים:
Neverwinter Nights 2
מעטים הם משחקי התפקידים שמצליחים להעביר את חווית משחקי המבוכים-ודרקונים אל המחשב האישי. Neverwinter Nights היה אחד כזה, ועכשיו יוצא לו משחק המשך, שצפוי להיות טוב אף יותר.
בשנת 2002 החברה הקנדית BioWare יצאה לשוק עם אחד ממשחקי התפקידים המצליחים ביותר בכל הזמנים Neverwinter Nights, שסחף אחריו אין ספור פרסים. עתה, עבר פרויקט התכנות של הכותר Neverwinter Nights 2 לחברה הבנויה מפליטי Black Isle (אותה בוודאי אתם מכירים דרך Fallout), Obsidian שמה (אותה הכרנו דרך Knights of The Old Republic 2). הבסיס נשאר אותו הבסיס, אך בכל זאת, מבטיחה Obsidian חוויה מרתקת.
Neverwinter Nights 2, כמו קודמו, יהיה מיועד לבעלי המחשב האישי ויביא לידי השחקנים שלוש אופציות מרכזיות לאחר התקנת המשחק. אפשרות השחקן ליחיד, בו אנחנו נוכל להתקדם בעלילה הקבועה מראש. אפשרות המולטי-פלייר המחולקת לאפשרות משחק כשחקן, ואפשרות שליטה בנעשה כשליט מבוך (Dungeon Master). אנו נוכל לבנות עולמות גדולים, ליצור תרבויות ולשחק כגיבורים. זהו האופי של Neverwinter Nights.
משחק תפקידים סוחף, שניתן לשינוי
בעזרת ה-Toolset שיגיע כחלק בלתי נפרד מן המשחק, נוכל לפתוח את קופסת הדמיון ולהפיח חיים ברעיונות שלנו. בעזרת ידע בסיסי בתכנות יוכלו השחקנים לגרום למשחק לבצע פעולות מסובכות יותר, להכניס קצת יותר צבע לפעולות הנעשות בהרפתקה ולהכניס קצת יותר ריגוש למסע. עוד מאז המשחק הראשון בסדרה, ניתן לומר שאפשר לעשות דברים נפלאים עם ערכת הבנייה המצורפת למשחק. שרתי המשחק נבנו על ידי קבוצות שחקנים גדולות שעמלו כדי להעניק לשחקנים חווית משחק אחרת, והצליחו בכך בצורה בלתי שאף אחד לא יכול היה לתאר.
בעוד שהמתכנתים והתסריטאים עמלים מחוץ למשחק, ובונים אזורים חדשים ודמויות ללא שחקן חשות בעזרת ערכת הכלים, יעבדו קבוצת שליטי מבוך כדי להעניק תמיכה לשחקנים. בנוסף לתמיכה, שליטי המבוך יכולים ליצור אירועים אקראיים כדי לשעשע את השחקנים ובכלל, לעזור להעביר חווית משחק בסגנון הישן של מבוכים ודרקונים דרך המחשב. למרות שניתן לומר שחווית המשחק בסגנון מבוכים ודרקונים דרך המחשב היא קרובה לבלתי אפשרי, Neverwinter Nights הראשון הצליח, והשני עתיד להצליח, ובגדול.
בעוד ש-Neverwinter Nights עבד על מנוע ה-Aurora, שהעניק לשחקנים נוחות והעניק לאלה שהקדישו את זמנם לבניית עולמות גמישות ואפשרות ליצירתיות, Neverwinter Nights 2 ישתמש במונע דומה, אבל שונה. המנוע הידוע בשם העכשווי Electron הוא מנוע מבוסס על ה-Aurora, שהלך כמה צעדים קדימה, כדי להתאים את עצמו לקדמה. כאן מגיעה בשורה רעה לבוני העולמות שנקשרו אל היצירות שלהם, לטענתם של המתכנתים, יהיה זה בלתי אפשרי להמיר את העולמות מן המשחק הקודם למשחק החדש, בגלל השינויים במנוע.
לצאת להרפתקות בהתאם לגזע שלנו
למרות זאת, הבשורה הטובה היא שניתן יהיה להמיר חלקים מן היצירות, בכך שנוכל להעתיק את התוכן שלהן, ולהכניס אותו לתוך סביבה המעוצבת בצורה נאה יותר. למרות שהובטח בתחילת הדרך ש-Neverwinter Nights 2 יהיה משחק שיתמוך בעולם ללא טלאים (כלומר, ללא מסכי טעינה), עתה הכריזו Obsidian כי המשחק בכל זאת יזכיר בנושא הזה את קודמו, וכך ייצור מצב בו אנו נאלץ למרות הכול לטעון כל אזור אלו נרצה להגיע.
בכוונתם של המתכנתים להוסיף למשחק מערכת הפועלת בדומה למשחקי פעולה, כך שבמידה ויצור נורה על ידי כדור אש, הוא ימצא את עצמו נהדף לאחור, או אפילו מתפרק לחלקים בפיצוץ. למרות שדבר זה מתאים למשחקי פעולה בעיקר, החליטו לנסות להוסיף את הנוסחה הזו, גם אם דבר זה ישמש כ-'Eye Candy' ולא יותר מזה. בנוסף לכך, בעוד שבמשחק הראשון רבים רצו לבצע פעולות כגון קפיצה, טיסה, טיפוס או שחייה, לפי הרשמים הנוכחיים, גם ב-Neverwinter Nights 2 לא נוכל לבצע פעולות אלה, מסיבות טכניות ובעיות ממשק, שיהפכו את המשחק למסובך יותר.
בהרפתקה שמכינים לנו ב-Obsidian, אנו נתחיל כהרפתקן מתחיל בדרגה 1. לפי התכנונים המקדימים, מרמזים המפתחים שההרפתקה תשתנה לפי הגזע, המקצוע ונטייתה של הדמות. לכן, אם נבחר לשחק כאלף לוחם המשתייך לנטייה 'Chaotic Good' ההרפתקה לא תתממש אילו הינו בוחרים להיות גמד כוהן המשתייך לנטייה 'Lawful Evil'.
_______________________________________________
צה'ל נגד משחקי התפקידים
לאחרונה פורסם כי צה'ל רואה בשחקני-תפקידים אנשים בעלי 'אופי חלש', ש'מנותקים מהמציאות'. יוסי גורביץ, שחקן ותיק, מגיב בזעם.
שחקני תפקידים חשדו מזה שנים שצה'ל עורך אחריהם מעקב, ושהצהרה על כך שאדם הוא שחקן תפקידים תפגע בשיבוצו הצבאי. היום (שני) ניתנה לכך גושפנקה רשמית: גורם צבאי אמר לאתר ynet כי, לדבריו, 'אצל האנשים האלה עשויה להיות תופעה של השפעה מגורם חיצוני, ניתוק מהמציאות, ואופי חלש'. האמנם?
מהם משחקי תפקידים?
משחקי תפקידים הם כל מצב בו אדם אחד משחק תפקיד שאיננו שלו. שחקן בתיאטרון משחק תפקיד, ומעניין לדעת אם בצה'ל סבורים שגם הם 'בעלי אופי חלש' או 'מנותקים מהמציאות'.
משחקי תפקידים, בשימוש הרווח של המונח, הם משחקים המתארים מצבים דמיוניים, בעולם ששונה מהעולם המציאותי. למשחקים הללו, שתחילתם במשחק 'מבוכים ודרקונים' שיצא לאור כבר בשנת 1974, יש מיליוני חובבים נלהבים ברחבי העולם, ועשרות אלפי שחקנים בארץ.
ישנו מגוון עצום של משחקי תפקידים. המוכר שבהם הוא, עדיין, 'מבוכים ודרקונים', העוסק בפנטזיה אפית. אך ישנם משחקים העוסקים במערב הפרוע, בתקופת הפיראטים, באימה מודרנית, בתיאוריות קונספירציה, בחייהם של ערפדים מיוסרים או זאבי-אדם זועמים, ואף בכוחות קוסמיים. משחק תפקידים אחד אף עוסק, בזהירות ובעדינות, בשואה.
משחקי תפקידים מתנהלים בדרך כלל בחדר, סביב שולחן. אחד השחקנים לוקח על עצמו את תפקיד המנחה, ויוצר עבור שאר השחקנים את עולם המשחק. השחקנים יוצרים, על פי הנחיות המנחה, דמויות: בעולם המבוכים והדרקונים אלה עשויים להיות מכשפים ואבירים. בעולם אחר, מודרני יותר, הם יכולים להיות סוכנים פדרליים או אנשי מוסד. המשחק מתנהל כאשר המנחה מציב אתגרים בפני השחקנים, המגיבים עליהם ומנסים לשחק במדויק ככל האפשר את התפקיד שלקחו על עצמם. עימותים - האם הצלחת להתגנב מאחורי השומר, האם הכדור שלך פגע במטרה - מוכרעים על פי חוקים מוסכמים מראש, ובדרך כלל תוך שימוש במחוללי תוצאות רנדומליות, כגון קוביות או קלפים.
מהם משחקי תפקידים חיים?
משחקי תפקידים חיים הם משחקים המתרחשים בשטח פתוח, כאשר השחקנים מתחפשים לדמויות שהם מגלמים, ואף נושאים 'כלי נשק' מאולתרים, עשויים בדרך כלל מספוג. המשחקים החיים מיועדים לאנשים הרוצים משחק פעלתני יותר, תחפושות, או סתם קרב חרבות ספוג לא מזיק.
האם משחקי תפקידים מזיקים?
השאלה של הסכנה שבמשחקי התפקידים איננה חדשה. היא התעוררה בארצות הברית כבר בשנות השבעים, לאחר התאבדותו של שחקן תפקידים. שורה של מחקרים אקדמיים קבעה, פעם אחר פעם, שמשחקי התפקידים אינם מסוכנים בפני עצמם. אנשים גבוליים, הנמצאים על סף פגיעה בעצמם או באחרים, עשויים למצוא במשחקי התפקידים זרז - כמו בכל דבר אחר. המחקרים הפריכו, באותה הזדמנות, את המיתוס האהוב על שחקני תפקידים, על פיו שחקני תפקידים אינטיליגנטים יותר מן הממוצע.
יש יסוד לטענה שמשחקי תפקידים מועילים: הם מעודדים קריאה, הם מעודדים התעניינות בתחומים שנזנחו על ידי הציבור הרחב - היסטוריה, למשל, אבל גם דתות ומיתולוגיה.
תגובת העמותה לקידום משחקי תפקידים
העמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל מסרה לחדשות נענע את התגובה הבאה: 'משחקי התפקידים מוכרים בארה'ב ואירופה כתחביב המפתח מחשבה, דמיון ומקוריות. דווקא תפיסת המציאות היציבה של השחקנים נותנת להם את הבטחון לצאת ולבחון תפישות אחרות, והמשחק מעודד הן עבודת צוות והן חשיבה עצמאית.
צרות האופקים של צה'ל מכעיסה במיוחד היות וכישורים אלו הינם הכרחיים לתפקידים רבים בצבא, ואף משמשים בקריטריונים לסינון מועמדים לקצונה. העמותה לקידום משחקי תפקידים מעוניינת להביע תמיהה על החלטת צה'ל להמשיך לאכוף מדיניות עליה העיד גורם צבאי מוסמך כי 'גם לנו זה נשמע מוזר' אך ורק משום ש'אלה חוקים' ומביעה תקווה שהצבא יבחר לבחון את הנושא מחדש ולרענן את נהליו המיושנים. יצוין כי יו'ר העמותה הינו קצין במילואים בדרגת רב סרן, וכי כמה מחברי העמותה גם הם קצינים'.
מדובר צה'ל נמסר כי גורמים צבאיים מוסרים כי הנושאים והטענות שהועלו בכתבה אינם מוכרים להם.
גילוי נאות: יוסי גורביץ היה ממייסדי העמותה לקידום משחקי תפקידים ומזכירה הראשון.
_______________________________________________
שיר של אש ושל קרח
כשצוות 'גיימר' לא משחק במחשב או בקונסולות, הוא משחק ב... משחקי לוח. אחד הטובים שבמשחקים אלו, הוא 'משחק המלכים', המבוסס על סדרת הספרים המצליחה.
בחודשים האחרונים יצא לי לבדוק לא מעט משחקי לוח, אבל רק אחד חזר לשגרת המשחקים הקבועה שלנו בימי שבת – A game of thrones. בעוד סדרת כתבות משחקי הלוח שלנו בדרך כלל מסקרת מספר משחקים בו זמנית, המסקנה המתבקשת היא ברורה – A game of thrones, בתור אחד ממשחקי הלוח הטובים ביותר בזמן האחרון (ואשר נחשב לבין העשרה הטובים בעולם כרגע, לפי האתר המקובל boardgamegeek), זכאי לכתבה בפני עצמו.
המשחק מתבסס על סדרת ספרי הפנטזיה הנהדרת של ג'ורג מרטין, 'שיר של אש ושל קרח', אשר גם תורגמה לעברית. סדרת הספרים ידועה באופי האכזרי והדכאוני שלה, והנטייה של מר מרטין לבנות דמויות מרתקות ומפורטות להפליא ואז להרוג אותם. הסדרה כתובה בסגנון פנטסטי-היסטורי, וכולל המון קריצות ומחוות לטולקין ומלחמת הורדים אשר פרצה בבריטניה במאה ה-11. אין צורך לקרוא את הספרים על מנת לשחק את המשחק, אבל אוהבי הסדרה בהחלט יעריכו את הדרך שבה העולם העשיר תורגם למדיום החדש.
משחק לוח ללא קוביות
המשחק עצמו הוא משחק מלחמה סבוך למדי (אם כי פחות ממשחקי לחימה כגון Axis and Allies), ומזכיר גרסה מעניינת ומורכבת יותר של משחקי הלוח 'ריסק' ן'דיפלומסי'. זהו אינו משחק המיועד לשחקנים מתחילים, ולוקח בערך כחצי שעה להסביר היטב את החוקים, אבל חובבי אסטרטגיה ואתגרים יעריכו את המוצר הסופי.
המשחק מיועד לחמישה שחקנים, וכל שחקן לוקח פיקוד על אחד מחמשת בתי האצולה הגדולים בעולם – לניסטר, בית אצולה עשיר וחמקמק, גרייג'וי הפיראטים האכזריים, בארתאון בעלי הטענה החזקה ביותר לכתר המלך, טיירל האקזוטיים והנהנתיים וסטארק, בית אצולה הדוגל בכבוד ויושר. כל הבתים משחקים באותה הדרך אבל מתחילים בעמדות קבועות בעלות יתרונות וחסרונות המשפיעים על הטקטיקה ההתחלתית של השחקן. המטרה היא לכבוש כשבע טריטוריות בעלות ערים או טירות.
יותר שכל, פחות מזל
ישנן שתי תפיסות למשחקי לוח – התפיסה המעודדת מזל, כגון זריקת קוביות, כמו Risk או Settlers of Catan, לעומת משחקים המעודדים עולם וחוקים קבועים, כמו שח. מזל אומנם מעודד משחקיות חוזרת והפתעות, אבל לעיתים קרובות הוא גם מסוגל לשבש את המשחק – אני תמיד העדפתי לנצח את השחקן מולי (או להפסיד לו) בגלל ששיחקתי טוב יותר, לא בגלל הטלת קוביה מוצלחת.
A game of thrones לוקח את הגישה השנייה, זו שמעודדת משחק איכותי יותר על חשבון המזל. המפה וכך גם מקומות ההתחלה קבועים. עם זאת, יש המון משחקיות חוזרת, אבל לפחות פעם אחת ולתמיד תוכלו לדעת שניצחו אתכם לא בגלל זריקת קוביה.
שיטת המשחק מעניינת מאוד. שחקנים מתכננים מראש את מהלכיהם על ידי הנחת קלפי פקודות (הפוך, כמובן, שהאחרים לא יראו) על הטריטוריות שלכם. הפקודות יורו לחיילים שלכם להתקיף, להגן, לסייע, לגייס מיסים או לבצע פלישה טקטית מהירה אשר יכולה אולי לבטל את פקודת היריב.
לאחר שכל השחקנים ממקמים את הפקודות שלהם, הפקודות נחשפות, ואז מתבצעות לפי סדר מסוים. הרעיון חדשני, ודורש מהשחקנים – בדומה למג'יק – לדעת גם לתכנן מראש וגם לאלתר במהלך התור ולהגיב לפעולות השחקנים האחרות.
משחק של בגידות
המשחק, כמו העולם הפנטסטי של ווסטרוס, הוא מאוד אגרסיבי ואלים. המשחק גם מעודד בריתות, כאשר שחקנים יכולים לסייע אחד לשני במהלך קרבות מסוימים – אבל רק אחד יכול לנצח, וסופה של כל ברית במלחמה. המשחק, כמו הספר, תמיד משתנה ונע כאשר החברים שלכם יגלו את האופי האמיתי שלהם ויתקעו לכם סכין בגב. זה בסדר. הסכין שלכם כבר בהכנה.
רעיון כיפי נוסף במשחק הוא עמדות הכוח במשחק. במהלך המשחק השחקנים יתמודדו על עמדות כוח גבוהות בתוך הממלכה, אשר יחזק את מעמדם כמלכים. הבית החזק ביותר בפרלמנט המלך מחזיק בעורב, אשר מאפשר לשחקן להשתמש ביותר פקודות מיוחדות (גרסאות חזקות יותר של הפקודות הרגילות) ואף להחליף פקודה אחת באת חשיפת כל הפקודות, כוח טקטי מדהים. הבית החזק ביותר בעיני תושבי הממלכה מחזיק בחרב, אשר נותנת בונוס משמעותי בקרב, ואילו המחזיק הנוכחי בכתר זוכה לשחק קודם וגם בכוח פוליטי שימושי.
על ידי השקעה נבונה וחשיבה קדימה ניתן לשנות את כל האיזון הפנימי במשחק, וכל אחד מהמעמדות הגבוהים מסוגל להעניק לשחקן יתרון מוחץ.
אחד ממשחקי הלוח הטובים ביותר
מדובר במשחק מאוד מעניין, המיועד במיוחד לקבוצת חברים הדוקה ומעט מנוסה במשחקי לוח. ניתן לשחק במשחק בין 3 ל-5 איש, אם כי מומלץ לשחק בו אך ורק בהרכב מלא. זהו אולי לא משחק חברה שניתן לזרוק מהמחסן בכל פעם שמגיעים כמה אנשים (בעיקר בגלל הזמן שלוקח להסביר את החוקים כראוי), אבל הוא בהחלט אחד ממשחקי הלוח הכי טובים שניתן למצוא היום.
איכות ההפקה מדהימה עם עשרות כלים עשויים מעץ מלא והדפסה איכותית מאוד לכל הקלפים, המפות והחלקים. האריזה מצוינת, והמשחק מאוד מאוזן. המשחק מכר כל כך הרבה עותקים שחבילת הרחבה כבר מתוכננת. איזה כיף.
_______________________________________________
עכשיו למשחקי סיומלטורים:
Gran Turismo 4
העובדים בחברת Polyphony לא יצאו הביתה כבר חודשים, בניסיון לסיים את משחק המרוצים החדש בסדרה הסופר-פופולרית Gran Turismo. שווה לחכות.
אומרים שמי שלא ראה אף פעם את משרדיה של חברת Polyphony Digital לא ראה מקום מגניב בחייו. כמה תמונות משם בהחלט מספיקות על מנת לשבור את הסטיגמה הרווחת בישראל, הרואה בכל היפנים יצורים ממושקפים ומחוצ'קנים הנוהרים כולם באותה הדקה בדיוק למשרדם המרובע והמסודר, עושים את עבודתם לפי הספר, ונוהרים יחדיו כולם באותה השעה חזרה הביתה אם לא התאבדו בטעות במהלך היום. ב-Polyphony, הדברים נראים קצת אחרת.
המשרד כולו הוא למעשה מעין מגרש חנייה עצום אשר נבנה ממש בתוך אחד מגורדי השחקים של טוקיו. בתוך המגרש הוקם לו קומפלקס המבטיח שלעובדי החברה לא תהיה לעולם סיבה הגיונית לצאת החוצה. בין השאר הוקמו בין מפלסי החניון תאי שינה מרווחים, מקלחות, חדרי בידור ורגיעה, חדרי דיונים, חדרים שקטים במיוחד המיועדים למדיטציה יומית, וכמובן – אולמות העבודה, העמוסים בדי קונסולות פלייסטיישן 2 על מנת לשגר להק שלם של טילי שיוט אל עבר עיראק, ומאות מודלים - חלקם בגודל טבעי - של מכוניות המרוץ המדהימות ביותר בעולם.
למי שעדיין לא קישר בין הדברים, Polyphony Digital היא החברה העומדת מאחורי סדרת משחקי המרוצים הריאליסטית והסופר-מצליחה Gran Turismo, ויש סיבה טיבה מאוד להשקעה האדירה בסידורי העבודה שלה. העובדים של Polyphony, אתם מבינים, כבר הרבה מאוד זמן לא ראו את הבית. הם נעולים במשרדיהם כבר חודשים רבים, עובדים עד אפיסת כוחות מוחלטת, ואז הולכים לנוח לכמה שעות בחדריהם וחוזרים שוב לעבודה – הכל על מנת לסיים מוקדם ככל האפשר את העבודה על הכותר הבא בסדרת הלהיט שלהם, Gran Turismo 4.
בחודש האחרון הפכו משרדיה של Polyphony למוקד עלייה לרגל עבור עשרות עיתונאים, שניצלו את ההזדמנות והגיעו לביקור בחברה בדרך לתערוכת המשחק הבינלאומית אשר נערכה לא רחוק משם. עובדי החברה שמחו לקבל את התגבורת הבלתי צפויה, ולאחר ההתלהבות חשפו בפניהם פרטים חדשים על אחד המשחקים החשובים ביותר של סוני לשנה הקרובה, אם לא החשוב מכולם. לא, אנחנו לא היינו שם. צוות גיימר היה עסוק אותו זמן ב... דברים אחרים, כמו משחקי לוח מרתקים והרבה פיצה. אבל זה לא אומר שלא נעדכן אתכם בפרטים האחרונים על משחק המרוצים הטוב ביותר בעולם.
הגורם האנושי
בניגוד לקודמיו, שהציעו שיפורים עצומים בתחומים הטכניים אך שינויים מינוריים בלבד במשחקיות עצמה, Gran Turismo 4 - ובקיצור GT4 - מבטיח מנוע פיזיקאלי חדש לחלוטין, ועבור מעריצי הסדרה זה אומר הרבה. המנוע הפיזיקאלי, אותה מערכת המחשבת את תגובות הרכבים להוראות השחקן ולסביבה, היה תמיד היהלום הנוצץ שבמרכז ההצלחה, בזכות ריאליזם חסר תקדים עבור כותר שאינו סימולטור מקצועי.
ב-Polyphony מבטיחים לנו שלאחר שלא נגעו כלל במערכת הזו מאז הכותר הראשון במשחק, שיצא אי שם בשלהי 1998 לקונסולת ה-PSone, הפעם בוצעו כמה שינויים משמעותיים במשחקיות, המיועדים להביא את הריאליזם לרמות חדשות, ובו זמנית – להפוך את המשחק לנגיש וקל יותר עבור שחקנים שלא הצליחו להסתדר עם המשחק בעבר. מה שמוזר בטענה הזו הוא שאפשר להבין ממנה כי המנוע הפיזיקאלי של משחקי Gran Turismo בעבר היה בעצם קשה יותר לשליטה ממכונית מרוץ אמיתית. זה מסביר כמה דברים... אלו שניסו כבר את המשחק מדברים על שליטה חדה ומדויקת יותר, המונעת החלקות ואיבודי שליטה מיותרים.
שינוי משמעותי נוסף אותו מתכננים ב-Polyphony הוא הכנסת הגורם האנושי למשחק. למרות שזה אף פעם לא הפריע למעריצי Gran Turismo, המכוניות בסדרה תמיד היו... ריקות. כלומר, אם הייתן מסתכלים עליהן מבחוץ, לא הייתם רואים נהג יושב בפנים. גם קהל לא ממש היה במרוצים האלו, וגם את צוות התמיכה שלכם לא ממש ראיתם. בעצירות תחזוקה בסיומי הקפות, היינו מחכים כמה שניות, ואז נוסעים הלאה עם צמיגים חדשים, בלי לצפות בעבודתן המדהימה של הטכנאים הזריזים שלכם. עבור משחק השואף לריאליזם ויזואלי מושלם, זו כנראה הייתה בעיה גדולה יותר ממה שהיינו מוכנים להודות.
מסתבר שלא סתם ויתרו אנשי Polyphony שוב ושוב על שילובם של הקופים האינטליגנטיים במשחק. אנשי החברה פשוט לא הצליחו, עד עכשיו, לאסוף די כוח חישוב מהקונסולה על מנת לעבוד במקביל על המרוץ ועל האנשים שמשתתפים בו. GT4 יהיה המשחק הראשון בסדרה בו ישבו בתוך המכוניות גם נהגים. עדיין לא זכינו לראות אותם באף תמונה או סרט, אך סביר להניח כי לאור הסטנדרטים אותם קבעו Polyphony בכל תחום אחר, גם הנהגים הללו יראו פוטו-ריאליסטיים להפליא, ולא כערמת הפוליגונים חסרת האישיות אותה ראינו במשחקים אחרים בז'אנר. גם צוות הטכנאים שלכם יחשוף את פניו הפעם, כאשר תעצרו לצדו לצורך החלפת צמיגים, ואפילו הקהל יוצג בתלת מימד מלא ומרשים. וזו לא הדרך היחידה שבה מנסים ב-Polyphony להפוך את GT4 ל'אנושי' יותר
______________________________________________
Need for Speed Underground
בעולם המרוצים הלא חוקיים של הסרט 'מהיר ועצבני', לא חשוב רק להגיע ראשון - חשוב גם להגיע בסטייל. משחק המחשב והוידאו החדש בסדרת Need for Speed, מבטיח להיות המעניין ביותר בסדרה.
כשצפיתי בסרט 'מהיר ועצבני', המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש היתה 'סרט מעפן, אבל היה יכול להיות אחלה משחק מחשב'. ואכן, לא עבר זמן רב מאז צאת ההמשכון לסרט המרדפים הזה, ומשחק המבוסס על שני הסרטים עומד להגיע לחנויות. המשחק, אמנם, לא נושא את השם 'מהיר ועצבני' ואינו מהווה את 'המשחק הרשמי' של הסרטים האלו, אך לא קשה לנחש מאין נלקחה ההשראה עבורו.
אז למשחק קוראים Need For Speed Underground וזהו המשחק השביעי בסדרת המירוצים של EA, בהנחה שלא התבלבלתי בספירה. Underground לוקח אותנו אל עולם המירוצים הלא חוקיים שבו המכוניות משודרגות וה-NOS (חומצה חנקנית) יכול להוות מפתח לניצחון. אתם יכולים לשכוח מהלמבורגיני ומהנופים של המשחקים הקודמים בסדרה. לשם שינוי, ה'ניד פור ספיד' הבא באמת עשוי להיות משחק מעניין.
180 קמ'ש ב-3 בלילה
Underground כולל כמה סוגי מירוצים, שכולם מתנהלים באזורים עירוניים ובשעות הלילה. מלבד מירוצי ה-Circuit הרגילים, בהם עליכם לבצע מספר הקפות במסלול קבוע מראש, המשחק כולל גם מירוצים הלקוחים היישר מזירה הבלתי-חוקית של 'מהיר ועצבני'. מירוצי ה-Drag, לדוגמא, כוללים מסלול ישר לגמרי, שבו עליכם למתוח את היכולות של המכונית שלכם עד הקצה כדי לנצח. על מנת לעשות זאת, תצטרכו להחליף הילוכים בדיוק ברגע הנכון, וכמובן לא לשכוח להשתמש ב-NOS ברגע האמת.
סוג אחר של מירוצים, הנקרא Drift, יבדוק באיזו מידה אתם שולטים במכוניתכם ומסוגלים לבצע פניות חדות. מירוצי Drift מורכבים בעיקר מפניות מטורפות ומכשולים כאלה ואחרים, ועל מנת לנצח בהם תצטרכו להפגין יכולות נהיגה מרשימות. עם זאת, ראוי לציין כי המשחק אינו משליך אתכם ישר לגוב האריות, ולכל אחד מסוגי המירוצים השונים יש מסלול אימונים מיוחד שילמד אתכם כיצד לנהוג במכונית באופן שיביא לכם את הניצחון.
בכל המרוצים האלו תוכלה להתחרות במספר מצבי משחק, כאשר מצב המשחק המרכזי הוא Go Underground, מצב הקריירה של Need for Speed Underground. במצב משחק זה יהיה עליכם להתמודד עם יותר מ-110 אתגרים שונים, הכוללים מירוצים מכל הסוגים, תחרויות הנמתחות על פני מספר מסלולים, ועוד.
ב-Go Underground אתם מתחילים עם עשרת אלפים דולר, והאפשרות לרכוש אחת מהמכוניות הבסיסיות שמציע המשחק. NFS Underground כולל מכוניות של המון יצרנים שונים, ביניהם הונדה, מאזדה, מיצובישי, סובארו, טויוטה ורבים אחרים, וכולן יהיו זמינות עבורכם בשלב כזה או אחר של המשחק. ככל שתנצחו ביותר מירוצים ותזכו ביותר כסף ומוניטין, תוכלו לשפר את המכונית שלכם או לקנות אחת חדשה וטובה יותר.
אפשרות 'שדרג את מכוניתך' של המשחק היא נרחבת מאוד ומציעה שיפורים בשני מישורים: פנימיים וחיצוניים. המישור הפנימי ישמש, כמובן, לשיפור ביצועי המכונית שלכם. כמעט כל חלק במכונית שלכם ניתן לשדרוג, ועל ידי חיזוק המנועים, שיפור הזרקת ה-NOS וכיוצא בזה, תוכלו להגיע עם מכוניתכם למהירויות מדהימות ולביצועים יוצאי דופן.
במישור החיצוני, תוכלו לגרום למכונית שלכם להיראות מגניבה יותר. החל מסוגי הפנסים שלכם ועד הצבע של הפגוש הקדמי וסוג השמשה האחורית, NFS Underground מאפשר לכם להחליף ולשפר את הכל, במטרה ליצור מכונית שלא תבייש את וין דיזל בכבודו ובעצמו. לשיפור מראה המכונית יש יתרונות משמעותיים אחרים, כמו הגדלת המוניטין שלכם. מכונית יפה שווה הופעות על שערי מגזינים, מה שיביא לכם מוניטין של נהגי על תותחים. כתוצאה מכך תוכלו להשתתף ביותר תחרויות, ואף תזכו ביותר נקודות סגנון במירוצים שלכם.
_______________________________________________
זהו מקווה שתקראו ועם זה יעניין אותכם פשוט תקנו!
הירשם כדי להגיב לנושא
