כתבתי שיר באנגלית לא נראה לי שיעניין מישהו חוץ מזה די אישי וסיפור כתבתי בעברית:
הוא ישב ליד השולחן כהרגלו, בהה בטלוויזיה שהראתה תוכניות ילדים מטומטמות ,אך לא היה לו אכפת , הוא פשוט בהה בא , על השולחן שכב סכין מוכתם בחמאה, סיגריות זולות, בקבוק בירה ב 3 שקל , ושלט טלוויזיה שבור , גם המראה של השולחן לא היה מבריק,חצוי באמצע ע"י קו ירוק שאף פעם לא ירד משם.
"אתה לא עושה כלום בבית הזה , כל היום יושב ובוהה במסך הריק , אפילו כסף לכבלים אין!"
היא צרחה עליו , כמו בכל יום רגיל , כמו בכל ערב סנדרטי.
הוא כבר התרגל , לעובדה שהיא אישה עם בעיות נפשיות.
"תסתמי כבר , כמה את מדברת , למה שלא תלכי להכין לי אוכל, אי אפשר לחיות איתך , כל הזמן צועקת , לא הגיעה הזמן להפסיק?"
היא יצאה מהמטבח ,נסערת , השיער על פניה ועיניה אדומות
"אני יפסיק , כשאתה תתחיל לעשות משהו בבית הזה! אולי תכבה את הטלוויזיה המזויינת ותלך לעבוד"
"תסתמי את הפה כבר כלבה , שום דבר לא מספיק לך ,שום דבר שאני עושה לא יהיה אף פעם מספיק לך , את כל היום יושבת עם המזרק בוריד ואומרת שאני לא עושה כלום , כלבה"
הוא שם לב איך האישונים שלה מתרחבים מבעד לשיער הפרועה , הוא ראה את הטירוף אוכל אותה , הוא הספיק לראות את המחבט יוצא מאחורי הגב שלה, היא החלה ללכת לכיוונו , בצעדים איטיים וכבדים.
"השתגעת ? מה את הולכת לעשות עם זה?"
אך הוא לא קיבל תשובה , כל מה שהוא ראה זה חיוך מעוקל, אחד החיוכים שמעוותים את הפנים,הוא אף פעם לא ראה אותה ככה ,ולחשוב שהיא פעם הייתה יפהפייה, השיער הבלונדיני הבוהק היום כבר לא בלונדיני,הוא כבר נושר.
היא התקרבה אליו עוד , היא הניפה את המחבת.
-הבזק-
הוא התעורר , כנראה שהפעם היא באמת עברה את הגבול .
"אני יהרוג אותה הפעם".
הוא קם , ראשו עדיין מסוחרר , כנראה מהמכות שחטף,הוא נשען על הספה הקרועה.
ריח מוזר שרר בחדר , מוזר מהרגיל.
הוא פנה לאמבטיה לראות מה קרה לו .
הוא הלך לאט , מעיף כיסאות שבורים ופיסות קיר שהתנופפו מהתיקרה, שום דבר לא רגיל בבית הזה הוא אמר לעצמו.
הוא הביט במראה המוכתמת בקצף גילוח ומשחת שיניים.
החולצה שלו הייתה מלאה בדם, הוא נלחץ ניסה לחפש את הפצע , אך הפצע פשוט לא היה שם.
הוא הלך בחזרה לסלון מחפש רמז למה שקרה , מה מקור הדם?
על הקיר היה קו של דם , כאילו שהדם השפריץ מעורק הצוואר.
הוא נלחץ "האם אני מת , האם אנחנו בגן עדן?".
הוא המשיך לחפש בדירה , למרות שהיא הייתה קטן למדי , היה קשה מאוד למצוא בה משהו, הכל היה הפוך , השטיח היה קרוע והדלתות היו על הרצפה.
הוא נכנס לחדר שלו ושוב ראה דם הפעם על התקרה ועל הריצפה.
הוא המשיך ללכת אחר שביל הדם אל השירותים.
ברגע שהוא נכנס לשירותים ,הוא הקיא , הריח היה ממית , אפילו לאדם כמוהו.
ריח של ריקבון כזה שהוא לא הריח בחיים, מהו מקור הריח?
הוא הסתכל על האסלה ונדהם לגלות רגל מציצה מהחור של האסלה.
מודהם , הוא הלך שוב לאמבטיה , פתח את הוילון , ומצא את האמבטיה מלאה.
בדם.
בתוך הדם צף לב , כליה וקרקפת.
הוא הקיא כמו שלא הקיא בחייו.
של מי כל האיברים האלה?
הוא לא זכר.
הוא יצא מהבניין , וראה מחזה שלא ראה בחיים,על הבניין הייתה אישה.
בלי קרקפת.
ובלי חלק תחתון.
בשני ידידה תקועים סכינים והיא צמודה ע"יהם לקיר הבניין.
ואז הוא הבין.
האישה הזאת הייתה אישתו.
אותה אחת שהוא שנא כל כך, שכל כך הפריע לחייו , אך עתה היא מתה.
בלי לשים לב חיוך התרחב על פניו.
חיוך רחב , של הנאה.
הוא החל להזכר , וזהו , הזיכרון הכי מתוק שהיה לו בחייו.
דעתכם?
לא כתבתי כבר סיפורים קרוב לחצי שנה